שיא של 11 שנה: בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.75%, ל-2.75%
שיא של 11 שנה: בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.75%, ל-2.75%
זו ההעלאה החמישית שמבצע הבנק מאז החל באפריל בהליך ההידוק המוניטרי, שנועד לבלום את האינפלציה. כתוצאה, ריבית הפריים צפויה לעמוד על 4.25%; בבנק מעריכים כי המשק יצמח השנה ב-6%, והאינפלציה תעמוד על 4.6%; הנגיד: "מבינים את הפגיעה והכאב בנושא המשכנתאות"
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל העלתה את הריבית ב-0.75% לרמה של 2.75% - רמת הריבית הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2011. כתוצאה מהעלאה זו, ריבית הפריים צפויה לעמוד על 4.25%. זוהי ההעלאה החמישית שמבצע בנק ישראל מאז החל באפריל האחרון בתהליך ההידוק המוניטרי שנועד לבלום את האינפלציה.
בהודעת הוועדה המוניטרית נכתב כי על אף שהציפיות לאינפלציה נמצאות מחוץ ליעד העליון ב-2022, הרי שהציפיות ל-2023 ואילך מתמתנות ומתקרבות לתוך יעד האינפלציה. הוועדה מעריכה כי שורה של גורמים (העלאות הריבית, הקלה במשבר בשרשרות האספקה, ירידות במחירי הנפט) יפעלו למיתון האינפלציה.
הוועדה כתבה כי הפעילות הכלכלית איתנה; שוק העבודה ממשיך להיות הדוק, השכר הנומינלי נמצא מעל לרמתו החזויה טרום המשבר, אך השכר הריאלי נשחק. עם זאת, יש סימנים מסוימים להאטה בשוק העבודה (למשל ירידה בציפיה של עסקים להרחבת מספר המועסקים).
הוועדה הזכירה כי ישנה התמתנות בפעילות הכלכלית בעולם, אך חזרה וציינה כי "רמת התוצר בישראל גבוהה מהמגמה שהיתה חזויה בטרם משבר הקורונה". מבחינת ה"הכוונה קדימה", חזרה הוועדה על המשפט המלווה את ההודעות גם בהעלאות הקודמות, "הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית ,קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה". המשמעות היא שהעלאות הריבית יימשכו.
בתוך כך, חטיבת המחר של הבנק עדכנה את התחזיות שלה: הצמיחה ב-2022 צפויה לעמוד על 6% לעומת תחזית של 5% ביולי. עם זאת, חטיבת המחקר צופה כי 2023 תסתיים בצמיחה של 3% בלבד, לעומת 3.5% בתחזית הקודמת.
בנק ישראל צופה עוד כי החוב הממשלתי יתכווץ ל-65% תוצר בסוף 2022, ול-63% בלבד בסוף 2023. הגירעון ב-2022 יהיה 0.7% מהתוצר, וב-2023 - 1% (נתונים טובים יותר מהנתונים הקודמים ביולי).
תחזית האינפלציה ל-2022 ול-2023 עודכנה ב-0.1%, וכעת ההערכה היא כי האינפלציה בשנה הנוכחית תעמוד על 4.6%, וב-2023 - על 2.5%. תחזית האינפלציה לשנה הקרובה (12 חודשים קדימה) עומדת על 2.7%, ותחזיות החזאים הפרטיים הן בטווח של 1.2%-3.3%.
בחטיבת המחקר של הבנק חוזים כי בעוד שנה הריבית תעמוד על 3.5%, שוק ההון משקף ריבית של 4.1%, והחזאים הפרטיים מעריכים כי ריבית בנק ישראל בעוד שנה מהיום תהיה בין 1.5% לבין 3.75%.
לאחר ההודעה קיים הנגיד אמיר ירון מסיבת עיתונאים. בתשובה לשאלת כלכליסט, אמר כי "לפי ההערכות שלנו, לגבי משכנתאות של חמש שנים שעומדות בממוצע על 850 אלף שקל, ההעלאה מוסיפה כ-100 שקל לתשלום החודשי; אך צריך להיזהר - יש מנעד רחב של אנשים שלוקחים משכנתאות שונות".
