משחקי ההסלמה של איראן וישראל: כשכולם מפסידים
משחקי ההסלמה של איראן וישראל: כשכולם מפסידים
בחודשים האחרונים אנו עדים למשחק הסלמה מסוכן בין ישראל לאיראן. תקיפה גוררת תגובה, שגוררת תגובה נגדית, וחוזר חלילה. כמו במשחק תיאורטי שמלמדים בקורס לתורת המשחקים אשר נועד לגרות את הסטודנטים לחשוב במונחים אסטרטגיים, כאשר שני הצדדים נגררים למערבולת של פעולה ותגובה, כשכל צד מרגיש שאין לו ברירה אלא להגיב.
במשחק ההסלמה הקלאסי, המנחה מניח שטר של 100 שקלים על השולחן ומציע לשני נסיינים להתחרות עליו. החוקים פשוטים: כל סטודנט יכול להציע סכום, והמציע הגבוה ביותר זוכה בשטר. אך יש תפנית מכריעה – המפסיד חייב לשלם את הצעתו האחרונה.
נקרא לשני הנסיינים שלנו ישראל ואיראן. נניח שהצעת הפתיחה של ישראל היא 2 שקלים ואילו זו של איראן היא שקל אחד. במצב זה, ישראל תזכה ב-100 שקלים ותשלם 2, רווח נטו של 98 שקלים, בעוד איראן תפסיד שקל. לאיראן כדאי להגיב להצעות הפתיחה ולעלות ל-3 שקלים ולהרוויח 97 שקלים נטו. ישראל, שתפסיד 2 שקלים אם לא תגיב, תעדיף להעלות ל-4 שקלים. וכך ממשיך המשחק, כשכל צד מעלה את הצעתו בתורו. ההסלמה לא נעצרת אפילו כשמגיעים ל-100 שקלים. נניח שישראל מציעה 100 (רווח אפס) ואיראן עומדת על 99 (הפסד של 99). עדיין כדאי לאיראן להציע 101 שקלים – היא אמנם תפסיד שקל, אבל זה עדיף על הפסד של 99. וכמובן, לישראל שוב יהיה כדאי להגיב, וההסלמה ממשיכה לאינסוף.
האנלוגיה למציאות הגיאופוליטית זועקת. ישראל מגיבה על תקיפת המזל"טים והטילים של איראן, איראן מגיבה על התקיפה בסוריה ובאיראן, וחוזר חלילה. כל צד מרגיש מחויב להגיב כדי לשמור על כבודו והרתעתו, בדיוק כמו במשחק התיאורטי. אבל בניגוד למשחק בכיתה, כאן המחיר אינו נמדד בשקלים אלא בחיי אדם, יציבות אזורית, ומשאבים לאומיים יקרים.
השאלה המתבקשת היא האם אפשר לצאת ממעגל הקסמים הזה? בתורת המשחקים, הפתרון טמון בשחקנים שמסוגלים לראות כמה צעדים קדימה ולהבין שהמשך ההסלמה יוביל רק להפסד הדדי. השחקנים קצרי הרואי, שאינם מפנימים את ההתנהלות של יריביהם, ימשיכו להכות זה את זה בתהליך של הסלמה שמביא את שני הצדדים לפשיטת רגל. לעומת זאת, שחקן רציונלי, הרואה מספר צעדים קדימה, יעמוד בפיתוי להמשיך את מעגל ההסלמה.
בעוד שהדינמיקה של משחק ההסלמה ברורה למתבונן מהצד, הצדדים המעורבים בסכסוך מתקשים לראות מעבר לצעד הבא. כל תגובה נראית הכרחית וכל הסלמה מוצדקת. אבל כמו במשחק התיאורטי בכיתה, התוצאה הסופית ידועה מראש. כולם יפסידו.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שגם סכסוכים עמוקים ומושרשים יכולים להיפתר כשהצדדים מבינים שהמחיר של המשך העימות גבוה מדי. האתגר האמיתי הוא למצוא את הדרך לשבור את המעגל הזה. זה דורש הבנה שלעתים הימנעות מתגובה היא סוג של חוזקה, ושדיאלוג, גם אם עקיף, עדיף על הסלמה נוספת. כי בסופו של יום, במשחק הזה, כמו במשחק התיאורטי, אין באמת מנצחים אלא רק מפסידים שמפסידים פחות.
המציאות במזרח התיכון מורכבת לאין שיעור ממשחק תיאורטי בכיתה. אבל העיקרון שאנחנו לומדים מתורת המשחקים נשאר בעינו - הסלמה בלתי מרוסנת היא מסלול שבסופו כולם מפסידים. נדרשת תבונה אסטרטגית וראייה ארוכת טווח כדי למצוא דרכים לעצור מעגלי הסלמה לפני שהם יוצאים משליטה. זהו האתגר המשמעותי העומד בפני מקבלי ההחלטות בעת הזו.
פרופ' רן סמורודינסקי הוא דיקן הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון
