רמ"י מקדמת הקמה של עיר חדשה בנגב ליד קיבוץ משאבי שדה
רמ"י מקדמת הקמה של עיר חדשה בנגב ליד קיבוץ משאבי שדה
העיר המתוכננת, אותה מתכוונת להקים רשות מקרקעי ישראל בתמיכת מינהל התכנון, נועדה "לאפשר איכות חיים גבוההה באזורים המוגדרים כיום כפריפריה". הוגה רעיון הוא חיים פייגלין, מבעלי צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מקדמת הקמת עיר ענקית כפתרון למצוקת הדיור ולאחרונה קיבלה החלטה על המיקום: מערבית לירוחם, ליד קיבוץ משאבי שדה. הבחירה למקם אותה בנגב הגיעה בעקבות ממצאי סקר שלפיו "פיזור האוכלוסייה בישראל איננו מאוזן והקמת עיר בנגב צפויה לקדם את האיזון הנדרש ולאפשר איכות חיים גבוהה באזורים המוגדרים כיום פריפריה.
הסקר נערך עבור רמ"י על ידי חברת "תוכן, כלכלה וניהול" והיוזמה זוכה לתמיכת מינהל התכנון. שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, שהיה בעבר יו"ר מטה התכנון הלאומי, וגם רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, הבהירו לא פעם כי קצב הבנייה בבאר שבע אינו מספק ויש צורך בהאצה שיכולה להתממש רק בעיר חדשה.
פרויקט הקמת העיר נמצא בשלבי גישוש בלבד ודורש החלטת ממשלה, המלצה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ואישור נוסף של הממשלה. רק אז יוכלו יזמי התוכנית להתחיל בתכנון. ההערכה היא כי הקמת עיר חדשה תדרוש לתקן תוכניות מתאר ארציות ומחוזיות.
העיר היא הראשונה בישראל שמקודמת ביוזמת המגזר העסקי. הוגה הרעיון הוא חיים פייגלין, מבעלי צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "אנחנו חושבים שהדבר הנכון זה להקים עיר מטרופולינית אחת מרכזית בין באר שבע לאילת, לאוכלוסייה של 2.5 מיליון תושבים. כיום כל הערים בנגב הן פרבריות, כולל באר שבע. עיר מטרופולינית אחת, מודרנית, ירוקה, עם התשתיות הכי מודרניות, תפתח את כל הנגב ותציל את מרכז הארץ, שכיום פקוק, חנוק והמחירים בו לא אפשריים ל־95% מהאוכלוסייה", אמר פייגלין.
לפייגלין ברור שאת התכנון יש לקחת ממינהל התכנון ולהעביר למגזר העסקי: "בעולם החופשי ערים מתפתחות על ידי המגזר העסקי. כך צמחה ניו יורק וכך גם תל אביב. מאז שקמה המדינה נדחקה היוזמה הפרטית ועל הכל השתלטה הממשלה. כשזו הדינמיקה, הדברים מתפתחים לא נכון. ערכה של הקרקע כרגע הוא אפס. צריך להקצות את הקרקע ולאפשר למגזר העסקי לעשות את שלו.
"זה אבסורד אדיר ש-3 טריליון שקל של המגזר העסקי מוצא דרכו לחו"ל. אני מדבר על פיתוח העיר באמצעות מכרזי BOT (Build-Operate-Transfer) לתקופות ארוכות - כך בתשתיות העירוניות וגם המגורים. אחרי 25-50 שנה הם יעברו לרשות המקומית. שיתוף הפעולה הזה מתבקש. אם תתקבל החלטה כזאת, היא תשפיע ממחר בבוקר. כל מערך התוכניות ישתנה. אנחנו רגילים שצריך לדגור על החלטות כאלה 20 שנה, אבל ניתן לקדם את זה מאוד מהר. זו תהיה יוזמה פלורליסטית של עשרות חברות יזמיות, לא של מינהל תכנון אחד. את דובאי בנו לא במאה שנה, אלא ב-20, אבל נתנו שם ליזמים וגם לאדריכלים להתבטא. היום זאת העיר שמושכת הכי הרבה השקעות בעולם".
