הרפורמה ברישוי הסביבתי תאושר בשבוע הבא - ותעניק הטבות למזהמים
הרפורמה ברישוי הסביבתי תאושר בשבוע הבא - ותעניק הטבות למזהמים
הכנסת עשויה להצביע בשבוע הבא על הרפורמה. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי החוק יפחית נטל רגולטורי ויישר קו עם האיחוד האירופי, אולם הוא קובע מנגנונים שלא קיימים באף מדינה באיחוד ומעניקים כוח לאנשי האמון של השרים על פני הדרג המקצועי
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת בראשות ח״כ יעקב אשר השלימה היום לקריאה שניה ושלישית את חוק הרישוי המשולב (הרפורמה ברישוי הסביבתי), רפורמה של המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה עידית סילמן ומשרד האוצר. הרפורמה, הקובעת שינויים מרחיקי לכת בחוק אוויר נקי, תעלה להצבעה במליאת הכנסת בשבוע הבא. במסגרתה, יוכל לראשונה מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה, איש אמון של הדרג הפוליטי, להתערב בהיתרי פליטה מקצועיים לטובת מפעלים מזהמים.
במשרד להגנת הסביבה טוענים כי החוק "יוביל לקפיצת מדרגה ברישוי הסביבתי, לתועלת משקית של חצי מיליארד שקל בשנה ועד כ-3 מיליארד בעלויות עקיפות". השרה שהובילה את החקיקה ודרשה לקדמה באופן מואץ בוועדת הכנסת לאחר שהחוק מצוי על שולחן הרגולטורים מאז שנת 2015, עידית סילמן, אמרה כי "החוק הוא צעד משמעותי להפחתת זיהומים וסיכונים מהתעשייה". יו"ר הוועדה, יעקב אשר, אמר במהלך הדיונים על החוק: "זה לא יהיה כמו קודם. זה לא יהיה לחומרא. זה מה שאנחנו רוצים בחקיקה הזאת".
החקיקה מובילה לשינויים מרחיקי לכת בחוק אוויר נקי, אשר מאסדר את פעילות התעשייה המזהמת בישראל ומשית על המפעלים היתרי פליטה, המגדירים אילו חומרים מותרים בפליטה, באיזה היקף, ומהם אמצעי הפחתת הפליטות וההגנה על הציבור בהם נדרש מפעל לנקוט. היתרי המפעלים יחודשו אחת לעשור במקום אחת ל-7 שנים, וכך יתקבעו התנאים בהם לשנים ארוכות יותר – גם אם יתגלו כטעוני שיפור. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי הרפורמה מתאימה את המצב בישראל לדירקטיבה האירופית. אולם הרפורמה קובעת מנגנון שלא קיים באף מדינה באיחוד; הדרג הפוליטי בישראל יזכה לדריסת רגל בהליך היתרי הפליטה, אשר היום נחשב להליך מקצועי המנוהל על ידי הדרג המקצועי של המפעל.
אילו הדרג המקצועי ידרוש במסגרת ההיתר תנאים אשר המפעל סבור כי יקרים מדי ליישום או עשויים לגלגל עלות כבדה לצרכנים, הוא יוכל לערב את מנכ״ל המשרד – איש אמונו של השר. גם משרדים אחרים יוכלו להתערב בנושא למרות שאין להם הבנה מקצועית בתחומי פליטות המזהמים, ולמרות שמדובר בתחום המצוי כיום בבלעדיות בידי הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה. חברת הכנסת ד״ר מטי צרפתי הרכבי, אמרה על כך היום: "זו הטבה שלא במקומה, צריך לבטל את המנגנון הזה". בקשתה נדחתה. בדיוני הוועדה היו פעילים במיוחד נציגי ׳המכון לאנרגיה וסביבה׳ (מכון הנפט לשעבר, המייצג את חברות הנפט והתעשייה המזהמת) והתאחדות התעשיינים.
החוק מסיג לאחור סעיף משמעותי בחוק אוויר נקי. כל מפעל נדרש כיום להתקין את הטכנולוגיה המיטבית ביותר הזמינה בשוק כדי להפחית השפעות סביבתיות ובריאותיות. המצב בישראל כיום טוב מזה באירופה. אולם כעת יוכלו מפעלים לבחור טכנולוגיה מתוך מספר אפשרויות, לפי שיקולי עלות-תועלת. בזמן שישראל נסוגה ומרעה את המצב, באירופה נדונה בימים אלו רפורמה שמשפרת את המצב, כך שמפעלים יחויבו לטכניקה הזמינה הטובה ביותר. לאחר מאבק של הח״כים יוראי להב הרצנו ומטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), שני חברי הכנסת היחידים שהתנגדו לחוק והגיעו לדיונים העוסקים בו, החליטה הוועדה לציין כי אילו יהיה שינוי באסדרה האירופית, יוכל המשרד להגנת הסביבה להתחשב בכך.
