העליון קבע: חברות התשתית הסיניות לא מהוות גורם ריכוזי
העליון קבע: חברות התשתית הסיניות לא מהוות גורם ריכוזי
עתירת התאחדות בוני הארץ נגד איגוד החברות הסיניות בישראל, ועדת הריכוזיות והממונה על התחרות לשעבר מיכל הלפרין, בטענה שיש להגדיר את כלל התאגידים הסיניים הפועלים בארץ כ"גורם ריכוזי", נדחתה על ידי השופטים הנדל, מינץ ושטיין. הנדל: "טרוניותיה של העותרת אינן טרוניות של מה בכך. ברם, הזירה לבירורן היא אצל הרשות המבצעת"
בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, דחה היום (ג') את עתירת התאחדות בוני הארץ נגד איגוד החברות הסיניות בישראל, ועדת הריכוזיות והממונה על התחרות לשעבר מיכל הלפרין.
בעתירה, שעליה דווח ב"כלכליסט" לפני כשנה וחצי, ביקשה התאחדות בוני הארץ שרשות התחרות וועדת הריכוזיות "יעשו שימוש בסמכותן מכוח סעיף 4 וסעיף 30 לחוק הריכוזיות, ויבחנו אם התאגידים הממשלתיים המשתייכים ל-State-owned Assets Supervision and Administration Commission of the State Council (או: "SASAC") בסין, הפועלים יחד בישראל בהיקפים מצטברים של מיליארדי שקלים, צריכים להיכלל ברשימת הגורמים הריכוזיים".
השופטים הנדל, מינץ ושטיין קבעו היום כי דין העתירה להידחות. המשנה לנשיאה הנדל כתב כי "המחלוקת בין הצדדים מבוססת על שתי שאלות עיקריות: השאלה הראשונה היא אם ניתן לראות במדינה זרה או בישות מדינתית זרה 'גורם ריכוזי'. השאלה השנייה היא אם הממונה על התחרות והוועדה לצמצום הריכוזיות נדרשות לכלול את התאגידים תחת נציבות ניהול הנכסים של סין, בפני עצמם, ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים וברשימת הגורמים הריכוזיים".
הנדל ענה על שתי השאלות הללו בשלילה, וקבע כי חוק הריכוזיות אינו רלוונטי באופן ישיר למדינות זרות ואינו מתייחס אליהן, מפני שהוא נועד לתכלית אחרת שקשורה לכוח המיקוח של מונופולים עסקיים. לטענתו, למדינה יש כלים אחרים איתם היא מתמודדת עם לחצים מדיניים, וחוק הריכוזיות אינו אחד מהם.
בכל הקשור לקשר בין החברות הסיניות השונות, טען הנדל כי לא ניתן לקשר ישירות בין ברייטפוד-תנובה לבין נציבות ניהול הנכסים של שנגחאי, וזאת אף שהעותרת ניסתה לטעון כי "כל הדרכים מובילות לשנגחאי". השופט מינץ הוסיף כי "טרוניותיה של העותרת אינן טרוניות של מה בכך. ברם, הזירה לבירורן היא אצל הרשות המבצעת".
לתפיסת התאחדות בוני הארץ, התאגידים הסיניים הם חלק מ"קבוצת מחזיקים" אחת, בעלת מבנה פירמידה סבוך, הכוללת למעלה מ-100 תאגידים שונים. לתפיסתם, בראש הפירמידה עומדת ממשלת סין, ותחתיה תאגיד מרכזי המשמש כזרוע הביצועית שלה בתאגידים הסיניים הממשלתיים. טענת העותרים היתה שעל ועדת הריכוזיות ורשות התחרות להכריז על כלל החברות הסיניות בישראל כקבוצת ריכוז, מה שיחיל עליהן מגבלות של תמחור והשתתפות במכרזים, כמו גם אחזקות שונות במשק. הממונה על התחרות לשעבר, מיכל הלפרין, הדפה בעבר טענות דומות בטענה שנוכחות הסינים בישראל מועילה לתחרות, אולם הפעם הרשות תיאלץ לנמק את עמדתה גם בפני בית המשפט.
מלבד ההשלכות העסקיות הישירות על התאחדות בוני הארץ, להחלטה יש משמעויות אסטרטגיות ומדיניות משמעותיות. לו היה בית המשפט מקבל את העתירה, אזי המדינה היתה יכולה להיכנס לתסבוכת דיפלומטית קשה מול סין, והדבר היה משפיע על מיזמים ועסקים רבים בהם פועלים הסינים בארץ כעת. עם זאת, גם לדחיית ההחלטה יש משמעות פוליטית בינלאומית, לאחר שבחודשים האחרונים דווח כי ממשל ביידן לוחץ על ישראל למנוע מחברות סיניות לזכות במכרזי תשתית כמו מכרז הקו הסגול והירוק של הרכבת הקלה בגוש דן.
את התאחדות בוני הארץ ייצגו עורכי הדין אלדד כורש ושחק דוידזון, את המדינה ייצגו עורכי הדין מוריה פרימן ויובל שפיצר, ואת איגוד החברות הסיניות בישראל ייצג עו"ד אילן בומבך.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, מסר בתגובה: "ההחלטה שלא לקבוע שעל ועדת הריכוזיות הממשלתית לפעול למניעת השתלטות של חברות בבעלות ממשלת סין על ענף התשתיות והבנייה הישראלי היא החלטה של בית המשפט להיצמד לחלקים טכניים בחוק, ולא לחייב את המדינה לפעול בעניין המסוכן הזה. באותה נשימה, אמירה מרכזית בהחלטה צריכה להדליק נורה אדומה אצל כל קובעי המדיניות. לפי ההחלטה, 'כאשר אנו עוסקים בכוח המיקוח של מדינה זרה אל מול קובעי מדיניות בישראל, על כף המאזניים עומדים ריבונות מדינת ישראל, יחסי החוץ שלה והאינטרסים הלאומיים שלה'.
"למעשה קובעים השופטים כי מדינת ישראל לא מגנה על עצמה כיום מפני השתלטות כלכלית אפשרית של מדינה זרה, וכי על ממשלת ישראל להתמודד באמצעים אחרים, שאינם ועדת הריכוזית, עם כוח המיקוח של 'ישויות מדינתיות זרות', לשון ההחלטה. מערכת המשפט הישראלית מזהירה למעשה את הממשלה כי אם לא תגן על המשק מפני השתלטות של גופים בבעלות מדינות אחרות, היא מסכנת את המשק הישראלי. אין דרך אחרת לפרש את האמירה הזו, חוץ מחובת המדינה לפעול מיד כדי לקבוע כללים שימנעו מחברות בבעלות ממשלת סין לחסל את ענף הבנייה הישראלי, ובעיקר את חברות התשתיות הישראליות, שמשמשות כקטר המרכזי של המשק שלנו".