לדבריו, "אנחנו מבינים את הפגיעה ואת הכאב בנושא המשכנתאות, אבל הצעד הזה נועד כדי לא לתת לאינפלציה להתבדר. כדי שלא נצטרך להגיע למצב שאנחנו צריכים להעלות את הריבית מעבר לרמה של 3% פלוס".
בנוגע להשפעת חוסר היציבות בבריטניה ובקרדיט סוויס על המערכת הפיננסית הישראלית אמר הנגיד: "החשיפה של המוסדות הישראליים למוסדות הללו היא מאוד נמוכה, אבל אין ספק שהתנודתיות בשווקים מגבירה את הסיכונים היציבותיים באופן כללי, המצב פה מבחינת יציבות פיננסית הוא טוב, ואנחנו כל הזמן עוקבים".
הבחירה של הוועדה המוניטרית ללכת על העלאה חדה בדומה להעלאה הקודמת, מלמדת כי בנק ישראל בוחר לשדר מסר של מלחמה בלתי מתפשרת באינפלציה. בבנק התמקדו בכך שהאינפלציה מתפשטת גם לסעיפים לא סחירים (שמלמדים על אינפלציה שאיננה רק 'מיובאת' מבחוץ) וכי יש סיכוי להיווצרות 'ספירלת מחירים-שכר', ולכן לא נתנו לעצמם להתבשם מהמדד האחרון שירד לרמה של 4.6% בעיקר בשל ירידת מחירי האנרגיה. הבנק המרכזי גם הוטרד מציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ולשנים הקרובות שהחלו לעלות בזמן שבעולם דווקא ישנה רגיעה.
הבנק בחר ללכת על העלאה חדה, למרות שבשבועות האחרונים יש עלייה חדה בסיכון להאטה ומיתון בכלכלה העולמית, ולמרות שהאינפלציה בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית. בחירה זו משקפת את התפיסה כי המשק הישראלי עדיין חזק וצומח, שוק העבודה בו הדוק, והוא יכול להכיל העלאת ריבית חדה, וכי סיכון 'איבוד השליטה' על האינפלציה, דחוף ומאיים יותר מסיכון ההאטה. כמו כן, סביר להניח כי ההחלטה על העלאת הריבית החדה לקחה בחשבון גם את העלייה החדה במחירי הדירות (כ-18% בשנה האחרונה) המסרבת להיפסק, זאת למרות סימנים רבים להאטה בשוק.
להעלאת הריבית צפויות השלכות מיידיות על הלווים במשק, משקי בית, וחברות עסקיות. ההלוואה המשמעותית ביותר של משקי הבית היא כמובן המשכנתא, תיק המשכנתאות של הציבור מכיל כמיליון משכנתאות בהיקף של למעלה מחצי טריליון שקל, ומתוכם כ-207 מיליארד שקל צמודים לפריים, כך שהעלאת הריבית מעלה את היקף התשלום החודשי. גובה העלייה תלוי בגובה ההלוואה הצמודה לפריים, אך לשם המחשה, ההתייקרות למשכנתא ממוצעת שנלקחה בתקופה האחרונה היא 135 שקל, ובסך הכל כ-460 שקל מאז החלו העלאות הריבית.
גם המגזר העסקי צפוי לחוות קשיים בדמות עליה בהוצאות המימון וירידה ברווחים בעקבות העלאת הריבית. כך אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר כי "זו היתה שגיאה להמשיך בהעלאת הריבית בשלב הנוכחי, ההעלאה תגרום לייקור העלויות במגזר העסקי ותעלה את יוקר המחיה, ותפגע בהמשך הצמיחה בישראל".
העלאת הריבית בישראל מחזירה את פער הריביות בין ישראל לארה"ב לרמה שקדמה להחלטת הפד לפני שבועיים, הפד העלה את הריבית בפעימה של 0.75% לרמה של 3%-3.25%. כעת גם הריבית בישראל עומדת על 2.75% ומשמרת פער של חצי אחוז בין המדינות. העובדה שפער הריביות לא הורחב תורמת לכך שהשקל לא ימשיך להיחלש אל מול הדולר.
