פרשנותמיכאלי בחרה לגלגל את האחריות על הפקק לנמלים הפרטיים
פרשנות
מיכאלי בחרה לגלגל את האחריות על הפקק לנמלים הפרטיים
במשרד התחבורה לא מאמינים שפתיחת הרציפים תשחרר את הפקק, אך בכל זאת מיכאלי הכריזה כי תעביר רציפים לנמלים הפרטיים, ואמרה: "אתן את כל הכלים ואקווה שזה יעזור". אנשי הדרג המקצועי: "זה אולי יעזור, אבל רק כוח אדם יפתור את הבעיה"
שרת התחבורה מרב מיכאלי אמרה כי תעביר את הרציפים הריקים לנמלים החדשים, וזאת כדי לפתור את משבר הפקק בנמלים שפוקד את ישראל כבר יותר משנה. נכון לאתמול (ג'), 75 אוניות המתינו מחוץ לנמלי ישראל, מרביתן אוניות מטען כללי שנושאות מתכות.
בשבוע שעבר, לאחר חנוכת קו הרכבת החדש של מודיעין-ירושלים, אמרה שרת התחבורה ל"כלכליסט" כי הענקת הרציפים הריקים לנמלים הפרטיים לא תוביל לצמצום פקק האוניות שתוקף את ישראל כבר יותר משנה. באותה שיחה אמרה כי הפקק נובע ממחסור בכוח אדם ורציפים נוספים לא יועילו. לעמדה שהציגה השרה שותפים גם כל גורמי המקצוע הבכירים בתחום הנמלים: מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק, מנהל רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) יגאל מאור ומנכ"ל חברת נמלי ישראל איציק בלומנטל.
למרות הקונצנזוס המקצועי, הודיעה הבוקר השרה על הענקת רציפים 7 ו-8 בחיפה ורציף 28 באשדוד לשני הנמלים הפרטיים החדשים: נמל המפרץ בחיפה שבשליטת חברת SIPG הסינית ונמל הדרום באשדוד שבשליטת חברת TIL השוויצרית. הנמלים צפויים לקבל את הרציפים למשך שנתיים או עד לחיסול הפקק, והם יוכלו לפרוק שם אוניות מטען כללי.
במענה לשאלת "כלכליסט" בנוגע לשינוי העמדה הפתאומי, אמרה השרה כי היא אמרה "שזה לא פתרון קסם, ושזה לא הדבר היחיד שיפתור את הבעיה. אבל אנחנו מחויבות לכל מאמץ וברגע שמיצינו את כל הצעדים האחרים שעמדו לרשותנו אני לא מתכוונת לחסום את האפשרות הזו. אני מתכוונת לתת את כל הכלים ולקוות שבכל זאת, למרות הכל זה יעזור".
אנשי הדרג המקצועי, שגם נכחו בהכרזה, לא הצליחו ולהסתיר את העובדה כי גם הם חושבים שמדובר בצעד שלא יחסל את התור התפעולי. "זה אולי יעזור, אבל רק כוח אדם יפתור את הבעיה", אמר אחד מהם ל"כלכליסט".
המרוויחים העיקריים מהמהלך של מיכאלי הם הנמלים החדשים, שזכו לקבל נדל"ן חדש לפני הזמן, ללא כל תמורה מצידם. סביר כי ההשפעה של הצעד של מיכאלי על צמצום הפקק מוגבלת, וזאת מפני שתחום המטען הכללי סובל משולי רווח נמוכים ומפני שצעד זה לא עוסק בסוגיית כוח האדם.
