הממשלה רוצה לפזר מענקי עלייה של עד 48 אלף שקל, האוצר צפוי להתנגד
הממשלה רוצה לפזר מענקי עלייה של עד 48 אלף שקל, האוצר צפוי להתנגד
הממשלה תעלה מחר לאישור הצעה לחלוקת מענקים לכל עולה חדש. הצעד לא רק שיכביד על קופת המדינה הגירעונית, אלא שמוצע להגבילו לחצי השנה הקרובה, כלומר למי שכבר ממילא קיבל החלטה לעלות
החלטת ממשלה שתעלה ביום רביעי לאישור הממשלה מציעה לתת מענקים למי שיעלה לישראל. על פי ההצעה, יחיד שיעלה לארץ יקבל מענק של 18 אלף שקל, זוג יקבל 30 אלף שקל, ומשפחה תקבל 48 אלף שקל. המענק יינתן לעולים ממדינות עשירות שיש בהן עלייה חדה במספר התקריות האנטישמיות, כגון אוסטרליה, אירלנד, בלגיה, בריטניה, דרום אפריקה, הולנד, ספרד, צרפת, קנדה ושבדיה. בהחלטת הממשלה צוין כי במדינות אלו "חל גידול משמעותי באחוז התקריות האנטישמיות עד כדי פגיעה בביטחון האישי".
המענקים יינתנו לכל עולה, ללא מבחן הכנסה, והם יתפרסו על פני 12 חודשים. החלק התמוה ביותר בהחלטה הוא הרעיון להגביל את המענק לתקופה שבין ספטמבר השנה לפברואר 2025. המשמעות היא שהמענק יינתן לעולים שיגיעו ארצה בעוד חודש מהיום, כלומר לאנשים שכבר ממילא קיבלו את ההחלטה לעלות ארצה.
ניתן להעריך שבאוצר יתנגדו באופן נחרץ להצעה הזו, שכן היא מנוגדת להיגיון הכלכלי, אינה מקדמת מדיניות ברורה, ויתרה מזו, מפלה לרעה את האזרחים הוותיקים. ניתן להעריך כי באוצר יתעקשו לכל הפחות להכניס מבחני הכנסה.
כבר כיום קיימות הטבות רבות לעולים חדשים, ואתמול נחקקה הטבת מס נוספת הקובעת כי עולה חדש ישלם מס רכישה בשיעור זניח שלא יעלה על 0.3% לדירות של עד 6 מיליון שקל, עשירית או פחות ממה שמשלמים ישראלים.
"זה לא פייר כלפי אזרח ישראלי שרוצה לקנות את דירתו הראשונה שההטבה שלו תהיה קטנה מזו של עולה חדש", אמר בתמימות אופיינית ח"כ אלי דלל בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בנוגע להטבת המס. "אני מרגיש לא נוח עבור הצעיר הישראלי שנולד פה, חי פה, משרת פה, ועושה פה מילואים. על עולה חדש זה לא ישפיע, זה לא מה שיגרום לו לעלות".
הטבת המס הזו וכך גם המענק המיוחד לעולים חדשים אינם מקדמים מדיניות נכונה. מס הרכישה בישראל אינו החסם לעלייה, ומענק של 48 אלף שקל למשפחה לא זה מה שיגרום למשפחה להחליט לעלות ארצה בחצי השנה הקרובה.
אך הדברים של דלל משקפים תובנה עמוקה יותר. אנו נמצאים בעיצומה של סערה, בתקופה שבה אזרחי המדינה בוחנים מחדש את החוזה שלהם מול המדינה. תושבי הצפון והדרום מרגישים מופקרים, המילואימניקים כורעים תחת הנטל, והממשלה חשה שזה הזמן לפזר הטבות ומענקים ללא נימוק מקצועי וסדור.
מנכ"ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא, שהיה בדיון, הודה כי הטבת המס אינה מתבססת על ניתוח כלכלי: "זה עניין פסיכולוגי. כשהמדינה אומרת שאנחנו רוצים אתכם, זה פסיכולוגי וזה משפיע הרבה". כהנא צודק. המסרים שאנו מעבירים לעולים הם חשובים מאוד, אלא שאנחנו כבר מעבירים את המסרים הללו דרך סל קליטה, סיוע בשכר דירה, פטור ממס לעשר שנים על הכנסות מחו"ל, פטור ממכס, לימודי עברית ועוד סעיפים רבים.
אבל מעבר לחוסר ההיגיון הכלכלי יש כאן התעלמות ממצב המאקרו שבו אנו נמצאים. ישראל צריכה להתמודד בימים אלו עם גירעון הולך וגדל, עם מימון מלחמה בהיקף של כ־250 מיליארד שקל ועם חזית צפונית שיכולה להתלקח למלחמה כוללת בכל רגע. הכלכלנים בממשלה אומרים מעל כל במה כי אנחנו הולכים לקראת עשור קשה של הטלת מסים חדשים וקיצוץ שירותים ממשלתיים. האם זה הזמן לתת הטבת מס לאנשים שרוכשים דירה ב־6 מיליון שקל?
ובאופן כללי, בלי להתייחס להטבת המס הספציפית הזו, האם זה הזמן ליצור הטבות מס חדשות? הרי אנחנו נמצאים בתקופה שבה האוצר צפוי לדרוש ביטול של הטבות מס קיימות. הבחירה לתת הטבת מס לקבוצת אוכלוסייה חזקה, המסוגלת לרכוש דירות יקרות, ולפזר מענקים ללא היגיון כלכלי – מלמדת על ניהול לא מקצועי, על העדפת השיקולים הפוליטיים קצרי הטווח, על התעלמות מרחשי הציבור ועל זניחת מושג האחריות.
