פרסום ראשוןפרשת "יהלום שחור": החברה בבעלות לבייב תשלם עוד 38 מיליון שקל לרשויות המס
פרסום ראשון
פרשת "יהלום שחור": החברה בבעלות לבייב תשלם עוד 38 מיליון שקל לרשויות המס
במסגרת הפן הפלילי של הפרשה, שבה הואשמה LLD בהברחת יהלומים בהיקף של רבע מיליארד שקל, יחולטו לחברה 25 מיליון שקל. כעת מתברר כי במקביל הושג עמה הסדר על תשלום כספים נוספים בהליך אזרחי. אתמול הורשע המנכ"ל ראובן שמאלוב בהסדר טיעון, והוא צפוי לרצות 18 חודשי מאסר. הפרקליטות: בוחנים אם יש ראיות נגד חשודים נוספים
פרשת הברחת היהלומים על ידי חברת LLD (אל.אל.די), שבבעלות לב לבייב, תעלה לה הרבה יותר מהסכומים שנחשפו עד עתה במסגרת הסדר הטיעון שנחתם עמה. אל.אל.די, כך נודע ל"כלכליסט" ונחשף אתמול בבית המשפט, הפקידה כ-38 מיליון שקל אצל רשות המסים במסגרת שומות המס שנקבעו לה בהלך אזרחי, זאת במקביל להסדר הטיעון בתיק הפלילי נגדה בפרשת "יהלום שחור", שבמסגרתו הוסכם כי היא תורשע בהברחה ובהלבנת הון ותשלם 25 מיליון שקל – חילוט וקנס.
"זה תשלום על חשבון המחדל האזרחי של החברה. הנאשמת פעלה מול רשויות המס ושילמה למעלה מ-38 מיליון שקל על חשבון חובותיה במישור האזרחי להסרת המחדלים", הסבירה אתמול (ב') בדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב עו"ד אורנה גלבשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה בעת שהציגה את הסדר הטיעון שנחתם עם החברה ועם המנכ"ל שלה ראובן שמאלוב, איש אמונו של לבייב, ואת כתב האישום שהוגש נגדם. עו"ד גיורא אדרת, המייצג את החברה, הדגיש: "הטיפול בצד האזרחי הוא לא הסרת המחדל הספציפי, אלא הסדר השומות האזרחיות של החברה מול פקיד השומה, שגם את זה הסכמנו לעשות במכלול ההסדר".
הצדדים עתרו לבית המשפט לאשר את הסדר הטיעון בפרשה, במסגרתו מודים החברה ושמאלוב בעבירות של הברחת טובין ועשיית פעולה ברכוש אסור (הלבנת הון). בהסדר הוסכם כי על שמאלוב ייגזרו 18 חודשי מאסר, ובנוסף קנס וחילוט בסכום כולל של 280 אלף שקל. שמאלוב הודה בבית המשפט באישומים נשוא כתב האישום שהוגש ואמר: "אני לא רק מודה באשמה, אני מתחרט ומבקש להשתמש בפסוק 'מודה ועוזב ירוחם'". השופט בני שגיא הרשיע את החברה ואת שמאלוב בהתאם להסדר הטיעון והודיע כי ייתן את גזר הדין ב-24 בנובמבר.
המו"מ על הסדר הטיעון מול פרקליטות מיסוי וכלכלה, בראשה עומד עו"ד יונתן תדמור, התקיים במשך תקופה ארוכה, עוד בשלב החקירה – שנוהלה בידי יאחב"ל בלהב 433, חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום ברשות המסים. עורכי הדין גיורא אדרת, איתן מעוז ושרון כהנא ייצגו את לבייב ואל.אל.די בהסדר, בעוד עורכי הדין אלון רון ואילת לשם ייצגו את שמאלוב.
באופן רשמי לב לבייב עצמו, שהיה גם כן חשוד בפרשה, אינו חלק מההסדר הנוכחי, והתיק נגדו צפוי כעת להיסגר לאחר אישור הסדר הטיעון. במשך שנים נמנע לבייב מלהגיע לארץ להיחקר בפרשה, אולם לאחר שהתברר כי אין ראיות להעמידו לדין והצדדים התקדמו לעבר הסדר, הוא הסכים בתיאום עם המשטרה והפרקליטות להגיע לראשונה לישראל בספטמבר האחרון לחקירה בלהב 433, לאחריה חזר לרוסיה.
בפרשה ישנם עוד חשודים רבים, ובהם שני בניו של לבייב, זבולון ושמעיה, ועובדים ומנהלים נוספים בחברה שהיו קשורים לפעולות ההברחה, ובהם גם מי ששימשו כבלדרים. החומר בעניינם עבר לאחרונה לפרקליטות מיסוי וכלכלה לבחינה נגד מי מהחשודים יש ראיות להעמדה לדין.