במשרד להגנת הסביבה טוענים כי החוק ידחוף את התעשייה "להגדלת ההשקעות בהפחתה במקור של זיהום ופליטות לסביבה". אולם שעה שהחוק מצמצם את הנטל הרגולטורי על התעשייה, לא ברור כיצד מבטיח החוק הגדלה של השקעות בהפחתה במקור של זיהומים ופליטות. לשאלת ״כלכליסט״ כיצד הדבר מתבטא בחוק, ענה המשרד להגנת הסביבה כי "זה נובע מהחוק. תהליכי הרישוי היום אינם מאפשרים לבצע אסדרה מעמיקה ולאמץ במסגרתה את הסטנדרט האירופי (המידע חסר, לוחות זמנים לא מותאמים, התהליכים מבוזרים ועוד). לפי החקיקה המתוקנת המפעלים יעברו תהליכי רישוי מעמיקים, וההיתרים שינתנו יקבעו חובות בהתאם לסטנדרטים האירופיים. לצורך עמידה בדרישות אלו יהיה על התעשייה לבצע השקעות סביבתיות״. השאלה אילו השקעות יבוצעו שלא מבוצעות היום או יותר מאלו המבוצעות היום, וכיצד ייטב המצב הנוכחי שעה שישנה נסיגה מהסטנדרטים הנוכחיים, לא נענתה. בתמורה לקידום הרפורמה, יקבל המשרד להגנת הסביבה 46 תקני כוח אדם לאגף הרישוי, לשם ביצועה. בנוסף, יעמיד משרד האוצר לרשות המשרד להגנת הסביבה תקציב בגובה 170 מיליון שקל, בין היתר לתגבור מערכות המחשוב.
בעקבות מאבק ח״כ יוראי להב הרצנו וארגון ״מגמה ירוקה״, הסכימה הוועדה ליישם כמה שינויים. המשרד להגנת הסביבה יחויב לפרסם לציבור את הצווים המנהליים שהוא מוציא למפעלים המזהמים, ומצביעים על חריגה בהיתר הפליטה. המשרד התנגד בתוקף לדרישה הזו. למרות התנגדות המשרד לסעיף השקיפות, החליט ח״כ אשר לכלול אותו בחוק. הישג נוסף; המשרד יחויב להציג לוועדת הפנים את הערעורים שהגישו המפעלים על הרישיונות שלהם. נדגיש, כי המשרד לא תמיד עמד לאורך השנים במחויבותויו החוקיות להגשת דוחות על תחום פעילותו לממשלה או לכנסת, ורק בשבוע שעבר ננזף על כך על ידי מבקר המדינה.
תומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה אשר הוביל את המאבק בכנסת, אמר היום: "החוק הסופי רחוק מלהיות מושלם - נכללים בו סעיפים הרסניים לסביבה שאין להם אח ורע במדינות מערביות, ועל כך הפרחים לשרים סילמן וסמוטריץ'. עם זאת, בזכות מאבק ציבורי הצלחנו להביא הישגים למען השקיפות ובריאות הציבור".
עו״ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה, אמר היום בקשר לרצונה של הממשלה לכלול את הרפורמה בחוק ההסדרים ובכך לא לנהל עליה דיונים בוועדה, כי ״הדיונים שהיו כאן מוכיחים עד כמה לא היה נכון לכלול את ההצעה הזו בחוק ההסדרים. אם הייתה נכללת, היה יוצא חוק הרבה יותר גרוע. התקיימו 11 דיונים שאי אפשר היה לקיים אם היא הייתה נכנסת לחוק ההסדרים. קחו את זה לתשומת ליבכם לקראת חוק ההסדרים הבא״.
במהלך הדיונים חשפה הוועדה את הצעדים הבאים שעשויים להקל על התעשייה המזהמת; תקיים דיון שמטרתו הפחתת עלות אגרות הרישוי למפעלים. האגרות מממנות את פעילות המשרד להגנת הסביבה; מפקחים שמבצעים אכיפה נגד מפגעים סביבתיים ועד תחנות ניטור איכות אוויר. יו״ר ועדת הפנים והסביבה, יעקב אשר, אמר כי מדובר ״במיליוני שקלים״, וכי אלו ״אגרות מטורפות״. נציג התאחדות התעשיינים, ניר קנטור, הודה לוועדה על העלאת הנושא ואמר כי מדובר ב״אגרות אסטרונומיות״.
