פרשנותסמוטריץ' הפך גם את הסיוע למילואימניקים לחגיגה דמגוגית
פרשנות
סמוטריץ' הפך גם את הסיוע למילואימניקים לחגיגה דמגוגית
ההתעקשות של סמוטריץ' להציג את תוכנית המענקים למילואימניקים בנפרד מהתקציב ל־2024 היא שגיאה אסטרטגית. אין מחלוקת על הצורך להגדיל את התגמולים, אך שר אוצר אמור לעשות זאת תוך ראייה כוללת של התקציב ולא בחלוקה חסרת שליטה של כספי ציבור
1. בצלאל סמוטריץ' שכח שהוא שר אוצר. במהלך מסיבת העיתונאים לפני כעשרה ימים (26.12) שבה הציג את תוכנית ההטבות למילואימניקים, הוא דיבר בשפה שמתעלמת מכך שהמשאבים מוגבלים ושכל דבר בא על חשבון משהו אחר.
הדבר המטריד ביותר ברטוריקה הסמוטריצ'ית - שהוא מסוגל להפוך את החיסרון שלו ליתרון. שר אוצר אמור להתבייש לומר שאין לו מושג "על חשבון מה הוא מחלק הטבות". אבל סמוטריץ' השתמש בכך שאין לו "מקור תקציבי" כנקודת עוצמה שמלמדת כמה הוא ערכי ומעריך חיילי מילואים.
אסור ליפול בדמגוגיה הזו לפיה כבוד לערכים נמדד בנכונות להעניק עוד ועוד מתנות, מתוך תפיסה שכסף ציבורי הוא אינסופי. לא מדובר בהכרעה ערכית, זו הצהרה לתקשורת.
2. ההתעקשות של סמוטריץ' לגבש ולהציג את תוכנית ההטבות למילואימניקים בנפרד מתקציב המדינה לשנת 2024, נראית כשגיאה אסטרטגית מבחינת גיבוש התקציב. סמוטריץ' יכול היה למנף את הצגת התוכנית למען המילואימניקים כהצדקה לצעדים הקשים שיש לבצע כעת בתקציב 2024. הוא היה יכול להסביר כי הוא מבטל, או לא מחוקק, נקודות זיכוי להורים בשביל המילואמניקים,מה שהיה מאפשר לציבור ואחריו לממשלה לתמוך במהלכים הקשים הללו.
אך סמוטריץ' ביקש באותו ערב להניח לרגע בצד את תקציב 2024, כדי לחמוק מהבעיה. כפי שהוא השיב לשאלה על תקציב 2024 "על התקציב יהיה לנו מספיק זמן לדבר, אבל לא כרגע, נתמקד במשרתי המילואים".
סמוטריץ' העדיף רגע "על־תקציבי", רגע שמאפשר לו, אולי, להבהיר לציבור המצביעים הפוטנציאלי שלו ולציבור הרחב את המסר, לכאורה, ש"אמנם לא הייתי עם יד נוקשה בכל מה שקשור למשמעת פיסקלית, לכספים קואליציוניים, אבל אני מחלק לכולם, ואני נדיב בהרבה למילואמניקים, הלב שלי במקום הנכון".
אבל הכלכלה הישראלית זקוקה עכשיו, יותר מתמיד, לשר אוצר עם מוח ולב שרואה לטווח הארוך, ולא רק עם לב שרואה עד למערכת הבחירות הבאה בלבד.
3. הצורך בהגדלת התגמולים למילואימניקים מוסכם גם על הפקידים הקשוחים באוצר, אך לעובדה שהחשיבה על התוכנית לא היתה במונחים המקובלים של מדיניות ציבורית יש כמה מחירים. המחיר הראשון הוא מחיר פיסקלי. בכירים באוצר סבורים כי היה ניתן להציג תוכנית מתונה יותר בהיקף של כשישה מיליארד שקל ולענות על רוב הצרכים. מחיר זה מתחזק לנוכח העובדה שתקציב מענקי המילואים רגיש במיוחד להיקף הלחימה, עצימותה, והשאלה האם תיפתח חזית נוספת בצפון. שינוי דרמטי באחד המשתנים הללו עלול להוסיף בקלות מיליארדי שקלים לגירעון.
בין ההטבות שאליהן פקידי האוצר לא התחברו ניתן למנות את "סבסבוד ההשכלה הגבוהה ללוחמים" בזמן שאלו כבר נרשמו לאוניברסיטה. כמו כן, פקידי האוצר הציעו סכומים נמוכים יותר לאורך כל שרשרת המענקים והתגמולים. באחת הסוגיות סמוטריץ' קיבל את עמדת הפקידים - ההנחות בארנונה. סמוטריץ' העדיף לתת "מתנות" מאשר "כסף", ובאחד הדיונים הוא השתמש בדימוי מעולמות מערכות היחסים ואמר כי "אתה קונה לאשתך פרחים, לא נותן לה 50 שקל". לבסוף, התרצה להמיר את ההטבות למענק "כלכלת בית".
