שרגא ברוש הורשע בעבירות מס בגובה 1.6 מיליון שקל בחברה הפרטית שלו
שרגא ברוש הורשע בעבירות מס בגובה 1.6 מיליון שקל בחברה הפרטית שלו
ביה"מ הרשיע את נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר בפרשת עבירות המס בחברה הפרטית שלו. על פי האישום, מכרה חברת א.ל.ע.א של ברוש חלק ממניותיה ברווח הון של 8.6 מיליון שקל. ברוש זייף מסמכים שטענו כי החברה משפחתית ולכן זו קיבלה הטבת מס שלא הגיעה לה בסך 1.55 מיליון שקל
בית משפט השלום בתל אביב הרשיע היום (א') את נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש בפרשת עבירות המס בחברה הפרטית שלו, במסגרתה הואשם בזיוף ומרמה בניסיון לחמוק מתשלום מס בגובה 1.55 מיליון שקל.
השופטת דנה אמיר קבעה כי הפרקליטות הוכיחה את האישומים נגד ברוש ונגד החברה שלו א.ל.ע.א (בה החזיק במשותף עם אחיו יריב שלא הועמד לדין), והרשיעה אותם בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומסירת פרט כוזב בדו"ח, ומרמה, עורמה ותחבולה, בכוונה להתחמק ממס ולסייע לאחר להתחמק ממס.
מנגד, זיכתה השופטת את רו"ח שארישוב בן ברוך, מהאישום שיוחס לו בפרשה של עריכת דו"ח וידיעות לא נכונים ללא הצדק סביר. עוד קודם לכן בשנת 2021, הורשע בפרשה רו"ח מיכאל בר לבב, רואה החשבון של החברה, במסגרת הסדר טיעון, בכך שסייע לברוש להכין את המסמכים המזוייפים במטרה לרמות את רשויות המס, ונידון ל-9 חודשי מאסר בפועל וקנס של 50 אלף שקל.
מדובר באישומים שהביאו את ברוש, בצעד חריג מהנוהג כיום בציבוריות בישראל, להתפטר מתפקידו הבכיר בהתאחדות התעשיינים עם זימונו לשימוע בטרם כתב אישום בספטמבר 2019.
בכתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בשנת 2020, היא האשימה את ברוש, חברת א.ל.ע.א שבבעלותו ורואה החשבון בר לבב בעבירות מרמה בכוונה להתחמק ממס בגובה 1.55 מיליון שקל, בזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
על פי כתב האישום, שרגא ברוש ואחיו יריב ברוש החזיקו במניות החברה א.ל.ע.א השקעות, כל אחד ב-50% ממניות החברה. החברה החזיקה במניות חברת עושרד גז טבעי שהוקמה לשם עיסוק בקניית גז טבעי מאסדת הקידוח תמר ומכירתו ללקוחות. במהלך שנת 2015, מכרה חברת א.ל.ע.א חלק ממניותיה בחברת עושרד. מכירה זו הניבה לחברת א.ל.ע.א רווח הון של 8.6 מיליון שקל.
על פי פקודת מס הכנסה, חברה שחבריה הם בני משפחה ושלושה חודשים מיום היווסדה הוגשה בקשה להכיר בה כחברה משפחתית, יחולו עליה הוראות מיסוי מיוחדות, שעיקרן היותה "שקופה" וחישוב המס יתבצע אצל בעל המניות עצמו. לו הייתה חברת א.ל.ע.א חברת משפחתית הייתה לה הטבת מס בגין רווחי ההון, כיוון שרווח ההון לא היה ממוסה במיסוי דו שלבי, כפי שממוסה חברה שאינה משפחתית - מיסוי רווח ההון בחברה ואחר כך, מיסוי הדיבידנד כשהוא מחולק לבעל המניות, שמבקש למשוך לעצמו את הרווח.
לפי האישום, במועד שאינו ידוע במדויק לאחר יוני 2015, החליטו ברוש ובר לבב, רואה החשבון של החברה, לרמות את פקיד השומה על ידי יצירת מצג כוזב לפיו הוגשה בקשה להכיר בחברה כחברה משפחתית במועד. לצורך כך, זייפו השניים, בצוותא, שלושה מסמכים שתכליתם להציג מצג לפיו הוגשה הבקשה בתוך 3 החודשים ממועד היווסדה החברה. השניים הגישו מסמכים לפקיד השומה שכוללים את המסמכים המזויפים.
על פי האישום, ברוש ורוה"ח בר לבב פנו מספר פעמים לפקיד השומה וביקשו להכיר בחברה כמשפחתית על בסיס המסמכים המזויפים. בינואר 2017, נטען, הגישו ברוש ובר לבב לרשות המיסים, דו"ח שנתי על הכנסות החברה לשנת 2015, בחתימת ברוש, אליו צורף דו"ח כספי מבוקר על ידי רוה"ח בר לבב. בדו"ח נכתב כי החברה נרשמה כמשפחתית. עקב הפניות וההצהרות ותוכנן הכוזב, סווגה החברה כמשפחתית. המס אותו היו צריכים לשלם החברה ובעלי מניותיה הוא בגובה 4.3 מיליון שקל. בעוד המס המופחת ששולם, עקב המרמה, היה רק 2.7 מיליון שקל. לפיכך, הטענה היא כי הנאשמים השתמטו מתשלום מס בגובה 1.55 מיליון שקל.
השופטת אמיר קבעה בהכרעת הדין כי האישומים הוכחו מעבר לכל ספק סביר. בין השאר, ציינה לגבי מעשיו של ברוש כי "החתימה על הטפסים המתוארכים לאחור (טופס פתיחת תיק לתאגיד וטופס בקשה להכרה בחברה משפחתית) הנחזים בכזב כאילו נחתמו ב-13.10.2014, הוא מעשה זיוף ומרמה מובהק אשר הוכח בראיות ישירות".
בנוסף קבעה לגבי המכתב הנלווה של ברוש הנושא את אותו תאריך: "מצאתי כי גם הוא מסמך המעיד שקר על עצמו כאילו נערך במועד זה, הגם שאלה אינם פני הדברים". מסמכים אלה, צויין בהכרעת הדין, "שימשו להצגת מצג כוזב בפני גורמים שונים ברשות המסים, עד אשר שונה סיווג החברה לחברה משפחתית, מה שאף הביא לתוצאה מידית של ביטול חיובי המס של החברה".
לדברי השופטת, התביעה ביססה ביצוען של עבירת קבלת דבר במרמה וזיוף נגד ברוש והחברה שלו, שתיהן בנסיבות מחמירות, "זאת בשים לב לכלל הנסיבות אשר פורטו, טיבם של המסמכים שזויפו ושימשו לביצוע עבירת המרמה, סוג הזיוף שבוצע בכוונה לרמות והיקף המרמה".
עו"ד איריס ניב סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב מסרה מטעמו של שרגא ברוש בתגובה: "הופתענו מאוד מהכרעת הדין. עמדו לשרגא ברוש טענות הגנה משמעותיות ומהותיות ואנחנו עומדים מאחוריהן. לאחר שנלמד את הכרעת הדין נשקול את צעדינו".
