אחרי שמונה חודשי הפצצות: הממשלה סוף סוף מצאה פרויקטור לשיקום צפון
אחרי שמונה חודשי הפצצות: הממשלה סוף סוף מצאה פרויקטור לשיקום צפון
ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את אבי כהן סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות, לתפקיד שאמור לתכלל את שיקום האזור שעדיין נמצא תחת הפגזות יומיות. סמכויותיו טרם נקבעו, וראשי הרשויות מיואשים
יותר משמונה חודשים מתחילת המלחמה, כשלמעלה מ־60 אלף מתושבי הצפון עדיין פליטים בארצם ומועד חזרתם לבתיהם אינו נראה באופק, ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את מנכ"ל משרד התפוצות אבי כהן סקלי לתפקיד "פרויקטור לצפון". כהן סקלי אמור להוביל את המטה הייעודי שמוקם במשרד ראש הממשלה שיתאם ויבצע את התוכנית לשיקום הצפון, שאושרה בממשלה בסוף מאי. תקציבה המתוכנן של התוכנית אמור להיות כ־6.5 מיליארד שקל במתווה רב־שנתי. כ־3 מיליארד שקל מהסכום אמורים לממן צרכים דחופים ביישובי הצפון, שנמצאים במרחק של עד 5 ק"מ מהגבול עם לבנון בתחומים הקשורים לחינוך, רווחה, ביטחון וחוסן קהילתי, סיוע לחקלאים ועוד. התוכנית שאושרה בממשלה כוללת גם מהלכים לטווח הארוך, עד 2029, שכוללים את השלמת הבנייה של מרכז לרפואה דחופה בקריית שמונה, התחדשות עירונית בחלק מהיישובים, הקמת אוניברסיטה בקריית שמונה על בסיס מכללת תל־חי ועוד.
המהלכים המתוכננים כוללים גם מתן הטבות מס לתושבי יישובי הספר באופן שדומה לאלה שניתנות לתושבי עוטף עזה. בין הממשלה לבין פורום יישובי קו העימות אמורה להתקיים בתקופה הקרובה התדיינות על מספר הישובים והמרחק שלהם מהגבול שלתושביהם יינתנו הטבות מס אלה.
ראשי הרשויות בצפון מתקשים להתרשם מהמהלכים שהממשלה מציגה בשבועות האחרונים, כמו גם ממינוי פרויקטור חדש. שם עייפו מהצהרות נתניהו על נחישותו לשנות את המציאות באזור, בעוד שהם מתמודדים מדי יום עם מצב של חבל ארץ שומם שתושביו פוזרו ברחבי הארץ כבר בימיה הראשונים של המלחמה. ראשי הרשויות חוששים כי בלי שינוי במציאות הביטחונית, רבים מהתושבים המפונים לא ישובו לבתיהם הסמוכים לגבול. ברשויות בצפון מזהירים כי ככל שחולף הזמן, עוד ועוד תושבים שפונו מבתיהם משתקעים ביישובים חדשים, רושמים את ילדיהם למסגרות חינוך וחלקם גם מתאקלמים בעבודות חדשות.
היום עדכן מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי חלק מראשי הרשויות בצפון על מינויו של כהן סקלי לפרויקטור. את המינוי קידם שלי עצמו ונתניהו אישר אותו. כהן סקלי כיהן בעבר כמנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, המשרד לשוויון חברתי והמשרד לענייני ירושלים ומורשת.
מינויו נעשה על רקע ביקורת ציבורית נוקבת על אוזלת ידה של הממשלה בטיפול בבעיות הצפון, שלמעשה הופקר על ידה ללא גורם מתכלל בעל סמכויות, אחריות ויכולת להזרים תקציבים. "אני לא יודע מה יהיו הסמכויות שלו ומה יהיה מרחב האחריות שלו, לא יודע אם הוא יביא בשורה משמעותית ומה יהיה היקף וטיב הקשר בינו לבין משרדי הממשלה. יש כאן הרבה בעיות וצרכים ובינתיים אני רואה שיש רק הצהרת כוונות מצד הממשלה ולא תוכנית ממשית שאפשר להיאחז בה", אמר ראש המועצה האזורית גליל עליון גיורא זלץ. לדברי ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום יישובי קו העימות בצפון, משה דוידוביץ, אחת המשימות הדחופות של הפרויקטור החדש היא הזרמת הכספים המובטחים. "יש פערים גדולים. אנחנו מכירים מהעבר המון תוכניות שאושרו – וכלל לא יושמו", אמר.
לדברי מנכ"לית החברה הכלכלית של מועצת הגליל העליון, הח"כית לשעבר מיש עתיד ענבר בזק, "היה מוטב שמינוי פרויקטור כזה יעשה בתיאום ובשיתוף עם ראשי הרשויות בצפון. כרגע זה נראה כמו מינוי שנועד לצאת ידי חובה".
ישנם גם ראשי רשויות בצפון שגילו מורת רוח מכך שהפרויקטור אינו גר באזור, מה שיאלץ אותם לסור לירושלים כדי להתדיין איתו על הסוגיות הקשורות לאזור. "כדי להגיע בזמן לישיבת עבודה שנקבעת לשעה 9 בבוקר בירושלים אנחנו צריכים לצאת מהצפון בשעה 4 לפנות בוקר. ספק כמה הוא יהיה נגיש אלינו ולא ברור כמה אמון אפשר לתת במינוי כזה", אמר לכלכליסט בכיר באחת הרשויות בגליל.
בעוד שמינהלת תקומה, שאמונה על שיקום יישובי עוטף עזה שחרבו במתקפת חמאס ב־7 לאוקטובר קיבלה תקציב ממשלתי של כ־18 מיליארד שקל, בצפון מביעים מורת רוח גם מהיקפה הכספי של התוכנית שמקדמת עבורם הממשלה, אך היקפה הוא כשליש מהתוכנית הדרומית. "הבעיות בצפון ואלה שבדרום זהות. במקום להתאים לצפון מענה דומה לזה שניתן בדרום, המדינה גוררת רגליים", אמר הבכיר.
מינויו של כהן סקלי בא לאחר שכבר לפני כמה חודשים שר הביטחון יואב גלנט מינה את מקורבו דוד סויסה לעמוד בראש מינהלת "אופק צפוני", אך היא עוסקת בהיבטים הביטחוניים הקשורים ליישובי הצפון ואין בסמכותה לעסוק בתחומים אזרחיים.
