ברקת: "לא אתמוך בתקציב ללא העברת 250 מיליון שקל להצלת עסקים בדרום ובצפון מקריסה"
ברקת: "לא אתמוך בתקציב ללא העברת 250 מיליון שקל להצלת עסקים בדרום ובצפון מקריסה"
לקראת ההצבעה היום בצהריים בקריאה ראשונה על התקציב, אמר שר הכלכלה: "לא אתן ידי לתקציב שיביא לקריסה של העסקים בפריפריה". ראש הממשלה נתניהו שוחח איתו בניסיון לשכנעו להצביע בעד. השבוע נעדר ברקת מההצבעה על הגדלת יעד הגירעון
שר הכלכלה ניר ברקת אמר היום (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת שלא יצביע היום בעד תקציב המדינה המעודכן לשנת 2023: "לא אתמוך בתקציב המדינה אם לא יקצו למשרד הכלכלה לפחות 250 מיליון שקל כדי להציל את העסקים בדרום ובצפון מקריסה. למישהו בחדר הזה נשמע סביר שהמילואימניקים שמחרפים את נפשם בחזית יתעסקו בדאגות של פרנסה? אם העסקים באזורי הלחימה יקרסו ולא ישרדו את המלחמה, זה יהיה ניצחון לחמאס. אני כשר הכלכלה של מדינת ישראל לא אתן ידי לתקציב שיביא לקריסה של העסקים בפרירפריה".
לאחר דבריו של ברקת הבוקר בוועדת הכלכלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עימו בטלפון ודחק בו להצביע בצהריים בעד התקציב. בקואליציה מנסים להגיע להבנה עם ברקת כדי שיתמוך בתקציב. התקציב יאושר בצהריים בקריאה הראשונה - חרף התנגדות סיעת המחנה הממלכתי בראשות גנץ. ביום ראשון נעדר ברקת מההצבעה במליאה בקריאה הראשונה על החוק להגדלת הגירעון ומסגרת ההוצאה, למרות שאיים לפני כן שיצביע נגד.
"הדרך הטובה ביותר להבין את הצרכים של העסקים היא לרדת לשטח", אמר ברקת בוועדת הכלכלה. "ואני ומנכ"ל המשרד חורשים את השטח ורואים את המצוקות והן קשות מאוד. מפעלי חיים של אנשים שעומדים להתנפץ ועסקים בפני קריסה. אנשים יורדים ליישב אזורי פיתוח ובאה המלחמה והציגה להם אתגרים שהם לא יודעים לפתור לבד. כל החיים שילמו מס הכנסה, יישבו את חבלי ארץ ישראל והיום הם מחכים שאנחנו נעזור להם. הם סומכים על הממשלה ועלינו שנעזור להם בצרה ומצפים לערבות הדדית בין הממשלה לבין העסקים. הם בונים על זה שניתן להם סיוע מהיר, מדויק, שיפתור את האתגרים שיש להם. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו עוזרים להם להצליח כי זו הצלחה שלנו כמדינה".
"מפקירים את העסקים בפריפריה"
ברקת דיווח לוועדת הכלכלה על קיצוץ של כ-600 מיליון שקל בתקציב משרדו ל-2023. לטענתו אנשי האוצר מנותקים: "האוצר לא מחזיר לנו טלפונים. הם מנותקים מהתהליכים. הם לא ירדו איתנו לשטח ושאלו איך אפשר לעזור. נוצר מצב שאנחנו מפקירים את העסקים בפריפריה לגורלם ואני לא אתן יד לדבר הזה. לא אתן לעסקים בצפון ובדרום לקרוס. זו ערבות הדדית.
