ראיון"בהונגריה, פולין וטורקיה מדיניות הרווחה הפכה כלי לשלטון. זה צפוי לקרות גם כאן"
ראיון
"בהונגריה, פולין וטורקיה מדיניות הרווחה הפכה כלי לשלטון. זה צפוי לקרות גם כאן"
ד"ר מיכל קורא, חוקרת כלכלה פוליטית במדינות רווחה, טוענת שאחרי ההפיכה המשטרית שמבצעת ממשלת נתניהו "שום דבר שאנחנו רגילים לחשוב שהוא בטוח — אינו בטוח. בהונגריה ביטלו את הזכות של בתי המשפט להתערב. ואז הרחיקו את כל שחקני הווטו שזה ארגונים אזרחיים ותקשורת חופשית. השלב הבא בדרך של ממשלים אוטוקרטיים לשמור על הלגיטימציה שלהם הוא הבטחת התלות הכלכלית של תושבים שונים בהמשך הקיום של השלטון, באמצעות מקומות תעסוקה, קצבאות והטבות מס"
ד"ר מיכל קורא (51)
- גרה בטבעון, נשואה + 3
- חוקרת כלכלה פוליטית במדינות רווחה באוניברסיטת חיפה
- מתמחה בחקר ביטוחים לאומיים
- דוקטורט בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית
ד"ר מיכל קורא, חוקרת כלכלה פוליטית במדינות רווחה, מה קורה לזכויות החברתיות כשמשטר דמוקרטי נסוג לכיוון משטר נוסח הונגריה או טורקיה?
"עוד כשאנחנו במשטר דמוקרטי, הסימון של חלקים מתוך החברה כאויב מבפנים — זה מה שנותן את ההצדקה לפגוע במוסדות שמגינים על זכויות בכלל ועל זכויות חברתיות בפרט. המוסדות האלה מוצגים כמי שמאפשרים לאויבים להתחזק ולפגוע בעם. יש פה צידוק לכך שצריך להחליש את בית המשפט או את הייעוץ המשפטי — כי הם כביכול מאפשרים לאויבים לפעול נגד החברה. אבל ברגע שאתה מחליש את המוסדות האלה, כל אדם הופך להיות בעצם חשוף.
על האיום על הרשות השופטת: "ברגע שבתי משפט מנוטרלים ופקידים נבחרים על בסיס קרבה לשלטון, אם שללו לאדם שירותי בריאות או פנסיה או אבטלה, אין לו כלים לשמור על הזכויות שלו"
"ברגע שבתי המשפט מנוטרלים והשירות הציבורי מאויש בפקידים שנבחרים לא על בסיס המקצועיות אלא על בסיס הקרבה שלהם למפלגה או לשלטון — דברים שקרו במדינות שעברו נסיגה דמוקרטית — אנחנו נתונים לחסדי המשטר: אם שללו לאדם שירותי בריאות או פנסיה או אבטלה בצורה לא מוצדקת, אין לו כלים לשמור על הזכויות שלו; עובד שהמעביד שלו לא עומד בחוקי עבודה, דייר שרשות ציבורית מפנה אותו מהדירה, אשה עגונה — כל האנשים האלה מאבדים את המנגנונים שיכולים לחייב את המדינה לפעול בהתאם לזכויות שלהם".
ומה קורה לזכויות עצמן?
"אחד הדברים הראשונים שקרו בהונגריה זה שיצרו שינוי חקיקתי שביטל את הסמכות של בתי המשפט להתערב בתהליכי מדיניות. במקביל יצרו תהליכים שבעצם הרחיקו את מי שאנחנו קוראים להם 'שחקני וטו' ובעלי עניין, כמו מומחים וארגונים אזרחיים ותקשורת חופשית. ומה שקרה זה תהליכים מהירים מאוד של חקיקה ששינו באופן דרסטי את מדיניות הרווחה ותיעלו אותה למטרות חדשות. אחד הדברים שוויקטור אורבן עשה הוא לבטל את הפרוגרסיביות של מס הכנסה (כלומר את מדרגות המס — ש"א) ולייצר הטבות בעיקר למעמד הביניים, דרך מענקים למשל לזוגות מתחתנים והטבות מס שונות על ילדים".
אם מדיניות הרווחה פועלת לטובת מעמד הביניים, מה קורה עם העניים?
"הוא החליש מאוד מנגנונים לטובת אנשים בעוני: תוכניות הבטחת הכנסה נשחקו בתוך עשור ביותר מ־50%. סיוע בדיור, שהיה מבוסס על מבחני הכנסה, הוחלף במענקים והלוואות למשפחות עם ילדים. בהונגריה החלוקה מחדש של המשאבים עבדה הפוך — מהאנשים בעוני אל מעמד הביניים. התוצאה היא שמערכת הרווחה מחזקת את החלוקה מעמדית והפערים מעמיקים. פגעו בזכויות שקשורות לאנשים שלא יכולים לעבוד, ולעומת זאת הרחיבו זכויות לאנשים בשוק העבודה".
