ביטול מתנה במקרקעין בתי המשפט מקלים על ביטול מתנה ומחמירים עם יסוד גמירת הדעת הנדרשת
ביטול מתנה במקרקעין בתי המשפט מקלים על ביטול מתנה ומחמירים עם יסוד גמירת הדעת הנדרשת
החמרת הביקורת השיפוטית תקל על ביטולי הסכמי מתנה של קשישים
קשישים רבים מחליטים להעניק את נכסיהם במתנה לעמותות, הקדשים או ארגוני צדקה שונים לעיתים על רקע ריב לעיתים עם קרובי משפחתם, והדבר הפך לתופעה של ממש. הענקת נכסים בפרוצדורה מעין זו נעשית באופן עקרוני כפעולה שאיננה ניתנת לביטול, מה שמציב רבים מן המעניקים בסיטואציה בעייתית אם שינו את דעתם או שהעניקו את הרכוש ללא הבנה נאותה של הסיטואציה.
פסק הדין החשוב ביותר שניתן בשנים האחרונות בנושא גמירות הדעת בחוזי מתנה - פסק דין ת"א 132-01-21 מלכה מנחם נ' עמותת יד שרה, ע"ר - התמודד בדיוק עם בעיה זו. בית המשפט קבע בפסק הדין כי בשונה מחוזה רגיל, כאשר מדובר בחוזה מתנה יש להקפיד ביתר שאת על דרישת "גמירות הדעת" ולבחון באופן דקדקני שמעניק הנכס הבין את השלכות הפעולן באופן מלא "הבנה גמורה".
סיפור המקרה
גברת מנחם בת ה-90 מתגוררת מזה שנים רבות לבדה בדירתה שבתל אביב, ובשל ריב בינה לבין אחיותיה החליטה להעניק את דירתה במתנה לעמותת "יד שרה" המפורסמת, המסייעת רבות לאנשים קשישים, חולים או נכים להתנהל בצורה עצמאית ונוחה ככל האפשר, ללא כל תמורה. גברת מנחם הודיעה בראשית 2020 ל"יד שרה" כי בכוונתה להעניק להם את דירתה שבתל אביב כתרומה לפעילותם הברוכה. בעקבות כך, שלחה העמותה נציג מטעמה בליווי עורכי דין לביתה של גברת מנחם והחתימו אותה על חוזה בו נכתב כי היא מעניקה את דירתה לעמותה. לאחר כחצי שנה, שינתה גברת מנחם את דעתה ורצתה לבטל את החוזה – אך בתגובה טענה עמותת "יד שרה" כי הזכויות בדירה הועברו לידי העמותה כבר במועד החתימה על החוזה, ולראיה הסתמכו על נוסח החוזה.
מצידה, טענה גברת מנחם כי בעת שחתמה על החוזה חשבה כי מדובר במסמך דמוי צוואה לכל דבר ועניין, וכי באפשרותה יהיה לבטל את החוזה בעתיד, כשם שבאפשרותה לכתוב צוואה ולבטלה. מן הצד השני טענה העמותה כי עורך הדין שנכח בפגישה כמו גם נציג העמותה הבהירו באופן מפורש לגברת מנחם שהעברת הדירה נעשית מאותו הרגע ולהבא, וכי פירוש הדבר שגם אם תשנה את דעתה בעתיד לא תוכל לבטל את הענקת המתנה.
הכרעת ביהמ"ש
חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע כי חוזה שנחתם ללא "גמירות דעת" איננו חוזה תקף ובר אכיפה, ולטענת עורכי הדין של גברת מנחם במקרה הנדון לא היתה גברת מנחם בעלת גמירות הדעת הנצרכת לשם חתימה על חוזה מתנה. דרישת גמירות הדעת, כפי שהוגדרה בפסיקת בתי המשפט, קובעת כי יש לקבוע על בסיס נסיבות המקרה ששני הצדדים פעלו מתוך הבנה ורצון חופשי להתקשר בחוזה.
בית המשפט קבע כי על אף שעורך הדין שנכח בפגישה הסביר לגברת מנחם שלא יהיה ניתן לבטל את חוזה המתנה, מאחר שהיא לא הבינה באופן מלא את העובדה – לא התקיימה דרישת גמירות הדעת. בית המשפט קבע כי חוזי מתנה אינם זהים לחוזים רגילים וכי בחוזי מתנה יש לבחון בדקדקנות מירבית את התקיימותה של דרישת גמירות הדעת. הסיבה לכך היא שמרבית חוזי מתנה אינם ניתנים לביטול לאחר מעשה, ועל כן חובה על בית המשפט לוודא שנותן המתנה אכן הבין באופן מלא את משמעות פעולותיו: "לשם הוכחת גמירות דעת בעסקת מתנה יש להוכיח "הבנה מלאה" של נותן המתנה" (סע' 40 לפסק הדין). משמעות פרשנית זו היא הקלה באפשרויות של ביטול הסכם מתנה במקרקעין, סוגייה העולה חדשות לבקרים.
בשל הקריטריון המחמיר, ולאור גילה של גברת מנחם כמו גם נסיבות העניין, קבע בית המשפט כי ניכר שגברת מנחם סברה כל העת כי תוכל לחזור בה ממתן הדירה, כפי שעשתה בעבר ביחס לצוואות אחרות שכתבה, ועל כן ברור שלא הבינה באופן מלא את משמעות החוזה וממילא הוא איננו תקף ואינו בר אכיפה.
פסיקתו של בית המשפט הגנה במקרה הנדון על אישה קשישה שבבירור לא הבינה באופן מלא את משמעות פעולותיה וקבע בכך תקדים חשוב שנועד להגן על כולנו מפני פעולות בלתי ניתנות לשינוי שנעשות ללא הבנה. מן הראוי להרחיב את המגמה במקרה זה ולהדק את הביקורת השיפוטית על מצבים דומים, כדי לוודא שקשישים החותמים על חוזי מתנה אכן מבינים למעלה מכל ספק מה משמעותו של החוזה.
מאת עו"ד רחל שחר, הבעלים והמייסדת של רחל שחר משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
