אוכלוסיית העולם מתבגרת ופותחת הזדמנויות כלכליות חדשות
אוכלוסיית העולם מתבגרת ופותחת הזדמנויות כלכליות חדשות
נכון לשנת 2024, אוכלוסיית העולם עומדת על כ-8 מיליארד בני אדם. צפוי שהיא תמשיך לצמוח עד שתגיע לשיא של כ-10 מיליארד איש לקראת אמצע המאה ה-21, ואז תתחיל להתייצב ואף לרדת. עם זאת, חשוב לציין שמדובר במגמות עולמיות כלליות, וקיימים הבדלים משמעותיים בין אזורים שונים בעולם, כך במדינות מפותחות רבות, שיעורי הילודה כ"כ ירדו עד שמספר הנולדים קטן ממספר הנפטרים. כתוצאה מכך, אוכלוסייתן צפויה להצטמצם בעתיד. לעומתן, במדינות מתפתחות רבות, שיעורי הילודה עדיין גבוהים, ולכן אוכלוסייתן צפויה להמשיך לצמוח גם בעשורים הקרובים – אך המגמה העולמית כבר ידועה.
ניקח לדוגמא את יפן שם האוכלוסייה המקומית מצטמצמת בכ-100 איש כל שעה, או את צרפת שם הגיעו לשיעור הילודה הנמוך ביותר מאז מלחמת עולם שנייה לעומת אתיופיה שם שיעור הילודה הממוצע עומד על כ-4 ילדים לאישה. אוכלוסיית אתיופיה צפויה לצמוח מ-125 מיליון איש בשנת 2024 ל-209 מיליון איש בשנת 2050, אך לעומת ממוצע שיעור ילודה שעמד על כ-6 ילדים בשנת 1990 נראית גם כאן מגמת ירידה.
למגמות הדמוגרפיות הללו יש השלכות רבות על הכלכלה, החברה והסביבה. לדוגמא, הן משפיעות על שווקי העבודה, מערכות ביטוח לאומי, מערכות בריאות, צריכת משאבים וגם על המבנה המשפחתי. מכיוון שהמגמות הדמוגרפיות ברורות ניתן כבר לסמן היכן נמצאות ההזדמנויות הכלכליות של העשורים הקרובים.
הזדמנות ראשונה נמצאת בתחום אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. תוחלת החיים עולה, וככל שאנו מזדקנים אנו זקוקים ליותר ויותר פתרונות אשר יאפשרו מחד חיים עצמאים ומאידך עזרה מותאמת לצרכינו כאשר נזדקק לה. פלטפורמות המציעות פתרונות (בשונה מחברות המציעות מוצרים) להזדקנות פעילה, אלו המאפשרות להישאר בבית ובקהילה ולהביא שירותים לביתו של האדם, מצליחות כבר היום לבלוט בקו האופק העסקי. סקרים בארה"ב שפורסמו בחודש אפריל 2024, הראו כי 93% מבני 55+ שהשתתפו בסקר רוצים להישאר בביתם ובקהילה. לכן פלטפורמות הכוללות התייחסות לאבטחה וביטחון, לתחבורה וניידות, לתזונה, לפנאי ותעסוקה, להנגשה, למערכות בית חכם ולאספקת שירותי בריאות, רק ילכו ויפרחו.
בנוסף, ללא ספק תעלה הדרישה למוצרים פיננסיים כמו הלוואות, חסכונות פנסיוניים וביטוחים המיועדים לאפשר לנו חיים נוחים בגיל המבוגר.
לצערנו מדינת ישראל נוטה לצמצם את השירותים הקהילתיים כאשר רק לאחרונה התבשרנו על צמצום שירותי אישפוז הבית. השקעות עצומות במתקני בריאות והפשרת שטחי טבע לבנייה עלולות להתגלות כמוערכות כיום בהערכת יתר כאשר נסתכל עליהן מהעתיד. באשר לתכנון בנייה, כמות הדירות שיידרשו תצטמצם עם השנים ונראה עלייה בדרישה לדירות יותר קטנות בעלות נגישות טובה וסביבה ידידותית גיל. באשר למתקני בריאות גם כאן נראה מעבר של שירותי הבריאות לסביבה הביתית גם בשל העובדה שהעלות נמוכה יותר מאשר אישפוז במתקן וגם מפני שלא יהיה מספיק כח אדם לתפעל את כל המערכת.
