שאלות ותשובות: מה הקשר בין ההפיכה המשפטית לכלכלה?
שאלות ותשובות: מה הקשר בין ההפיכה המשפטית לכלכלה?
למה שלטון הפועל ללא איזונים פוגע בהצלחה הכלכלית של מדינות, מה הסיבות שגורמות למערכת המשפט להשפיע בפועל על הכלכלה, ולאן תדרדר את כולנו הורדת דירוג האשראי - כלכליסט עושה סדר: כך תשפיע ההפיכה המשטרית על הכלכלה
שורה ארוכה של מחקרים אקדמיים לאורך השנים הצביעו על כך ששלטון הפועל ללא איזונים ומגבלות על כוחו מוביל לפגיעה בהצלחה הכלכלית של מדינות. את טענה זו בחרו להדגיש 270 בכירי הכלכלנים במכתב ששלחו לממשלה על החשש שלהם מהרפורמה המשפטית המתהווה.
אזהרתם של אותם כלכלנים מצטרפת לשורה של בכירים אחרים המזהירים בימים האחרונים מהשפעות הרפורמה, מה שמעלה את השאלה - מהו הקשר בין מערכת משפט חזקה וכלכלה. בשורות הקרובות מבקש "כלכליסט" לעשות מעט סדר.
איך מערכת המשפט משפיעה על הכלכלה?
לפי מסמך של ה-OECD משנת 2013, לתפקודה של מערכת משפט חזקה ישנה השפעה קריטית על תפקודה של הכלכלה, כאשר ההגנה על זכויות הקניין ואכיפת החוזים הוזכרו כסיבות המרכזיות לכך.
ישנה הסכמה רחבה בעולם האקדמי בדבר חשיבות ההגנה על זכויות קניין ואכיפת חוזים לפיתוח הכלכלה, שכן שמירה על אלה מאפשרת למשקיעים לפעול בכלכלה המקומית תוך הגברת הביטחון שהשקעתם תצלח וכספם יוחזר אליהם בתוספת ריבית. כך גובר התמריץ שלהם לפעילות כלכלית במדינה.
דוגמה נפוצה לפגיעה בזכות קניין הפוגעת בכלכלה היא פינוי של תושבים או עסקים ממקום מסוים, על מנת לבנות פרויקט של המדינה. במידה ואדם יידע מראש שישנה סכנה שאם יקים מפעל במקום מסוים המדינה תוכל לפנות אותו, ייתכן ויבחר להקים את המפעל במדינה אחרת או שיימנע מכך. לכן, כאשר נפגע הפיקוח של מערכת המשפט על החלטות הממשלה, הסיכון למקרים כאלה גובר.
מעבר לחשש מפגיעה בזכויות קניין, מערכת משפט אפקטיבית אוכפת חוזים בצורה יעילה. במידה ושני צדדים חותמים על חוזה, יש ציפייה שהצדדים יקיימו את מילתם. עם זאת, ייתכן וצד מסוים יחליט שאינו רוצה לקיים את חלקו בעסקה, מה שיפגע בצד השני שהסתמך על החוזה לפעילותו הכלכלית, וגם בגורמים נוספים.
מה החשיבות של היכולת לאכוף חוזים על התפקוד הכלכלי של מדינה?
כוחה של מערכת משפט ביכולתה לספק ערובה לכך שחוזה אכן ייאכף, במידה והחוזה היה חוקי (או לכל הפחות לפצות את הצד שקיים את חלקו). אחרת, יהיה חשש גדול להיכנס לחוזים, מה שייאט את הפעילות הכלכלית של אותה מדינה.
ניקח לדוגמה שני אנשים שחתמו על חוזה למכירת 100 כיסאות. במקרה זה, הקונה העביר מקדמה על התמורה המוסכמת, שאיתה עתיד הנגר לקנות את הציוד שאמור לשמש אותו לבניית הכיסאות. במידה והנגר יוכל להחליט שאין ברצונו להעביר את הכיסאות, הקונה לא ייכנס איתו לעסקה או לפחות לא יסכים לשלם את המקדמה, מה שימנע מהנגר לקנות את הציוד לבנייתם. הפתרון שיאפשר לקיים את העסקה הוא רק הבטחה של מערכת משפט, שתחייב את הצדדים לעמוד בהתחייבותם.
חששות אלו, ברמה התיאורטית, עלולים לפגוע ביכולת של משקיעים במדינה לקבל החזר על ההשקעה שביצעו (בתוספת ריבית) ולצפות לכך שההשקעה שלהם תהפוך לרווחית. חשש זה של המשקיעים מפני אי יכולת לאכוף חוזה משתקף בדירוג האשראי של מדינתם. במכתב ששלחו 270 בכירי הכלכלנים לממשלה הם הביאו כדוגמה את הורדת הדירוג של פולין בשנת 2016 על ידי סוכנות S&P, צעד שעליו הוחלט בשל החלשת מערכת המשפט של המדינה.
