בג"ץ בצו על תנאי: לנמק מדוע לא יבוטלו ועדות הקבלה ליישובים גדולים
בג"ץ בצו על תנאי: לנמק מדוע לא יבוטלו ועדות הקבלה ליישובים גדולים
הכנסת, משרד הכלכלה ורמ"י יידרשו לנמק תוך 90 יום מדוע לא יבוטל חוק ועדות הקבלה, שמאפשר גם ליישובים שיש בהם יותר מ-400 משפחות להפעיל ועדות קבלה. "נותנים לקבוצה קטנה של אנשים בעלי אינטרס אישי מובהק להחליט מי יהיו שכניהם", נטען בעתירה נגד החוק
בג"ץ נתן הבוקר (ב') צו על תנאי המורה לכנסת, משרד הכלכלה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לנמק תוך 90 יום מדוע לא יבוטל "חוק ועדות הקבלה", שמאפשר גם ליישובים שיש בהם יותר מ-400 משפחות להפעיל ועדות קבלה.
מדובר בתגובה לעתירה שהגישו ארגוני חברה אזרחית נגד החוק, שאושר בכנסת ביולי אשתקד. חוק ועדות הקבלה (או בשמו האחר "חוק האגודות השיתופיות") נועד להרחיב את מנגנון הסינון של היישובים הקהילתיים כך שיוכלו לקבל באמצעות ועדות קבלה עד 700 משפחות, זאת במקום ההגבלה של 400 משפחות שחלה כיום. משמעות החוק רחבה יותר כי הוא מאפשר להגדיל את היקף וקיבולת היישובים הכפריים באופן משמעותי והרבה מעבר למה שקבעו בעבר תוכניות המתאר הארציות תמ"א 1 ותמ"א 35. כמו כן, החוק מאפשר להפעיל ועדות קבלה גם ביישובים המוגדרים כיישובי קו עימות, גם אם אינם ממוקמים בגליל, בגולן או בנגב.
מיון המועמדים לקבלה נועד במקור לייצר התאמה אידאולוגית ופרקטית שתבטיח את הצלחת הקיבוצים והמושבים, שמרביתם קמו על ברכי הסוציאליזם. מנגנון הסינון יושם גם ביישובים הקהילתיים בשנות ה-70, שהוקמו במוצהר לצורך ייהוד המרחב. לאחר שהוגשו כמה עתירות לבג"ץ נגד השימוש בהליכי הקבלה, התקבל בכנסת בשנת 2011 תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, שבו נקבע הסדר כולל שהסדיר את הליכי הקבלה ביישובים קהילתיים, לרבות הרחבות של קיבוצים ומושבים. יישוב קהילתי הוגדר אז כיישוב שבו מספר המשפחות אינו עולה על 400.
הארגונים שעתרו לבג"ץ הם מרכז עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הקשת הדמוקרטית המזרחית, במקום – מתכננים למען זכויות אדם, ״אחותי״ למען נשים בישראל, האגודה לצדק חלוקתי, פרויקט גילה להעצמה טרנסית ואגודת יהודי אתיופיה. בעתירה, שהוגשה באמצעות ד"ר סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, נטען כי לא ניתן עוד להתעלם ממטרותיו הגזעניות של החוק ומהתוצאה שהוא מוביל אליה, שהיא פגיעה בזכות החוקתית לשוויון, הן של האזרחים הערבים-פלסטינים, והן נגד מגוון רחב של קבוצות מודרות אחרות. עתירת הארגונים מבקשת כי בג"ץ יורה על ביטול החוק כליל או לכל הפחות ימנע את הרחבת תחולתו.
"התיקונים קובעים כעיקרון את נושא רצונם החופשי של תושבי היישובים הקהילתיים, אשר אין לו הצדקה מלכתחילה, ומעמידים אותו מעל לעקרונות היסוד אשר אמורים להנחות את רשות מקרקעי ישראל, ובין היתר חלוקת משאבי הקרקע תוך שמירה על עקרונות השוויון. התיקונים מעתיקים חובה שלטונית אזרחית ממעלה ראשונה (מדיניות הקצאת הקרקע הציבורית ברוב שטחי המדינה) ומוסרים אותה לידי קבוצה קטנה של אנשים בעלי אינטרס אישי מובהק להחליט מי יהיו שכניהם, ללא קביעת כל אמות מידה ברורות בעניין", נכתב בעתירה.
אתמול התקיים בבג"ץ דיון ראשון בעתירה, במהלכו טענו המשיבים מטעם הכנסת והמדינה כי לא נמצאו נתונים המצביעים על כך שהחוק מביא לאפליה, וכי פרק הזמן שעבר מאז תיקונו מחייב את דחיית העתירה מטעמי חוסר בשלות. הרכב השופטים, שכלל את מ"מ הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף, השמיע ביקורת כלפי המשיבים על כך שלא הביאו מידע על אופן יישומו של החוק שעבר ב-2011, לנוכח אופיו המעלה לכל הפחות חשש לפגיעה בזכות חוקתיות. כמו כן, נשאלו המשיבים כיצד החוק תואם את התכלית של "שמירה על חיי קהילה", שהצדיק עד כה בפסיקת בית המשפט העליון את הפגיעה בזכות לשוויון.
ד"ר סוהאד בשארה ממרכז עדאלה הסבירה לכלכליסט שכשבג"ץ מוציא צו על תנאי עובר הנטל למדינה, שתצטרך לשכנע את בית המשפט למה לא יקבלו את העתירה, מה שיוביל לביטול החוק. לדבריה, "קשה להתווכח עם הרצון להרחיב את היישובים, אבל אין לזה קשר עם מדיניות גזענית וסגרגטיבית".