4. תפיסת ה"הוקרה הערכית" של סמוטריץ', שגם הודגשה מאוד בדבריו של שר הביטחון יואב גלנט, מפספסת את שתי ההצדקות החשובות והדחופות של מענקי המילואים. ההצדקה הראשונה היא תיקון העיוותים: התפיסה בישראל שהתחדדה לאורך השנים האחרונות היא שחייל מילואים לא צריך להפסיד מכך שהוא הולך לשירות מילואים. לצד זאת, התברר כי המנגנון הנוכחי לא כיסה את כל ההיבטים, הוא לא הניח שירות מילואים כה ארוך, לא בחן את כלל ההשלכות המשקיות ואת העובדה שהמעסיקים צריכים לשלם את ההפרשות הפנסיוניות בגין עובדיהם שנמצאים במילואים.
ההצדקה השנייה היא קריטית יותר אך כמעט לא מדוברת: מדינת ישראל חייבת לוודא שנשמרת מוטיבציה גבוהה בקרב חיילי המילואים. קצינים בכירים בצבא החלו בשבועות האחרונים לדון בשאלה: האם רמות המוטיבציה הנוכחית מבטיחות לנו גם גיוס מילואים רציף ומספיק במקרה של זירה צפונית. כשמנתחים את ההטבות מזווית זו של "תמריצים להבטחת המוטביציה", יש כאלו הסבורים כי היה נכון לשמור חלק מההטבות להמשך הדרך, למקרה ותהיה שחיקה וירידה במוטביציה, ויש הסבורים כי השרים פעלו נכון כשהציגו תוכנית ידועה מראש, שנותנת ודאות ואופק לאנשי המילואים ולבני המשפחות.
5. העובדה ששר האוצר הכריז על התוכנית, שהיקפה מוערך כאמור בכתשעה מיליארד שקל, ללא מקור תקציבי ברור, הופכת את יישום התוכנית למורכב: כדי לאשר את התוכנית כעת, מבלי להמתין לאישור מחדש לתקציב המדינה ל־2024 בעוד כחודש, האוצר צריך היה למצוא מקור תקציבי זמני, ואחת האפשרויות שנשקלו לכך הם הכספים הקואליציוניים לשנת 2024, שמוערכים בכ־8 מיליארד שקל.
סימני השאלה הותירו מאות אלפי חיילי מילואים בהמתנה מותחת לכך שהצהרות השר יהפכו למציאות. היום הערפל התפזר באופן חלקי. הפתרון של סמוטריץ' הוא חלוקת התוכנית לשלוש פעימות. עבור החלק הראשון, בהיקף של כמיליארד וחצי שקל, איתר האוצר מקורות תקציביים, המרכזי שבהם הוא עודפים בחשבון היטל הטמנה של המשרד להגנת הסביבה, והוא אושר היום בהחלטת ממשלה. שאר הפעימות יאושרו במסגרת תיקון תקציב המדינה ל־2024, בעוד כחודש. העיקרון המנחה בפעימה זו הוא לשלם את כל המענקים עבור נובמבר־דצמבר, בסכום של 1,400 שקל ללוחם ו־800 שקל לשאר חיילי המילואים, וכן מענקים חודשיים לחיילי מילואים הורים בסכום של 2,500 שקל ללוחמים ו־1,500 לשאר. כלומר, חייל לוחם שהוא הורה יקבל כ־3,900 שקל לחודש. חיילי המילואים צפויים לקבל את המענקים כבר במהלך השבוע הקרוב.
בנוסף, הפעימה תכלול השקת מסלול אדום למשרתי מילואים עצמאים בהיקף של כ־200 מיליון שקל, שיאפשר לקבל פיצוי על ירידה בהכנסות, בדומה למסלול הקיים לעסקים בדרום ובצפון. כמו כן, תאושר הארכת תוקף התגמול המינימלי בסך 300 שקל ליום מילואים עד סוף 2024, וישולם מענק חד־פעמי בסך 2,000 שקל למשרתי מילואים שהינם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ואשר שירתו מעל 45 יום.
לעומת זאת, יישום כל שאר מרכיבי התוכנית, שאמורים לתגמל את הלוחמים עבור חודש ינואר והלאה, ימתינו לאישור התקציב בפברואר ויתבצעו בשתי פעימות. אלו כוללים, מלבד המענקים החודשיים החל מחודש ינואר, גם מענקי כלכלת בית של 2,500 שקל ללוחמים ששירתו מעל 45 יום, סבסוד שכר לימוד (גם עבור השנה הנוכחית), שוברים בסך אלפי שקלים לחופשות משפחתיות ועוד מענקים.
6. סעיף נוסף שלא אושר במסגרת הפעימה הראשונה הוא שיפוי מעסיקים על הוצאות סוציאליות של עובדים במילואים: מדובר באחד הסעיפים היקרים בתוכנית, שעלותו מוערכת בכ־2 מיליארד שקל. בוועדת הכספים ערכו כבר מספר דיונים סוערים, וח"כ ישראל אייכלר אף החל לקדם הצעת חוק בנושא. לפי המצב כיום, מעסיקים מקבלים מביטוח לאומי פיצוי על שכר הברוטו שהם משלמים לחיילים במילואים, אך הם לא מקבלים פיצוי על ההפרשות לפנסיה והוצאות סוציאליות נוספות, שיכולות לעמוד על אלפי שקלים לעובד.
סעיף נוסף שאינו תלוי באישור התוכנית הוא קרן הלוואות לעצמאיים בערבות המדינה, שתממן את הריבית בשנה הראשונה, בהיקף של כמיליארד שקל. לקרן זו כבר נמצא מקור תקציבי, והיא צפויה להתחיל לפעול גם כן בשבוע־שבועיים הקרובים.
