ריאיון"המלחמה הבהירה לציבור שלא הגיוני שרק גברים מקבלים החלטות"
ריאיון
"המלחמה הבהירה לציבור שלא הגיוני שרק גברים מקבלים החלטות"
"ריבוי נשים ברשויות הוא תגובת נגד לממשלה המיזוגנית"; "נשים בממשלה הזו מוכיחות שכשהן מיעוט, הן מיישרות קו עם הגברים"; "השינוי בערים חרדיות יקרה כשנשים ירצו לרוץ למועצה" . יעל יחיאלי, מובילת מיזם 5050 לשוויון מגדרי בפוליטיקה, צופה עוד נשים בפוליטיקה, למרות, או בגלל, השלטון הנוכחי
יעל יחיאלי, בשנה האחרונה נשים מודרות בעקביות ממוקדי קבלת ההחלטות. המיזם שלך, 5050, שואף לשנות את זה. מהיכן הרעיון?
״גרתי בארה״ב כמה שנים. בתקופת הקורונה בחנתי איך זה נראה כשנשים וגברים מקבלים החלטות יחד, ואיך זה נראה כשרק גברים מקבלים החלטות. בעת שראשת הממשלה ניו זילנד לשעבר ג'סינדה ארדרן ייצרה בציבור תחושה של אמון, ושוויון מגדרי — אצלנו קרה ההפך. החלטתי לבדוק מה קורה בפוליטיקה העולמית. רואנדה היא המדינה הראשונה בעולם שבה היו 50% נשים בפרלמנט, אחרי הבחירות הדמוקרטיות הראשונות ב־2003. הסיבה: הבחירות התקיימו אחרי רצח העם הגדול, ורוב הנרצחים היו גברים ופוליטיקאים. בבחירות אלה נולדה מנהיגות חדשה. זה התחיל ברמה המוניציפלית: הנשים התחילו לנהל כפרים כי כל הגברים היו במלחמה. מאז זה כבר 20 שנה כך. ברוב בעולם ההתקדמות היתה עקב בצד אגודל.
״אז שאלתי איך מובילים למצב של 50/50 בישראל. כשממשלת השינוי מונתה, זה נהפך לנורמלי לראות הרבה שרות ומנכ״ליות. חזרתי לארץ והרגשתי שכבר לא צריך לעשות דבר: יש עשר מנכ״ליות במשרדי הממשלה, יש שרות, היתה חגיגה. ואז הגיעו הבחירות של נובמבר 2022. יום אחריהן, הקמתי את 5050. אמרתי שאני מקימה את הארגון כדי לעצור את הנסיגה בייצוג נשים. גייסתי למיזם חצי מיליון שקל בגיוס המונים, (40% מהתרומות הגיעו מגברים)״.
מה היתה המטרה?
״היעד הראשון היה הבחירות המקומיות שהתקיימו בפברואר השנה וכן לנסח תוכנית פרקטית שתוביל ללאיך מגיעים ל־5050. כשמסתכלים על הכנסת, רואים שיש לא מעט חברות כנסת שהגיעו מהזירה המוניציפלית לארצית. הבנתי שהבחירות המוניציפליות הן קרש קפיצה. יש בזה היגיון: יותר קל להיבחר בעיר שלך ובמועצה שלך מאשר בפוליטיקה הארצית, זה מבוסס יותר על היכרות אישית, זה יכול לסמן התחלה. חשבנו איך לגרום לכך שיותר נשים ייבחרו. הבנתי שלא צריכים קורסים לנשים, אלא קורסים לגברים. צריך לשנות את המערכת כי נשים תמיד רצו, אבל לא נכנסו. ב־2018 היו 4,500 נשים שרצו בבחירות המוניציפליות, ונכנסו רק 580. ניסיתי להבין איך זה יכול להיות וגיליתי שרוב הרשימות שרצו למועצת העיר היו רשימות שבהן מספרי 1 ו־2 גברים, והרבה רשימות מכניסות רק שני מקומות. אז הם הצטלמו יפה עם נשים — אבל הן לא היו במקומות ריאליים.
״הפרקטיקה שלנו היתה לדרוש רשימות ריץ׳ רץ׳. נפגשנו עם ראשי רשימות, שאלנו אם יש נשים וכששאלנו באיזה מקום התחילו לגמגם. לראשונה רמי גרינברג מפתח תקווה, רן קוניק מגבעתיים, משה ליאון מירושלים, וכרמל שאמה הכהן מרמת גן, עשו רשימת ריצ׳רץ, והצטרפו לרוביק דנילוביץ׳ שעשה את זה במערכות בחירות קודמות. אם לא היינו מפעילות לחץ, זה לא היה קורה. אחד השינויים שקרו בבחירות האלו, זה גברים שהתחייבו לקיים שוויון מגדרי. קוניק למשל מינה שתי סגניות בשכר".
מה מצבנו אחרי הבחירות?