אז ממה העניים חיים שם?
"החליפו את מערכת הסיוע הכספי במערך של עבודות יזומות והעבירו את הסמכות לחלוקת העבודות האלה לרשויות ולמנגנונים מפלגתיים. לשייכות המפלגתית, לנאמנות לשלטון, יש תפקיד מרכזי בשאלה לאיזו עבודה אתה יכול להגיע. אז המבנה הזה קושר גם את המעמד הנמוך למנגנונים המפלגתיים.
על מודל המדינה ההונגרי: "בהונגריה החלוקה המעמדית מתחזקת והפערים מעמיקים. זו מדינת אבי מעוז שבה מדיניות הרווחה מגויסת לקדם ערכים של משפחה של מסורת, שהמשטר מגדיר כראויים"
"הכי חשוב: מערכת הרווחה הפכה להיות כלי להבטחת הכוח האלקטורלי של המפלגה. יש עיסוק מתמיד באיך יוצרים הטבות כאלה ששומרות על בסיס אלקטורלי רחב, והרבה פעמים אפילו חוצה מעמדות — שימשיך לתמוך במפלגת השלטון. נוצר קשר בין רווחה לנאמנות. הרווחה משרתת שם את האינטרסים האלקטורליים. אם חלק מביטחון ברווחה הוא בידיעה שיש מינימום שמובטח — אז לא כך אצל אורבן. האינטרס האלקטורלי המרכזי הוא במעמדות הביניים, ולשם מכוונים את ההוצאה החברתית והמאמץ הכספי".
ומה קורה לזכויות עובדים?
"המטרה המרכזית של אורבן הייתה למשוך להונגריה השקעות, בעיקר של תאגידים בינלאומיים. אז הוא פגע בזכויות עובדים כדי להגמיש את שוק העבודה. עם זאת, הוא מצליח לשמור על תמיכה ופופולריות דרך, למשל, העלאת שכר מינימום. ההוצאה החברתית במדינות שיש בהן נסיגה דמוקרטית מגויסת למטרות חדשות, במקרה הזה חברת עבודה מצד אחד ושמרנות משפחתית וילודה מצד שני".
"הציבור אפילו לא יודע על שינויים"
כלומר זו מדינת אבי מעוז שבה מעודדים ערכים של "נורמליות" בנוסח דתי?
"לגמרי. מדיניות הרווחה מגויסת לקדם ערכים של משפחה, של מסורת, ערכים שהמשטר מגדיר כראויים".
אורבן הלאים את הפנסיות. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?
"זה מעיד על השבריריות של ההסדרים במערכות אוטוקרטיות. יש הרבה מאוד כוח שמרוכז בשלטון, הוא לא מוגבל ואפשר לעשות צעדים רדיקליים מאוד. אפשר פשוט להלאים את החיסכון המרכזי של אנשים בגלל צרכים תקציביים או פיסקאליים של הממשלה. בטורקיה, אחרי מה שהשלטון תפס כניסיון הפיכה כנגד ארדואן, היה שיח מאוד ביקורתי כלפי מי שנתפסו כשותפים להתארגנות. הם סומנו כאויבי המדינה והודרו מתוכניות הפנסיה ומקצבאות. זה נמצא תחת דיונים ארוכים של בתי משפט. בנוסף, אם בעולם המגמה היא להעלות את גיל הפרישה, בהונגריה וגם בטורקיה העבירו חוקים שמורידים את גיל הפרישה בשירות הציבורי — כדי להחליף פקידות בכירה ותיקה וביקורתית בפקידות נאמנה למפלגה".
בעצם זה אומר ששום דבר לא בטוח.
"שום דבר שאנחנו רגילים לחשוב שהוא בטוח — אינו בטוח. יש גם ההיבט של מה זה אומר לחיות במדינה שאין בה עיתונות חופשית, אם העיתונות תחת חשש לסנקציה רצינית בגלל שהיא מפרסמת מידע נגד הרפורמה — אז זה מחזק את המצב שהכל אפשרי, שאפשר לעשות שינויים רדיקליים בלי שהציבור אפילו מודע לכך. וגם אם הוא מודע, אין לו כלים להיאבק".
זכויות חברתיות - זכויות המבטיחות קיום כלכלי בכבוד, וביניהן הזכויות לרמת חיים נאותה, לדיור, לטיפול רפואי, לחינוך ולתנאי עבודה נאותים. אחת ממטרותיה של מדיניות הרווחה המודרנית היא להבטיח מינימום של מימוש זכויות אלו לכל אדם
מה עם ביטוח לאומי?
