הצעת החוק של רוטמן לבחירת נציב התלונות על השופטים ע"י הכנסת תקודם בהליך בזק
הצעת החוק של רוטמן לבחירת נציב התלונות על השופטים ע"י הכנסת תקודם בהליך בזק
על פי הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה שהוגשה אתמול, הנציב ייבחר ברוב של 70 ח"כים במקום ע"י הוועדה לבחירת שופטים. ועדת השרים לחקיקה תדון בה כבר ביום ראשון, והיא תובא להצבעה בקריאה טרומית ביום רביעי. בדרך כלל הצעת חוק פרטית מונחת למשך 45 ימים
ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת החוק של יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, לשינוי שיטת הבחירות של נציב התלונות על השופטים כבר ביום ראשון (30 ביוני). ההצבעה בקריאה הטרומית תיערך ביום רביעי (3 ביולי). המשמעות היא שהקואליציה תקדמה במהירות, שכן בדרך כלל הצעת חוק פרטית מונחת למשך 45 ימים, אבל ועדת הכנסת יכולה להקדים העלאתה להצבעה בקריאה הטרומית.
לפי הצעת החוק, הכנסת תהיה זו שתבחר את נציב תלונות השופטים ברוב של 70 חברי כנסת, במקום הוועדה לבחירת שופטים. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "שינוי זה בא על רקע משבר מתמשך סביב מוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים, כאשר כהונת הנציב האחרון הסתיימה בתחילת חודש מאי 2024 ומאז טרם מונה לו מחליף. דיון שקיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ב-10 ביוני 2024 בנושא זה מצא כי הטעם העיקרי לאי-בחירת הנציב נעוץ בחוסר ההסכמה בין הגורמים האמונים על הצעת מועמד כיום. הצעה זו מבקשת לקבוע שהכנסת תהיה זו שתבחר את המועמד, ובכך למנוע סיטואציה שבה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב".
עוד נכתב כי "להסדר המוצע יתרון נוסף, והוא מניעת ניגוד עניינים פוטנציאלי או למראית עין, הטמון במעורבות שופטי בית המשפט העליון בבחירת הנציב – בהתחשב בתפקידו לברר תלונות על התנהגות שופטים לרבות אלו המעורבים בבחירתו. בחירת הנציב בידי הכנסת, כרשות הנבחרת המייצגת את הציבור, תבטיח כי הליך המינוי יהיה עצמאי, שקוף ונקי מניגודי עניינים, וצפויה לחזק את אמון הציבור במוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים".
משמעות ההצעה למעשה היא מתן כוח בלעדי לפוליטיקאים בבחירת הנציב, במקום להשאיר את הסמכות אצל הוועדה לבחירת שופטים, שמורכבת מנציגים משלושת הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת. זאת, לאחר שרוטמן והקואליציה נכשלו לעת עתה בניסיונם להגביר את כוחה של הממשלה והקואליציה בוועדה לבחירת שופטים במסגרת ההפיכה המשטרית.