הזדמנות שנייה קשורה במחסור הצפוי בכח העבודה. מודלים עסקיים הבנויים על העסקת כח אדם גדול וזול צפויים להיתקל בקשיים. ככל שיהיה מחסור משמעותי יותר בכוח אדם זמין וזול, כך יגדל הביקוש לפתרונות טכנולוגיים שיוכלו לבצע משימות באופן אוטומטי ויעיל. מכאן שהשקעה ברובוטיקה (תעשייתית ושירותית) ובבינה המלאכותית הכרחיים ויהיו אטרקטיביים לעשורים הקרובים. כפועל יוצא מכך, הרי שכל מערך החינוך וההכשרה חייב להשתנות. השאלה שתעמוד בפני העובד לא תהיה איך לפתח פתרון אלא איזה פתרון לבקש מהבינה המלאכותית לפתח. בעתיד הלא רחוק נהיה זקוקים יותר ליצירתיות והשינוי במערכת החינוך הבסיסי והמתקדם הכרחי שיתקיים כבר היום.
הזדמנות שלישית קשורה למבנה חיי המשפחה החדש. שיעורי הפריון בעולם יורדים במגמה עקבית לאורך מספר עשורים. שיעור הפריון הכולל העולמי: ירד מ-3.7 ילדים לאישה בשנת 1960 ל-2.1 ילדים לאישה בשנת 2020. זוהי ירידה גלובלית כמעט בכל רחבי העולם, במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. השקעה בפתרונות לפוריות ובמערכות התומכות בטיפול הן של הדור הצעיר והן של הדור המבוגר רק ילכו ויצמחו. בנוסף, מכיוון שמספר הילדים למשפחה פוחת, ההשקעה בילדים ובתרבות הפנאי צפויה שתצמח ואיתה גם הפריחה של פלטפורמות העשרה בתחום החינוך ופלטפורמות בתחום התיירות. מגמת צמצום שכבת האוכלוסייה העובדת תביא בהכרח לפעולות שיגדילו ויכניסו עוד משתתפים למעגל העבודה – גם כאן חייבים קובעי המדיניות להכיל חוק חינוך חובה לכלל האוכלוסייה, לעודד כניסה לתעסוקה ולהתמודד עם הצורך בהעלאת גיל הפרישה.
אחרונה חשוב לציין את ההזדמנות הרביעית בתחום ביטחון וסייבר. מרבית המערכות כיום אוספות נתוני שימוש ומייצרות פרופילים בעזרתם הן מנסות לעצב אורחות חיים ואף את קווי המחשבה. פיתוח פתרונות אבטחת פרטיות הינם הכרחיים על מנת לאפשר לאנשים להגן על המידע האישי שלהם מפני ניצול ושימוש לרעה. לצד פיתוח הפתרונות חובה עלינו כחברה לפעול במהירות לפיתוח תהליכי רגולציה אשר יגנו עלינו מפגיעה.
מלבד ההמלצה לגופי ההשקעות לעקוב אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחומים הנ"ל, חשוב להציף את צורכי אזרחי העתיד בפני קובעי המדיניות. רק שיתוף פעולה בין המגזר העסקי, הממשלתי וארגונים ללא מטרות רווח יוכלו לתת גם מענה נגיש ושוויוני וגם גמיש ומותאם לצרכים משתנים.
המדינה חייבת לעודד מחקר ופיתוח תשתיות טכנולוגיות התואמים את האתגרים שתוארו, לאפשר ביצוע פיילטים ולסבסד הטמעת מערכות. ללא ספק מערכות החינוך ומסלולי הכשרה תעסוקתית כבר היום חייבים לכלול שימושים מתקדמים במערכות בינה מלאכותית, לא רק כדי לפתח מערכות מתקדמות אלא ובעיקר כי הן יוטמעו בחיינו וללא ידע זה לא נוכל להשתמש, ליהנות מהן ולהגן על עצמנו מפני ניצול ושימוש לרעה.
אמצע המאה נראה אולי רחוק אבל השקעה לא נכונה של המשאבים היום תפגע באיכות החיים שלנו בעתיד.
ד"ר יעל בנבנישתי היא גרונטולוגית ומומחית בטכנולוגיות עבור הגיל השלישי
