סגור

פרשנות
הדו"ח שחייב לטלטל את האקלים המחשבתי בממשלה

דו"ח המבקר על היערכות ישראל למשבר האקלים יוצא דופן בכך שאינו פונה לכשלי העבר אלא משגר קריאה ברורה לממשלה: חייבים לשנות כיוון ומהר. מהמחדל בהפחתת פליטות גזי חממה ועד ההיערכות הלקויה למשבר המתקרב

דו"חות ביקורת טיבם שהם מגיעים לאחר מעשה. אחרי שהאירועים התרחשו, אחרי שהמחדל התבצע, לפעמים אחרי שהגורמים האחראים פרשו לעשות לביתם הם מגיעים ובודקים מה השתבש, ומה ניתן לתקן בתקווה שנלמד ונשתפר בעתיד. פוסט־מורטם קוראים לזה. נתיחה שלאחר המוות. הגופה כבר התקררה, עכשיו נבדוק מה קרה.
לא זה המקרה עם דו"ח מבקר המדינה על היערכות מדינת ישראל למשבר האקלים. דו"ח זה לא מגיע לאחר מעשה, אלא מקדים אותו. זה לא פוסט־מורטם, זה פרה־מורטם. הגופה עוד לא התקררה. היא עדיין בחיים ומתחממת יותר ויותר מרגע לרגע. דו"ח המבקר הנוכחי לא בודק מחדלי עבר, הוא מצביע על מחדלי הווה, מזהיר מפני סכנות העתיד.
דו"ח זה, אולי החשוב ביותר שיפרסם בכהונתו המבקר הנוכחי מתניהו אנגלמן, משגר קריאה ברורה לממשלת ישראל: עצרו, אל תמשיכו בדרך זו. זה הזמן לשנות כיוון, והנה הצעדים השונים שנדרשים להתבצע. יותר משמדובר בדו"ח ביקורת, מדובר במיפוי של כל נקודות הכשל הקיימות בהתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים. וההמלצות, לב הדו"ח במקרה זה, הן מעין תוכנית־על לפעולה, הדרכה ביד חכמה להתמודדות עם המשבר החמור בהיסטוריה של האנושות. מבקר המדינה תכלל את מפת הדרכים הכוללת של מדינת ישראל, והיא צריכה לעשות דבר אחד פשוט: להקשיב לו.