ההערכה היא שהתיק נגד בניו של לבייב ייסגר גם כן, אולם ייתכנו כתבי אישום נוספים נגד חשודים בפרשה, כפי שהבהירה אתמול עו"ד גלבשטיין בדיון: "זה כתב האישום הראשון בפרשה זו", ובהמשך הוסיפה: "עוד לא נבחן עניינם של כל החשודים".
הברחות יהלומים בהיקף של רבע מיליארד שקל
כתב האישום, המצומק יחסית לעבירות הרבות שיוחסו לחברה ולחשודים עם פרוץ הפרשה והמעצרים בנובמבר 2018, הוגש לבית המשפט באוקטובר ומתאר כיצד בשנים 2012-2008 פעל שמאלוב (עוד כשהוגדר כחשב החברה) להברחה של יהלומים מחו"ל עבור חברת אל.אל.די באמצעות בלדרים שונים. בתקופה הרלוונטית לאישום מיוחסים לו ולחברה הברחות יהלומים בהיקף של מעל ל-70 מיליון דולר - כרבע מיליארד שקל.
על פי האישום, את יהלומי הגלם קיבלו הבלדרים בחו"ל והבריחו אותם לישראל ללא "תעודת קימברלי". מדובר בתעודה המעידה כי מקור היהלום אינו באזורי עימות באפריקה. לפי האישום, החברה ושמאלוב ניהלו את תהליך ההברחות, שכלל בין היתר בחירת היהלומים (שבוצעה בידי גורמים אחרים בחברה), קבלת היהלומים שהוברחו בישראל, העברת היהלומים המוברחים למיון והנחיית עובד החברה לתעד את הסחורה המוברחת בסדרה מקודדת.
בפעולה זו פעלו החברה ושמאלוב, כך נטען באישום, בניגוד לפקודת היבוא, צו היבוא והוראות מנכ"ל משרד הכלכלה בנוגע לחובה להכניס יהלומי גלם לארץ רק לאחר הצגת תעודת קימברלי תקפה וחתומה בעמדת המכס. בנוסף, יהלומי הגלם האלה מהווים "רכוש אסור" כהגדרתו בחוק לאיסור הלבנת הון, כאשר החברה והמנכ"ל ביצעו ביהלומים פעולות במטרה להסתיר את מקורם, את זהות החברה כבעלת הזכויות בהם ואת העובדה שיהלומי הגלם שימשו לביצוע הברחה.
בדיון בבית המשפט נימקה הפרקליטות את הסיבות בגינן יש לקבל את ההסדר, ובהן ההודאה במעשים מצד החברה והמנכ"ל בשלב מוקדם של ההליך, הבעת חרטה כנה ולקיחת אחריות, סיום ההליכים באופן אפקטיבי ומהיר, חיסכון בזמן שיפוטי, רכיב כספי גבוה שיוטל על הנאשמים במסגרת העונש שסוכם, התשלום הנוסף של מעל ל-38 מיליון שקלים לרשויות המס, וכן נסיבות אישיות ובריאותיות והיעדר עבר פלילי של שמאלוב שהצדיקו לדברי עו"ד גלבשטיין, הקלה בעונש.
מנגד אמר עו"ד אלון רון בדיון: "אנו לא רואים בהסדר שנעשה עם הנאשם הסדר מקל". במסגרת הטיעונים לעונש הוא דיבר על כך ששמאלוב כבר "נענש ענישה נוספת" עם פרוץ הפרשה וההד התקשורתי שהביאה עמה. כמו כן הדגיש כי פעולת ההברחה נשוא האישום היא "בחלופה המקלה שלה, של עקיפת איסור והוראה בפקודת משנה ופקודת מנכ"ל, כשאין כל טענה לפגיעה באוצר המדינה או לכך שמדובר ביהלומי דמים".
עוד אמר כי ההרשעה בהלבנת הון שהוא הסכים לקחת על עצמו במסגרת ההסדר בפועל תפגע בו כלכלית, "כי בכך פחות או יותר הסתיימו יחסיו עם המערכת הפיננסית הממוסדת. ובכך יש ענישה נוספת". עוד הוא ביקש מבית המשפט להדגיש כי "שמאלוב מורשע בתיק כנושא משרה בחברה. אין ממצא שהוא פעל להפיק או הפיק רווח אישי". עו"ד רון אמר עוד כי "הוא האדם הבשר ודם היחיד בפרשה המורכבת הזו שנטל אחריות, במסגרת החברה הקיימת ומעגל ההנהלה שלה".
עם זאת, עו"ד רון ביקש מבית המשפט לקבל את הסדר הטיעון במלואו גם בנוגע לעונש. גם עו"ד גיורא אדרת בשם החברה ביקש מהשופט לאמץ את ההסדר. הוא הדגיש גם כן כי ההברחה שמודה בה החברה היא במטרה לעקוף איסור או הגבלה ולא במטרה להונות את אוצר המדינה, מאחר ועל יהלומים אין חבות מס, מכס או מע"מ. לדבריו, "הסדר הטיעון הוא מאוזן והחברה והנאשם הודו בשלב מוקדם ולקחו אחריות, ולקיצור ההליכים יש משמעות".
