דעהסיום המלחמה או משבר פיננסי - הדילמה של תקציב 2025
דעה
סיום המלחמה או משבר פיננסי - הדילמה של תקציב 2025
גירעון תקציבי השנה של כ-8% תוצר והוצאות מלחמה של כ-240 מיליארד שקל, שהם 12% תוצר, כאשר אין עדיין סיוע נוסף של ארה"ב – יביאו לכל הדעות למשבר פיננסי חמור במשק. בין היתר יתבטא המשבר בעליית תשואות של אג"ח ממשלת ישראל אף לרמה של 10% ויותר כמו בשנת 2003-2002, ללא אפשרות לבלום תהליך זה
ברבעון השני של שנת 1985 לאחר כישלון נוסף של מה שכונתה אז "עסקת החבילה במשק", אנחנו בדרג המקצועי באוצר, הבהרנו לקברניטי המדינה (פרס ומודעי) ועוזריהם, שבהתאם לתחזית הכלכלית המרכזית (בהסתברות הגבוהה ביותר) לשנה הקרובה, ישראל תיקלע למשבר פיננסי חריף ולמשבר נזילות מט"ח אשר תיאלץ אותה להגביל את היבוא של חומרי גלם, מכונות וציוד ומוצרי צריכה למשק.
תחזית זו, שכנעה את הממשלה לאשר את "תוכנית הייצוב" אשר כללה לצד קיצוצי תקציב גם הורדת השכר ברוטו של 15% ופיחות של 20%, הכול בגיבוי של סיוע אמריקאי מיוחד וגדול למשק.
בימים אלה של שלהי קיץ 2024, כמעט שנה למלחמה, מדינת ישראל נמצאת במצב דומה – התחזית המרכזית לשנה הקרובה, בהנחה שהעימות בדרום ימשך "עד לניצחון המוחלט", צפויה הסלמה בצפון עקב איחוד הזירות או בעצימות בינונית כמו היום או אפילו גדולה יותר, כך שבהכרח הגידול בהוצאות האזרחיות והביטחוניות בתקציב ימשך בקצב של 200-150 מיליארד שקל לשנה (כ-9% תוצר).
זאת, על בסיס של גירעון תקציבי השנה של כ-8% תוצר והוצאות מלחמה של כ-240 מיליארד שקל שהם 12% תוצר. ההיקף האמור של ההוצאה התקציבית כאשר אין עדיין סיוע נוסף של ארה"ב – יביא לכל הדעות למשבר פיננסי חמור במשק אשר יתבטא בעליית תשואות של אג"ח ממשלת ישראל אף לרמה של 10% ויותר כמו בשנת 2003-2002. הפעם ללא אפשרות לבלום תהליך זה.
בהנחה שתחזית זו תתממש, אזי רק סיוע חוץ מסיבי של ארה"ב בהיקף של כ-30 מיליארד דולר ויותר – יוכל לבלום את המשבר.
בהנחה שלא יתקבל סיוע בהיקף זה, יידרש קיצוץ תקציבי של כ- 9% תוצר שהם כ-180 מיליארד שקל, למעשה, אין כל אפשרות כלכלית ריאלית לבצע קיצוץ כאמור, משום שהוא ישתק את פעילות הכלכלית של הממשלה.
בעבר, בשנת 2003 בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, האוצר בהובלת ביבי נתניהו קיצץ בתקציב כ-4% תוצר והצליח לייצב את המשק. הפעם, נדרש קיצוץ גדול בהרבה וכאמור אין אפשרות ריאלית ליישם אותו.
קברניטי המשק היום, מודעים למציאות האמורה וממילא אינם תומכים בינתיים בהצעת אגף התקציבים לקיצוץ של 30 מיליארד שקל בתקציב של שנת 2025, שהם כ-1.5% תוצר. הם מבינים שקיצוץ זה, הוא טיפה בים או כמו כדור אקמול למחלה קשה. יש אמנם בקיצוץ האמור מסר חיובי לשוקי ההון בעולם אך ללא תועלת פיננסית ממשית.
ראש הממשלה הציע, לקבוע קופסאות חוץ תקציביות להוצאות הביטחון אך ברור שלהצעה מסוג זה אין כל משמעות מנקודת ראות מאקרו-כלכלית.
כיום, עומדת הממשלה בפני צומת החלטות, או לפעול לסיום המלחמה בדרום (עסקת החטופים), שתביא בסבירות גבוהה לסיום המלחמה בצפון, או להמשיך במלחמה ולקוות לסיוע אמריקאי מוגדל שיתקבל לאחר הבחירות שם.
אציין, שהצלחנו לעבור את השנה הראשונה של המלחמה ללא משבר פיננסי, משום שקיבלנו גיבוי ומענק אמריקאי של 14 מיליארד דולר, כ-3% תוצר ועקב ההנחה, שהמלחמה לא תימשך לאורך זמן.
דירוג האשראי של ישראל ירד במתינות לרמה ממוצעת של A , פרמיית הסיכון גדלה וכך גם המרווח הדולרי של אג"ח ממשלת ישראל. מכאן, ששוק ההון העולמי גילם דה פקטו את הדירוג של ישראל ברמה שוות-ערך של מדינות המדורגות כטריפל B, עדיין דירוג לא משברי.
במקביל, הזרמת הביקוש האדירה של הממשלה וגורמים נוספים, הביאו דווקא לגאות כלכלית בצריכה הפרטית, עליות בשכר הריאלי וברווחיות החברות, אך גם עלייה באינפלציה – " נס כלכלי" זה, הוא לא בר-קיימא ולא יימשך בשנה הקרובה.
הכותב הוא הממונה לשעבר על הכנסות המדינה במשרד האוצר
**ראו, יורם גבאי 2024 "עם ללא גבולות", ספרי ניב עמודים 201-196