גם המתודולוגיה שונה

דו"ח המבקר הנוכחי, 655 עמודים אורכו המלא, יוצא דופן לא רק בנושא שבו בחר להתמקד ובאופן ניגש אליו, אלא גם במתודולוגיה שלו. במקום בדיקה מעמיקה של פעילות במשרד או פרויקט זה או אחר, גישה רוחבית שכללה תכלול של פעילות כל משרדי הממשלה וגופים נוספים בתחומים שונים הקשורים למשבר האקלים. וזאת, באמצעות כלים מגוונים כמו שאלונים, איסוף נתונים כמותי, שיח רב מגזרי עם גורמים בממשלה, במגזר הפרטי, באקדמיה ובארגוני חברה אזרחית, ניתוח השוואתי רחב בין מדינות, בחינה של מחקרים עדכניים, שימוש במתודולוגיית ביקורת ייחודיות לתחום האקלים ועוד.
3 צפייה בגלריה
מימין ראש הממשלה נפתלי בנט והמבקר מתניהו אנגלמן
מימין ראש הממשלה נפתלי בנט והמבקר מתניהו אנגלמן
מימין: ראש הממשלה נפתלי בנט והמבקר מתניהו אנגלמן
(צילומים: עמית שאבי)
חלק משמעותי מאוד מהדו"ח לא עוסק בכלל בפעילות ישראל בנוגע למשבר האקלים, אלא בבחינה מדעית מעמיקה ומדויקת של הסיבות למשבר, וההשפעות העכשוויות והעתידיות שלו בעולם ובעיקר בישראל. הצגת התמונה המלאה והרחבה מצד אחד, לצד ירידה מעמיקה לפרטים, ואז התוויית עקרונות מרכזיים בהיערכות לאומית למשבר האקלים בהבטים שונים – והכל מלווה בצילומים, תרשימים וגרפים רלוונטיים. סקירה זו לבדה, עוד לפני שמגיעים לחלק הממצאים וההמלצות, הופכת את דו"ח המבקר למסמך החשוב ביותר בנושא משבר האקלים שהופק אי פעם בישראל – כלי עבודה משמעותי ושימושי לחוקרי מדיניות, ארגוני חברה אזרחית, מדענים וכל מי שעוסק בתחום בצורה שוטפת.
אבל הממצאים וההמלצות הם החלק העיקרי כאן. והתמונה שמצייר המבקר בחלק זה היא מדאיגה מאוד. הנה כמה ממצאים עיקריים: בתחום המיטיגציה (הפחתת פליטות גזי חממה) מדובר על יעדי הפחתת פליטות לא שאפתניים וליקוי ביישום היעדים שכן נקבעו, פליטות נפש גבוהות בהשוואה למדינות אחרות, השקעה נמוכה בתשתיות, היעדר מובילות כמדינה מפותחת, תוכניות חסרות בתחומי התחבורה והמבנים ועוד.
בתחום האדפטציה (היערכות להסתגלות למשבר האקלים) – תחום משמעותי יותר, הן מכיוון שהתרומה האבסולוטית של ישראל לפליטות גזי חממה נמוכה, והן מכיוון שנזקי משבר האקלים צפויים להיות מורגשים כאן בעצמה יתרה – מדובר בין השאר על היעדר תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, מיעוט תוכניות היערכות של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, היעדר מתודולוגיה לניתוח סיכוני אקלים, אי הגדרה של המשבר כאיום אסטרטגי לאומי, יישום נמוך של 16% את החלטות ממשלה בנושא, מחסור בידע מחקרי וכלכלי והיערכות ראשונית בלבד של מערכת הביטחון (משבר האקלים הוא גם איום ביטחוני משמעותי).
חלק ניכר מממצאי העל האלו ידועים כבר למי שעוסק בתחום, והחידוש של הדו"ח הוא בריכוזם ובתיקופם, אבל יותר מכך בממצאי המשנה שטמונים במעמקי הדו"ח, ומציגים תמונה רחבה ומעמיקה של חוסר ההיערכות וחוסר המעש הקיצוניים בתחומים שונים, לפעמים עד כדי ירידה לנקודת קצה ממוקדות כמו אי שילוב היערכות לשיטפונות מוגברים בתכנון הרכבת הקלה בתל אביב. הדו"ח לא רק מציג תמונת לוויין ארצית של כשלים, אלא גם מבצע זום עמוק ומתמקד מקרוב בכל בית ובית.
גם כאן בהיבט זה מדובר במסמך משמעותי במיוחד בעבור כל העוסקים בתחום, שמאפשר להם לקחת מחדלים וכשלים מקומיים ולבוא כל אחד עם דרישות רלוונטיות לגופים בסקטור שבו הוא עוסק. שום משרד ממשלתי לא יוכל בעתיד להתחבא מאחורי הטענה שהנושא לא הובא לידיעתו או שלא היה לו המידע הרלוונטי (כפי שכמה גופים עשו בתגובה שהעבירו למבקר). הדו"ח מנטרל את כל התירוצים האפשריים לאי פעולה, מצייר תמונה ברורה של המידע בנושא, מה צריך לעשות, מה לא נעשה ואיך יש לעשות את זה. הכל שם, ברור ומונגש. רק לקחת ולהתחיל לעבוד.
הדו"ח מתפרסם יומיים אחרי שהוצגה לממשלה תוכנית 100 הצעדים להתמודדות עם משבר האקלים. התוכנית, שאת גיבושה הובילו השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר, מתפקדת כמעין תגובה מקדימה לדו"ח המבקר, ניסיון להוציא את העוקץ ולהגיד: הנה, אנחנו מקשיבים ומטפלים. אבל אסור להתבלבל. היא לא עונה על הכשלים המרכזיים ביותר בדו"ח – במיוחד בכל הנוגע לצמצום פליטות גזי חממה ומעבר לאנרגיות מתחדשות – ולא מתייחסת לכשלי העומק הנקודתיים יותר. הצעדים השונים הם ברובם לא אפקטיביים, לא מדידים, לא משמעותיים דיים או ממוחזרים מהחלטות ותוכניות עבר.
3 צפייה בגלריה
גל חום ילדי בית שאן ב פארק העירוני
גל חום ילדי בית שאן ב פארק העירוני
גל חום בבית שאן
(צילום: גיל נחושתן)
זו לא ההתנעה שדרושה לישראל כדי להתמודד עם כל המחדלים הקיימים והנזקים העתידיים שהמבקר מתריע מהם. את ההתנעה הדרושה מספק המבקר עצמו, בדמות המלצות כמו עדכון יעדי הפליטות כך שיהיו דומים לאלו של מדינות OECD והפיכת הפחתת הפליטות ליעד לאומי, סגירת פערים בתחומי התשתיות, הסרת חסמים רגולטוריים בתחומים שונים, קידום חדשנות אקלימית ועוד עשרות רבות ברמות פירוט משתנות.

הכשלונות שהוביל נתניהו

הדו"ח, מטבע הדברים, לא עוסק במחדלי הממשלה הנוכחית. הכישלונות שהוא מפרט, הם כולם תוצאה של המדיניות שהוביל בנימין נתניהו ב־12 שנותיו הרציפות כראש ממשלה. מדיניות שהובילה את ישראל לפיגור מסוכן בכל הנוגע למוכנותה למשבר האקלים. הממשלה הנוכחית, למרות הצהרות נחושות וכוונות טובות מצד השרים הרלוונטיים, לא עשתה כמעט דבר על מנת לשנות את הכיוון של הסירה. לא פעלה, למשל, על מנת לנתק את הידידות האמיצה בין ישראל לחברות גז המחצבים. ויש הרבה מה לשנות, הרבה נקודות כשל שצריך לזהות ולטפל.
אם הממשלה הנוכחית באמת רוצה להתמודד עם משבר האקלים, להתנער מהירושה ההרסנית שהשאירו לה שנות הכהונה של נתניהו, מבקר המדינה נתן לה בדיוק את הכלי הנכון – מסמך מקיף שכולל סקירה מדעית רלוונטית, תמונת מצב עדכנית ופריסה של הצעדים שיש לבצע עכשיו. הוא עשה בשבילה את כל עבודת היסוד הדרושה, הניח את הבסיס המוצג שחיוני לבניית מהלכים רציניים בתחום. ממשלת ישראל צריכה לעשות עכשיו דבר פשוט: לאמץ את הדו"ח כתוכנית העבודה שלה, לתרגם את ההמלצות לצעדים אופרטיביים, ולהתחיל להוציא אותם לפועל באופן מיידי או מהר ככל האפשר.