"גם הוא לא בטוח. ביטוח לאומי נותן זכויות בהתאם לחוקים. וחוקים אפשר, כמו שאנחנו רואים, לשנות אם אין בלמים. אם אפשר להעביר שינויי חקיקה מהירים ללא היוועצות, ללא מה שאנחנו קוראים 'שחקני וטו', אז אפשר מחר להחליט על קריטריונים חדשים. אפשר, למשל, להחליט שנותנים קצבאות ילדים רק למשפחות עם ארבעה ילדים ויותר או קצבאות רק ליהודים".
אז זו בעצם לא מדינת רווחה.
"זו מדינת רווחה למקורבים. בתהליכים שהתרחשו בהונגריה, פולין וטורקיה, מדינת הרווחה בעצם הופכת להיות לכלי להבטיח את המשכיות השלטון. הכל נהפך למתנות ולא לזכויות, ואלה הופכות להיות תלויות בהמשכיות של השלטון. אתה מגייס קבוצות שונות בתוך האוכלוסייה ומוודא שהן ממשיכות לתמוך בך, וברגע שאתה מנטרל את התקשורת, בתי המשפט וארגוני החברה האזרחית, קל יותר לשמור על המשכיות השלטון. אפשר לשלוט על המידע שעובר לציבור. אפשר למנוע פרסום של סקנדלים או שחיתויות. יותר קל לייצר את הנרטיב שהריבון מעוניין בו".
"רק כשיש בחירות פתאום יש הטבות"
איפה פה הרווחה?
"היוצרות מתהפכות: במקום מנגנון רווחה שמחייב את המדינה להבטיח את הזכויות של הפרט, התקציבים והמנגנון הופכים להיות דרך להבטיח את המשך השלטון המכהן. הדרך של מדינות אוטוקרטיות לשמור על הלגיטימציה שלהן, כולל רוסיה, היא הבטחת התלות הכלכלית של תושבים שונים בהמשך הקיום של השלטון, באמצעות מקומות תעסוקה, קצבאות והטבות מס. בהמשך אפשר גם לשנות את כללי הבחירות. המחקר מראה קורלציה מאוד גבוהה בין מועד הבחירות והמועד שבו השלטון יוצא עם תוכניות מענקים חברתיות חדשות — גם בטורקיה וגם בהונגריה".
טורקיה שונה מהונגריה?
"הבסיס של ארדואן הוא המעמד הנמוך, אוכלוסייה רחבה שחיה בעוני. אז אם בהונגריה אנחנו רואים בעיקר פגיעה באוכלוסייה הענייה ביותר, ארדואן עושה בטורקיה כמה וכמה מהלכים שבמידה מסוימת משפרים את המצב של אנשים בעוני. הוא מגדיל את הנגישות של אנשים בעוני למערכת הבריאות בכלל ולשירותי אשפוז. בשנים 2004-2003 הוא הכפיל את הערך של קצבאות הזקנה והנכות. כמה שנים אחר כך הוא יצר מענקים של הבטחת הכנסה, אבל הוא ייצר תוכנית שמופעלת בעיקר על ידי ארגוני דת שיש להם שיקול דעת רחב. השילוב הזה מאוד מסוכן ובעייתי. נקודה מאוד חשובה זו השאלה אם אתה מקבל כסף כסוג של מתנה או מענק ורק יכול להגיד תודה או שזו זכות חוקתית כי אתה עומד בקריטריונים של החוק, ולכן מגיע לך בלי קשר לשאלה במי אתה מאמין ותומך או איך אתה מתנהג".
על הסכנה לתוכניות הרווחה: "מטריד המצב שמדיניות חברתית תהפוך מכלי לרווחה לכלי פוליטי לחיזוק התמיכה בשלטון, כי זה משהו שאני לגמרי צופה שגם פה יידעו לעשות"
באיזו מהירות הדברים האלה קורים?
"כשאורבן עלה לשלטון בפעם השנייה, הוא נהנה מרוב רחב שאיפשר לו לשנות מיד את החוקה ולנטרל את מערכת המשפט ואת יריביו הפוליטיים. ארדואן עלה לשלטון עם רוב מאוד מוגבל ולכן מרחב הפעולה שלו בכהונה הראשונה היה צר יחסית. הוא ערך רפורמות שהולכות יד ביד עם בעלי העניין השונים, כמו ארגוני עובדים מעורבים. בכהונה השנייה הוא נהנה מרוב הרבה יותר משמעותי, אז תהליכי החקיקה נעשו הרבה יותר מהירים ודומים למה שראינו בהונגריה".
מה שאת מתארת נשמע מאוד מדאיג לגבי העתיד של זכויות חברתיות בישראל?
"מאוד. ממש. מה שאותי מאוד מטריד זה המצב שבו המדיניות החברתית הופכת מכלי להבטיח רווחה ולצמצם פערים לכלי פוליטי לחיזוק התמיכה בשלטון ולפי זה קובעים למי נתונים מענקים ופריבילגיות ואת מי מפלים. זה מאוד מטריד כי זה משהו שאני לגמרי צופה שגם פה יידעו לעשות".
