התחדשות עירונית בפריפריה - משימה לאומית
התחדשות עירונית בפריפריה - משימה לאומית
רק באמצעות תוכנית אסטרטגית להתחדשות בפריפריה שתגדיר איפה בונים, כמה, מתי ומהן התמורות, וכן תציב יעדים להקמת אזורי תעסוקה ואמצעי תחבורה הולמים - יתאפשר טיפול הולם בפריפריה
הגיע הזמן שהמדינה תכין תוכנית אסטרטגית להתחדשות עירונית – בפריפריה. לא עוד סעיף קטן ומקרי בתוכנית דיור ממשלתית לכל הארץ, לא עוד הצהרות ריקות מתוכן, הבטחות שווא ודברים בעלמא – אלא תוכנית מפורטת ארוכת טווח שתציג שלבים ויעדים ברורים עד למטרה הסופית – חידוש ושיפוץ אלפי בניינים, ובניית עשרות אלפי דירות חדשות ומחוזקות לרווחת מאות אלפי התושבים של ערי הפריפריה.
התחדשות עירונית בפריפריה היא בגדר משימה לאומית, לא פחות. ערי הפריפריה מאופיינות בהרבה מאוד שיכונים ובנייני רכבת ישנים, שחלק ניכר מהם מתפוררים ומטים ליפול. בתור יזם שפועל בערים פריפריאליות אני יכול לומר שישנן כיום שכונות שלמות שלא ראויות למגורים – הן מבחינת עמידות בפני רעידות אדמה, הן מפאת חוסר בממ"ד שראינו בלחימה האחרונה מול עזה שמדובר בסכנת חיים ממשית, ובאופן כללי כי מדובר בדירות שנבנו כבר לפני 70 שנה והבלאי שלהן הוא כבר הרבה מעבר לסביר.
כל המבנים האלה צמאים להתחדשות עירונית ולבנייה חדשה. הממשלה מכירה ומדברת רבות על התחדשות במרכז הארץ באזורי הביקוש אך מתעלמת לאורך שנים ארוכות מהפריפריה. הגיע הזמן להשקיע גם בערים מעבר לגדרה-חדרה, גם שם יש אזרחים של המדינה והם זקוקים לעזרתה אפילו יותר מתושבי מרכז הארץ.
ידוע שערכי הקרקע בפריפריה נמוכים משמעותית ממרכז הארץ, דבר היוצר חוסר כדאיות כלכלית ליזמים השוקלים לבנות שם פרויקטי התחדשות. הביקושים גם נמוכים משמעותית מהמרכז, ומשכך מחירי המכירה של דירות נמוכים בהתאם. כל זאת מונע מיזמים רבים מלפעול בערי הפריפריה כי הרי אף אחד לא מעוניין להפסיד כסף בעבודתו, והתוצאה היא הזנחה רבת שנים של האזור ושל התושבים.
הכלים לייצר כדאיות כלכלית ליזמים בפריפריה נמצאים כולם בידי הממשלה, חסר רק רצון. אם המדינה תשכיל להשתמש בכלים שבידיה ולספק פתרונות כלכליים שנמצאים כבר על השולחן, ניתן יהיה לחדש בתוך שנתיים מהיום אלפי בניינים שזקוקים נואשות לחידוש. לשם כך המדינה חייבת להכניס יד לכיס ולהציע תמריצים כספיים ליזמים שיבנו בפריפריה, או פשוט לתת להם זכויות בנייה גבוהות יותר בפרויקטים אלה, או קרקע משלימה, או לאפשר ניוד זכויות לערים אחרות. כל זאת חייב להיות מלווה כמובן בהגברת קצב מתן היתרי הבנייה ושחרור משמעותי של חסמי בירוקרטיה שמעכבים את הבנייה בפועל.
דובר כבר רבות על כלים אלה, המדינה כבר הצהירה שהיא תשתמש בהם על מנת לתמרץ יזמים וקבלנים לבנות בפריפריה – אבל הדרך בין ההצהרות למציאות ארוכה מאוד. אם המדינה באמת רוצה לטפל בפריפריה היא צריכה לתרגם את המילים למעשים, ועכשיו. כי תהליכים כאלה לוקחים שנים וקיים צורך לזרז אותם לטובת התושבים.
כלי נוסף לחיזוק הפריפריה היא המהפכה התחבורתית הכה נדרשת במדינת ישראל. אפשר לומר שיש לה כבר ניצנים אבל אנחנו עוד רחוקים מהשלמתה. כדי שהפריפריה תהווה אלטרנטיבה למגורים במרכז העמוס והצפוף יש צורך הכרחי בשיפור של אמצעי התחבורה שיקרבו אותה למרכז – סלילת כבישים חדשים, מחלפים, מסילות רכבת ותחנות חדשות, ואולי גם אמצעי הסעות המונים כמו רכבת קלה או מטרו שמקודמים במרכז הארץ ושוב מתעלמים מהפריפריה. כיום גם מערכת האוטובוסים בפריפריה לוקה בחסר ותושבים רבים מחויבים להניע רכב כדי להגיע ממקום למקום. כדי למשוך אוכלוסיה איכותית מהמרכז לפריפריה יש צורך בשינוי.
מנוע נוסף לצמיחה של הפריפריה הם מוקדי תעסוקה גדולים בערים פריפריאליות. המדינה צריכה לקדם בניית מרכזים גדולים ומודרניים שיהיו מסוגלים להציע לתאגידי ענק מהמרכז מניע מספיק כדי לשקול להעתיק אליהם את הפעילות. אם יהיו מרכזי תעסוקה מודרניים וגדולים, חברות ההייטק יבואו, ואיתן תבוא אוכלוסיה איכותית של עובדים שיפיחו חיים וישדרגו את כל האזור.
רק באמצעות תוכנית אסטרטגית להתחדשות בפריפריה שתגדיר איפה בונים, כמה, מתי ומהן התמורות, וכן תציב יעדים להקמת אזורי תעסוקה ואמצעי תחבורה הולמים - יתאפשר טיפול הולם בפריפריה. רק כך ניתן יהיה להוציא לפועל מאות פרויקטים ולהוסיף אלפי דירות חדשות לשוק הדיור ולפריפריה בפרט. התחדשות עירונית מפיחה חיים ורוח חדשה באזורים ותיקים ונותנת לתושבים תקווה. לחלק ניכר מהם זו הדרך היחידה לגור בדירה חדשה ומודרנית ואלמלא היתה התחדשות עירונית היה נגזר עליהם לגור בבניינים המתפוררים מסכני החיים עד לסוף חייהם. אם זו לא משימה לאומית, מה כן?
מאת אבי כראל, יזם נדל"ן ויו"ר קבוצת כראל אחזקות
