המשנה ליועמ"שית נגד אבחנה בין חרדי עובד ללומד: "גיוס בני הישיבות צריך להיעשות באופן שיוויוני"
המשנה ליועמ"שית נגד אבחנה בין חרדי עובד ללומד: "גיוס בני הישיבות צריך להיעשות באופן שיוויוני"
במכתב שמיועד לייעוץ המשפטי כותב גיל לימון כי מדיניות הצבא מעוררת קשיים ממשיים בהיבט השיוויון ועל כן לא ניתן להתמקד בסטודנטים או בכאלו שלא לומדים. עם זאת לדבריו, ניתן לאפשר לצבא להשתמש באופן חד פעומי ולזמן מוגבל בתבחינים שגובשו ע"י גורמי מקצוע אבל "יש לפעול לקביעת תבחינים מעודכנים לגיוס בני הישיבות"
"גיוס בני הישיבות צריך להיעשות באופן שיוויוני, לא ניתן לאפשר מצב שבו ניתנת עדיפות לגיוסם של בני הציבור החרדי, שידוע שהם עובדים או לומדים במוסדות להשכלה גבוהה", כך כתב המשנה ליועמ"ש, ד"ר גיל לימון, במכתב שמיועד לייעוץ המשפטי במשרד הבטחון. משמעות המכתב היא כי המצב שבו מערכת הבטחון מקיימת משא ומתן שקט עם גורמים חרדיים (בעיקר בלתי רשמיים, ש"ט) על שליחת צוי גיוס דווקא למי שלא לומד יצטרך להיפסק, והוא בעייתי משפטית. לימון התייחס למדיניות שהצבא נקט בה עד כה וכינה אותה "מעוררת קשיים ממשיים בהיבט השיוויון ובכל הנוגע להשפעתם על מערך התמריצים להמשך הגיוס של הציבור החרדי".
בהמשך מכתבו כותב לימון כי "לא בלי קושי" ניתן לאפשר לצבא באופן חד פעמי ולזמן מוגבל להשתמש ב"תבחינים שגובשו על ידי גורמי המקצוע בצבא, אשר לעמדת אותם גורמי מקצוע התבחינים הללו משקפים את יכולת הגיוס, את צרכי הגיוס, ואת דרך הגיוס האפקטיבית בטווח הזמן המיידי". אבל מעבר לטווח הזמן המיידי מורה לימון "לפעול לקיים עבודת מטה, בשיתוף כלל גורמי המדינה הרלוונטיים, לקביעת תבחינים מעודכנים לגיוס בני הישיבות, תוך התחשבות בצרכי הצבא, בהשפעות האפשריות על התמריצים של הציבור החרדי, ובעיקרון השיוויון".
מכתבו של לימון מגיע על רקע המציאות המשפטית שבה אין לבחורי הישיבות 'מעמד מיוחד' בחוק, ונכון לעכשיו, כלל בני הישיבות חייבים בגיוס. מצב זה מביא לכך כי כל עוד אין חוק על צה"ל לפעול לגיוס כלל החרדים, אך צה"ל הבהיר כי בשנת 2024 היכולת שלו היא לגייס רק 3,000 חרדים. עם זאת, בצה"ל החליטו להתמקד בגיוס חרדים שידוע כי הם עובדים או סטודנטים, ולהימנע מלשלוח צוי גיוס לכלל החרדים. אך כעת מבהיר היועץ המשפטי כי מכיוון שאין חוק שמסדיר את מעמד בני הישיבות, אין בסיס לאבחנה בין 'חרדי עובד' ל'חרדי לומד', ולכן צה"ל צריך לפעול בצורה שיוויונית או במילותיו של לימון "המצב המשפטי מחייב הוצאת צווי גיוס באופן מיידי, בהיקף הנדרש על מנת להביא למידת ההתייצבות הדרושה, על פי הערכת גורמי המקצוע בצה"ל". המשמעות האופרטיבית של דבריו של לימון זה כי על צה"ל להוציא צווי גיוס בהיקפים נרחבים בהרבה מאשר 3,000, בכדי שבפועל, בסוף תהליך הגיוס יהיו עוד 3,000 חרדים המגויסים לצה"ל.
על אף שלימון מייצג את ההיבטים המשפטיים של הסוגיה, ומה שמטריד אותו בעיקר הם היבטי השיוויון. הרי שהוא לא נמנע מלהזכיר מספר פעמים במכתב כי גם מבחינה כלכלית יש כאן מעין חוסר היגיון ופגיעה בתמריצים של הפרט החרדי לצאת לעבוד. שכן היציאה לעבודה הופכת להיות מזוהה עם חובת גיוס. כדאי להוסיף, כי לימון לא מנע את האפשרות של צה"ל בהתמקדות בבני ישיבות שמתברר כיום כי גם בעבר – בזמן שלדיחויים היה תוקף משפטי - לא היו זכאים ל'דיחוי'. או במילים אחרות: צה"ל יוכל להתמקד באלו שניצלו את המערכת ונהנו ממעמד בן ישיבה בזמן שהם לא עמדו בתנאים המזכים ב'דיחוי'.
מבחינה פוליטית, המכתב של לימון הוא הפעלת לחץ על הפוליטיקאים לחתור להגיע ל'חוק גיוס' מוסכם, כי ברור לכולם כי 'חוק גיוס' יכלול יצירת מעמד מיוחד לבני ישיבה ויתן בסיס משפטי לאבחנה בין מי שלומד לבין מי שלא לומד.
יודגש, כי מבחינה פנים-חרדית מדובר בנושא מורכב: ברמת ההצהרה פוליטיקאים חרדים רבים אומרים כי 'מי שלא לומד צריך להתגייס', אך רבנים חרדים, בעיקר מהזרם הספרדי, הורו כי גם "מי שלא לומד, לא יתגייס" בשל החשש מחילון בצבא. גם הרבנים החרדים הליטאיים - בד"כ מדגישים את הצורך לשמור על בני הישיבות בהקשרי הגיוס – הוציאו מכתב חריף נגד הרב דוד לייבל שפועל להקמת חטיבה חרדית שמיועדת למי שלא לומד.