החזון של העיר שם דגש על עצמאות תפקודית ועל התאמה לאקלים המדברי. "תכנון עיר עתידית בנגב חייב להיות מושתת על מאפיינים של עיר חדשנית וחכמה, צופה פני עתיד לפיתוח עירוני יעיל ועונה על הצרכים של תושבי העיר תוך שימוש בתשתיות נרחבות ובטכנולוגיה מתקדמת ובת קיימא כדי לאפשר קיימות עירונית יציבה, יעילה ומוצלחת לאורך זמן", נכתב בסקר. החזון העתידני כולל גם "יוזמות כמו מערכות תחבורה חכמות, רשתות אנרגיה חכמות, תשתית מחוברת ושירותים ציבוריים חדשניים שמשתמשים בנתונים בזמן אמת כדי לייעל את הביצועים שלהם".
בשנים האחרונות מקודמות כמה יוזמות להקמת יישובים כפריים וגם ערים חדשות בנגב: במרץ 2022 אישרה הממשלה את הקמתם של חמישה יישובים כפריים ב"מבואות ערד". באותו החודש אישרה הממשלה את הקמת העיר חרדית כסיף בבקעת ערד, ואת הקמת היישוב ניצנה בנגב המערבי. בפברואר 2023 אישרה הממשלה את הקמת הישוב חנון, ליד העיר נתיבות. ביוני האחרון דנה הוועדה המחוזית דרום בהקמת חמישה יישובים יהודיים אחרים לאורך כביש 25, במקטע שבין באר שבע ודימונה. ביולי האחרון החליטה המועצה הארצית להמליץ לממשלה לקדם את הקמת העיר תילה, ליד רהט.
הקמת יישובים חדשים בנגב זכתה עד לא מזמן לביקורת קשה מצד אנשי משרד האוצר. במסמך "חוות דעת כלכלית בנושא הקמת יישובים חדשים", שהופץ לקראת הדיון ביישוב תילה בינואר השנה, כתבו אנשי אגף תקציבים כי "הקמת מספר יישובים משנה את המבנה הכלכלי־חברתי של הנגב, הגליל והגולן באופן משמעותי, משפיעה לרעה על ערים הנתמכות מתקציבי מדינה, מרחיבה דרמטית השקעה בתשתיות עודפות ומייצרת מתן שירותים לא יעיל".
עוד קובע המסמך כי "במסגרת חוות דעת כלכלית זו יעלה כי הקמת יישובים חדשים מהווה אבן נגף לפיתוח בר־קיימא של הפריפריה בישראל. צעדים להקמת יישובים חדשים מנוגדים למדיניות הממשלה לפיתוח ולחיזוק הערים והיישובים הקיימים בפריפריה, וצפויים לפגוע ביכולת ליצור מטרופולינים משמעותיים גם מחוץ למרכז הארץ. משכך היא פוגעת בהתיישבות הקיימת, מקשה בפיתוח היישובים הקיימים וגוררת עלויות תקציביות עודפות".
אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, מתנגד באופן נחרץ לרעיון הקמת העיר: "הממשלה מדברת על חיזוק הנגב, אך בפועל היא תפגע בערים וביישובים הקיימים על ידי הקמת יישובים חדשים. היישובים החדשים ייקחו משאבים ותושבים מהרשויות המקומיות בדרום. בנוסף עיר גדולה נוספת בדרום תוביל לפגיעה בבאר שבע, המטרופולין הדרומי, ותגרום לפגיעה סביבתית, נופית ואקולוגית קשה במרחבי הנגב. בניגוד לתגובת רמ"י, במדינה שהולכת ומצטופפת התכנון הנכון הוא לעבות יישובים קיימים ובכך לחזק אותם. מאידך, יש לשמור על השטחים הפתוחים, שכה חיוניים לנו ולדורות הבאים".
טל אוחנה, ראשת העיר ירוחם, מציגה גישה אחרת: "אני בעד יישוב כל נקודה פנויה בנגב. כל עוד הנגב לא מיושב, אנחנו ברמת ביטחון לא טובה. זו השעה היפה של הנגב המזרחי. אני לא מודאגת, יש לי ביקושים, אני גדלה".