״בבחירות האלו רצו 88 נשים לראשות לעומת 72 בבחירות הקודמות. אני חושבת שהן פחות הצליחו בגלל המלחמה. אפקט ׳מר ביטחון׳ חזר. כל ראשי הרשויות שעלו על מדים או הציגו בטחוניזם, הקמפיין שלהם עבד טוב יותר. אבל נבחרו 709 נשים, וכמעט כל הרשימות החדשות הליברליות ב־2024 היו רשימות ריצ׳רץ׳. ביש עתיד ובמחנה הממלכתי זו היתה ההנחיה למפלגות. הן חויבו בפעם הראשונה לעשות את זה. 20 מועצות הגיעו להרכב של 50/50. זה קרה בגבעתיים, בני שמעון — שבבחירות הקודמות היתה שם אשה אחת — קדומים, רעננה, רמת השרון שוהם, אבן יהודה, קצרין ועוד. ברור שאחת הסיבות המובילות לכך היא זה שיש ממשלה כל כך מיזוגנית. אנשים רואים איך זה נראה כשרק גברים מקבלים החלטות״.
ראינו ראשות עיר שהודחו.
״יש שמונה ראשות ערים שהודחו אבל יש גם אחרות שנבחרו מחדש. ב־2015 נבחרו 15 ראשות ערים, והיום יש גם. חצי מהן נבחרו מחדש וחצי מהן הודחו ונבחרו אחרות. למשל, בירוחם טל אוחנה הפסידה אבל נבחרה במקומה ראשת עיר אחרת, נילי אהרון״.
בערים החרדיות, מנגד, יש הדרת נשים מוחלטת. עליזה בלוך, ראשת עיריית בית שמש, הפסידה. עוד הליכה אחורה.
״ראינו 14 נשים חרדיות שרצו, ושתיים שנכנסו — אחת בבית שמש ואחת ברעננה. רובן רצו בערים לא חרדיות אבל זה מהלך משמעותי שיכול לסמן את ההמשך. אני מקווה שבבחירות הבאות זה יתרחב לערים חרדיות. השינוי יקרה כשנשים חרדיות ירצו לרוץ. הן הרבה יותר משכילות מהגברים ומביאות את הכסף הביתה. אנחנו בשלב של שינוי בחברה החרדית. צריך שיהיה לחץ מלמטה וכפייה מלמעלה, באמצעות רגולציה. לא יכול להיות שבבני ברק יש 51% נשים ו־100% גברים שמקבלים החלטות. מצד שני, ראינו שראש העיר שהדיח את עליזה בלוך, לקח מנכ״לית. היה חשוב לו להתגאות בזה, הוא הבין שאם הוא ילך על מסר של הדרת נשים, זה יפעל לרעתו.
״אנחנו בשנה הכי קשה למדינת ישראל אי פעם, והבחירות לרשויות המקומיות נותנות תקווה במצב החורבן הזה. ראינו שהרשויות תפקדו גם יותר טוב מהמדינה בזמן המלחמה. בכל המדדים האחרים מדינת ישראל בירידה וזה המדד היחיד שבתוך החורבן הזה אנחנו רואים בו עלייה במספר נשים, בכל הארץ. כולל בקדומים — לא מקום סופר ליברלי. יש שם 50% נשים היום במועצה. הלקח משם, אגב, הוא שדניאלה וייס היתה ראשת מועצה, וזה השפיע על הדור הבא. אני חושבת שבבית שמש נראה יותר נשים שירוצו בעתיד בגלל השנים האלו של ראשת עיר״.
את מדברת על "כפייה", כלומר חקיקה שתקדם שוויון מגדרי. את באמת מאמינה שהממשלה שלנו יכולה לקדם דבר כזה? ולא רק הממשלה. 30% מתלמידי כיתה א׳ היום הם חרדים. אולי זה חסר סיכוי בישראל?
״הממשלה הזו לא תעשה את זה. אבל משהו בציבור השתנה במודעות ובהבנה שאי אפשר להמשיך ככה. המלחמה הבהירה שזה לא הגיוני שרק גברים מקבלים החלטות. אם תקום ממשלה אחרת, אני מקווה שיבינו שבקבינט המדיני־ביטחוני חייבות לשבת נשים. ברמה המוניציפלית יש היום חוק שרשימות שמכניסות שליש נשים מקבלות יותר תקצוב. אם יהיה חוק שידבר על 50% בבחירות לכנסת, אז יכול להיות שגם החרדים יבינו שלא משתלם להם להמשיך כך״.
בכנסת יש נשים. יש לנו גם כמה וכמה שרות: מאי גולן, עידית סילמן, מירי רגב. חברות כנסת כמו לימור סון הר מלך. אולי נשים שואלות: בשביל זה אנחנו נלחמות? האיזון המגדרי לאו דווקא מוביל לשינוי.