הטענה כי הפקק בנמלים הוא בראש ובראשונה משבר כוח אדם ניתנת לזיהוי בנתוני רספ"ן, שמתייחסים לכמות הזמן שאוניות המטען הכללי שהו ברציפים לפני שהן נפרקו ולתפוקה של הפריקה. לפי הנתונים, זמן השהייה הממוצע ברציף של אוניית מטען כללי באשדוד בשנת 2021 עמד על 196.8 שעות שהם 8.2 ימים, וזאת לעומת זמן שהייה של 107 שעות בלבד בשנת 2019 – גידול של 84%. זמן השהייה הממוצע ברציף של אוניית מטען כללי בחיפה בשנת 2021 עמד על 163.4 שעות שהם 6.7 ימים, וזאת לעומת זמן שהייה של 63 שעות בשנת 2019 – גידול של 158%. נתונים אלו מתכתבים עם התפוקה הממוצעת לשעת שהייה של אוניית מטען כללי: התפוקה הממוצעת (פריקת טון לשעה) בנמל אשדוד בשנת 2021 עמדה על 22.4, לעומת 40.4 בשנת 2019 – ירידה של 44%. התפוקה הממוצעת בנמל חיפה בשנת 2021 עמדה על 18.5, לעומת 48 בשנת 2019 – ירידה של 61.4%.
לפי גורמים בנמלים הממשלתיים, הסיבה להמתנה הממושכת ולחוסר ההיענות של צוותי העבודה נובעת מעלייה משמעותית בביקוש לפריקת מטען כללי (ולראייה הייתה ב-2021 עלייה של 23% בכמות המטען הכללי שנמל אשדוד פרק לעומת שנת 2020) ובבעיית כוח אדם שבכלל לא קשורה לנמלים – מחסור של אלפי נהגי משאיות שתוקעות את שרשרת האספקה הנמלית ומונעות מהם לעבוד בקצב מהיר יותר.
בעיות כוח האדם הללו הן לא בעיות שהנמלים הפרטיים יכולים לפתור בקלות, אם בכלל. נכון לעכשיו, הנמלים הפרטיים עדיין לא קלטו אוניות בכמות מסחרית, והשרה מיכאלי אף התייחסה לכך בהצהרתה כשאמרה "מעט מדי אוניות נכנסו עד היום לנמלים החדשים, עכשיו אתם צריכים לדאוג לכך שהאוניות אכן תכנסנה לרציפים הנוספים והפריקה אכן תצא לפועל." המילים שבחרה השרה אינן מקריות, ואלו נשזרו לכל אורך הנאום הקצר שלה שעסק כולו בהעברת האחריות מהמדינה לכוחות השוק הפרטי.
מיכאלי אמרה שלאחר העברת הרציפים לנמלים החדשים אז "עכשיו האחריות היא על השותפים האחרים, לגרום לזה לקרות. החל מאלה שצריכים לא להכשיל את האפשרות הזאת וכלה באלה שצריכים להביא ידיים עובדות" והוסיפה כי "עכשיו הרגע של היבואנים, התעשיינים, הסוכנים לגרום לזה לקרות, אתם צריכים לדאוג לכך שהאוניות אכן תכנסנה לרציפים הנוספים והפריקה אכן תצא לפועל." דבריה של מיכאלי לא נובעים מעמדה אידיאולוגית שתומכת בהפרטה, אבל בפועל בדבריה ומעשיה היא מפריטה את האחריות למשבר הלאומי ומעבירה אותו לגורמי אינטרס שהאינטרס האישי שלהם לאו דווקא חופף את זה הלאומי.
מיכאלי טוענת כי הצעד נעשה בהיוועצות עם ההסתדרות, אך בהסתדרות מכחישים כי היו איתם הסכמות כלשהן וכעת מאיימים בסכסוך עבודה ואף בהשבתה של המשק "אם המדינה לא תתעשת על עצמה". עם זאת, לא ניתן לנתק את התגובה המיליטנטית של ההסתדרות מהבחירות ליו"ר שמתקיימות בחודש הבא.
ואם בבחירות עסקינן, אז ייתכן כי השינוי הפתאומי בעמדת מיכאלי בסוגיית הרציפים הריקים, בדומה לשינוי העמדה המפתיע של ליברמן בסוגיית מס הבלו, נובעת ממידע מוקדם שהגיע אליה על כך שהקואליציה הפוליטית שברירית מתמיד. דבר זה יסביר מדוע החלטה זו התקבלה בשלישי בערב ומיד כונסה מסיבת העיתונאים בבהילות בהתראה של 12 שעות.