מה זה דירוג אשראי וכיצד הוא נקבע?
ברמה הבסיסית ביותר, דירוג אשראי הוא ציון שניתן לגופים שונים, חברות עסקיות, מדינות או אנשים פרטיים, המעריך את היכולת של אותו גוף לפרוע הלוואות. הציון עוזר למשקיעים לקבוע את רמת הסיכון שיש בהשקעה באותו גוף. ככל שדירוג האשראי של אותו גוף הוא נמוך יותר, משקיעים יעריכו כי הסיכוי שיקבלו בחזרה את הכסף שהם משקיעים באותו גוף נמוך יותר, ולכן ידרשו ריבית גבוהה יותר עבורו. מכאן מגיעה גם החשיבות של הדירוג.
מי שקובעות את הדירוג בפועל הן סוכנויות דירוג האשראי. שלושת החברות הגדולות בעולם העוסקות בדירוג של מדינות וחברות גדולות הן Moody's, Fitch ו-S&P האמריקאיות. על מנת לקבוע את הדירוג של המדינה או החברה הרלוונטית, בוחנות החברות שורה רחבה של פרמטרים, ביניהם תחזיות הצמיחה לכלכלה, היכולת של אותו גוף לפרוע הלוואות בעבר, והאופן שבו אותו גוף התנהל בעת ביצוע הדירוג. בשל כך, כל שינוי שהחברות רואות ככזה שיוכל לסכן את הצמיחה הכלכלית של אותה מדינה, או היכולת של משקיעים לפעול בה, תוכל להשפיע על הדירוג לרעה.
לאחרונה אמר בריאיון ל"כלכליסט" מקסים ריבנקוב, האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל בחברת הדירוג S&P כי "אנחנו עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות סביב בית המשפט העליון וההשלכות הפוטנציאליות של השינויים אלו". לטענתו, החלשת מוסדות המהווים איזון ובלם לשלטון יכול להוביל לחוסר אחריות במדיניות הכלכלית של ישראל (המדיניות הפיסקאלית, עליה אחראית הממשלה).
לכל אחת מהחברות יש סולם שונה של דירוגים, המבוסס על אותיות (ולעתים מספרים). הדירוג של ישראל בחברת S&P הוא AA-, בדומה לאסטוניה, צ'כיה ואירלנד. בחברת מוד'יס, דירוג האשראי של ישראל הוא A1, בדומה לאירלנד ויפן.
למה מדינה צריכה דירוג אשראי?
דירוג אשראי גבוה מאפשר למדינה להחזיר את ההלוואות שהיא לוקחת בריבית נמוכה יותר. מדינות, וגם חברות גדולות, לוות כספים מהציבור באמצעות אגרות חוב שהן מגייסות על מנת לממן פרויקטים הדורשים השקעה כלכלית גדולה, ובכך יכולות לפרוש את החוב הדרוש להקמת הפרויקט או למימון הגירעון. במדינות מסוימות, כגון ארה"ב, מונפקות גם אגרות חוב מוניציפליות.
אגרות החוב (ובקצרה: אג"ח) הן שטרות חוב במסגרתם ישנה התחייבות מפורטת של המנפיק על מועדי ביצוע התשלום, כך שבסיום מועד שטר החוב, יוחזר כל הכסף בתוספת ריבית מסוימת. בישראל הגוף האחראי על הנפקת אגרות החוב הממשלתיות הוא בנק ישראל. לרוב נחשבות אגרות החוב הממשלתיות כבטוחות יותר מאגרות חוב של חברות עסקיות, שכן אלו מגובות על ידי המדינה.
מעבר להשפעה על ריבית אגרות החוב, דירוג האשראי הוא אינדיקציה שבה משקיעים יכולים להשתמש כדי להחליט לבצע השקעות אחרות. מכיוון שדירוג האשראי הוא סממן למצבה הכלכלי של מדינה מסוימת, לדירוג אשראי תיתכן השפעה רחבה יותר מאשר ריבית אגרות החוב. דירוג אשראי גבוה מעיד על הבעת אמון של שווקים בכלכלה המקומית.
דירוג המדינה חשוב לא רק לריבית של אגרות החוב הממשלתיות, אלא גם לדירוג החברות הפרטיות הפועלות במדינה. כאשר חברה ממוקמת במדינה בעלת מוסדות יציבים כפי שדירוג אשראי משקף (בנוסף לדברים נוספים), ייתכן והדבר יעזור לדירוג האשראי של החברה גם כן, או לכל הפחות יפחית חשש אצל משקיעים השוקלים להשקיע בחברה (גם שלא דרך קניית אגרות חוב).