״הרבה מאוד מחברי הכנסת הגברים של עוצמה יהודית והליכוד גרועים יותר מהנשים, והם גם בעמדות כוח. סילמן לא יותר גרועה מבן גביר. צריך לומר גם שאנחנו הרבה הרבה יותר ביקורתיות כלפי נשים בגלל המגדר שלהן. אשה לא יכולה לעשות שינוי כשהיא יושבת כאשה יחידה סביב שולחן מקבלי החלטות. אם נשים הן מיעוט, הן יתאימו את עצמן כמו כל מיעוט להלך הרוח. כמו שאמיר אוחנה בליכוד לא עושה דבר למען הלהט״ב. נשים בממשלה הזו מוכיחות שכשהן מיעוט, הן מיישרות קו עם הגברים. חברת מועצה אמרה לי: ׳כשיש הרבה נשים, הדינמיקה בדיון משתנה. רמת האלימות והקול יורדת, משתיקים אותן פחות״.
כמה המצב שלנו חמור בהשוואה למדינות אחרות?
״המצב בארה״ב די דומה לשלנו: 25% נשים בפרלמנט, יש מדינות מתקדמות מאוד שנמצאות ב־50/50. ישראל לא במקום האחרון. אנחנו לא במצב של ערב הסעודית, אבל לא מובילים. ב־1948 ישראל היתה מאוד מתקדמת דווקא. מונתה שרה כשברוב המדינות בעולם לא היה דבר כזה. בניו זילנד גם היתה אז שרה אחת, ולפני שנתיים הם הגיעו ל־50/50. אצלנו מאז לרוב היה מספר חד ספרתי של נשים. פינלנד ואיסלנד הפכו בשנים האלה למדינות עם ייצוג של 50/50 בפרלמנט. יש אצלנו פוטנציאל אבל יש כוחות חזקים שדוחפים נגד. אם לא נאבק נלך עוד אחורה״.
יש מקום למפלגת נשים?
״לא. מסר של שותפות הוא מסר יותר טוב ממסר של מפלגת נשים. מעבר לזה, הנטייה בעולם וגם בישראל היא לבחור בגברים למוקדי קבלת ההחלטות: גברים וגן נשים מצביעים לגברים. אחד ההישגים שלנו ב־5050 הוא דווקא שהצלחנו הפעם לצרף גברים לקידום שוויון מגדרי. היו לנו מקומות שבהם ראשי רשימות רבו ביניהם מי יותר מקדם שוויון מגדרי, למשל ברחובות. זאת הצלחה. גברים ונשים צריכים לרוץ יחד, וזה מה שאנחנו מקדמות. כאשר לגברים יהיה חשוב שוויון מגדרי אנחנו נראה את השינוי״.
מה השלבים הבאים במיזם?
״עכשיו אנחנו מקדמים תוכנית: איך להפוך כל עיר לשווינית יותר, . למשל, שתקציב התרבות העירוני יחולק 50/50. אם מזמינים זמרים ליום העצמאות, שחצי יהיו נשים. אם יש פסטיבל שחצי יהיו נשים. זה כסף עירוני. יש לנו חמש שנים של קדנציה לעשות את זה.
"לקראת הבחירות הארציות, בגלל שברוב המפלגות אין פריימריז, נפעיל לחץ על ראשי מפלגות ליצור רשימות שוויוניות ולא כמו בעבר: גברים קדימה ונשים אחורה. זה יהיה מאתגר בגלל החזרה לשיח הביטחון, אבל ראינו לאן ממשלות של גברים בלבד הובילו אותנו. בליכוד זה יהיה מאתגר כי שיטת השריונים עובדת לרעת נשים, זה גורם לנשים להיאבק אחת בשנייה. במפלגות החדשות שיקומו נעשה הכל כדי שיהיה ברור שצריך שוויון״.
למה לא רצת בעצמך בבחירות המקומיות?
״אולי ארוץ בעתיד. בינתיים חשוב לי לשנות את המנגנון״.
מיזם 5050
קם בנובמבר 2022, יום לאחר הבחירות, מתוך מטרה שבממשלה הבאה ובכנסת הבאה יכהנו 50% נשים ו־50% גברים. מאז הקמתו המיזם פועל למען חזון של שוויון מגדרי בכל מוקדי קבלת ההחלטות: בכנסת, בממשלה, במועצות ברשויות המקומיות בכל הארץ. המיזם תמך ברשימות ריצ'רץ', מועמדות בראש רשימה ומועמדות לראשות ערים.
יעל יחיאלי (47)
גרה בי־ם, נשואה + 2
מובילת מיזם 5050 לשוויון מגדרי בפוליטיקה
• בעלת תואר שני במדעי היהדות
• מנחת קבוצות. שימשה בתפקידי הוראה, הדרכה והנחיה של צוותים במכינות קדם צבאיות. מנחת טקסי חתונה חילוניים בארגון "הוויה" והיתה בין מקימיו.
• ניהלה את תחום חופש דת בקרן החדשה לישראל