"אני כאן ולא מתבייש שמבקש את עזרת ועדת הכלכלה. אני רוצה גם לפנות לראש הממשלה ושר האוצר. אתם מבינים את החשיבות של לדאוג לעסקים שלא יקרסו, לדאוג למילואימניקים. אתם מבינים שעל כל שקל שאנו משקיעים, בעל העסק הפרטי שם עוד שלושה שקלים. זו השקעה הטובה ביותר שאנחנו יכולים לעשות בעת הזו"
סגן הממונה על התקציבים באוצר, כפיר בטט אמר בתגובה: "לא רוצה להיכנס לעימות חזיתי או לתקוף את המנכ"ל והשר. לפני כחודש אושרה בוועדת הכספים תוכנית סיוע חסרת תקדים של 15 מיליארד שקל לחודשיים שמתוכם 5-4 מיליארד בדיוק למקומות האלה בפריפריה".
אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה: "האוצר גורר רגליים. תקציב המדינה עבר באמצע השנה ואז צריך לחכות שהאוצר יעשה לך העברה תקציבית בוועדת הכספים, והם גוררים רגליים כדי לא להוציא את הכסף. עד ה-7 באוקטובר לא עשו לנו העברה תקציבית בוועדת הכספים ובלי זה אני לא יכול לעשות כלום לטובת העסקים. כמעט חצי מיליארד שקל נתקע כדי שלא נוכל לממש את התקציב. כל משרדי הממשלה חולקים את אותו ארוע. ב- 15 באוקטובר כל מנכ"לי משרדי הממשלה קיבלנו מכתב מהאוצר שהם מתכוונים להקפיא תקציבים שטרם מומשו.
"אנחנו רוצים לסייע לעסקים והם אומרים לנו לא. שנמתין. אף אחד מאנשי האוצר לא התקשר אלינו ואז התברר שגם קיצצו לנו חצי מיליארד שקל. מושכים אותנו כבר מאמצע השנה וחלק מהתעשיינים מחכים להשקעות האלה משנת 2022 כי השיטה של אגף התקציבים זה לתקצב אותך בפיגור. צברנו 250 מיליון שקל שהולכים לסבסוד פיתוח אזורי תעשייה בפריפריה. יש עוד אנשים שמוכנים להקים תעשייה בעוטף ובצפון - והמדינה מסבסדת להם גרוש וחצי וגם את זה מקצצים".
בטט התייחס לכך ואמר כי בסיס תקציב משרד הכלכלה לא ניזוק בשקל. מנכ"ל משרד הכלכלה, אמנון מרחב, השיב כי הסיבה היא שרוב הכסף הוא תוספת ולא בבסיס. בטט הוסיף: "בסיס התקציב לא קוצץ בשקל. אנחנו בשלב חוסם עורקים באירוע. הממשלה החליטה שהיא מתקנת את תקציב 2024 על בסיס צרכים חדשים, ביטחון ואזרחי ומענה לעסקים בעשרות מיליארדים שהוא חלק מהמכלול הזה". בתגובה לכך אמר מרחב כי הפיצויים הם על ירידה במחזורים ולא השקעות במשק. "תתנו את הכסף על השקעות בתעשייה זה הכסף הכי נכון שאפשר להוציא היום במדינה".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, העיר על הפערים על הסכומים מצד כל אחד מהמשרדים. "אני רואה ויכוח מסוים על הסכום, במשרד הכלכלה אומרים חצי מיליארד ועוד 100 מיליון, ובטט אומר 200 מיליון. זאת מחלוקת שאתם צריכים לפתור בניכם". בנוסף פנה היו"ר ביטן לנציג האוצר ואמר: "לא יעלה על הדעת שלא ישקיעו במפעלים או בעסקים כי זה מביא צמיחה. הקיצוץ הוא בעיקר בפריפריה ואתם צריכים לשקול את זה מחדש".
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים אמר כי צמצום התקציב של משרד הכלכלה מזכיר את צמצום כיתות הכוננות שכיום כולם מבינים שזו היתה טעות. "אותו דבר פה. בכל מה שקשור לצמיחה של המשק מסבירים לי על סדרי עדיפויות והכסף שיצא בשנת 2024. אבל לא. מה שעושים פה זה תקציב מקולקל. 250 מיליון שקל זה בדיוק הכסף שהמשרד צריך להשקיע כדי להפריח את העסקים". יו"ר הועדה ביקש מהצדדים להגיע לפשרה וזימן דיון המשך ליום ראשון הקרוב בצהריים.
