ארגוני הסביבה לשרת האנרגיה: לעצור את חיפושי הגז בים התיכון
ארגוני הסביבה לשרת האנרגיה: לעצור את חיפושי הגז בים התיכון
הפנייה לאלהרר נעשתה מצד עמותת "אדם טבע ודין" והחברה להגנת הטבע, שטענו כי החלטתה של אלהרר התקבלה בלי שהתקיימו דיונים סדורים לבחינת השלכותיה הסביבתיות והאקלימיות תוך שיתוף שאר משרדי הממשלה והציבור. לדבריהם, משמעות המהלך היא "כבילת מדינת ישראל לעתיד של הפקה מאסיבית של גזי חממה"
יממה לאחר ששרת האנרגיה קארין אלהרר הכריזה על חידוש חיפושי הגז הטבעי בים התיכון, בארגונים הסביבתיים קוראים לה לחזור בה מההחלטה בנימוק שהיא פגומה, לא מידתית ולא מתבססת על מידע רלוונטי.
הפנייה לאלהרר נעשתה מצד מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", עמית ברכה, ומנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, שטוענים כי החלטתה התקבלה בלי שהתקיימו דיונים סדורים לבחינת השלכותיה הסביבתיות והאקלימיות תוך שיתוף שאר משרדי הממשלה והציבור.
הם הוסיפו כי ההחלטה על חידוש חיפושי הגז התקבלה בארגונים ב"תדהמה", שכן הם צפויים להיעשות במחצית משטחה הימי של ישראל, דבר שמשמעותו "כבילת מדינת ישראל לעתיד של הפקה מאסיבית של גזי חממה". הם הוסיפו כי החלטת השרה לא עולה בקנה אחד עם ההתחייבות של ישראל להפחית בעשור הנוכחי את פליטת גזי החממה, תוך מעבר להפקת אנרגיה נקייה.
ברכה והאן התלוננו בפנייתם לשרה כי החלטתה התקבלה בעלי הערכת סיכונים ובלי לקיים הליך שקוף של בחינת המשמעויות האקלימיות והאסטרטגיות שלה: "כיום אפילו החלטות רגולטוריות מינוריות יחסית נדרשות לעבור תהליך של הערכת השפעות רגולטוריות", כתבו המנכ"לים לאלהרר. "לא יעלה על הדעת שדווקא מהלכים אסטרטגיים רחבים יוכלו להתקדם בלי בחינה רחבה של משמעויות סביבתיות ואקלימיות".
אלהרר, שהכריזה רק לפני כחצי שנה כי ב 2022 משרד האנרגיה לא ייתן רישיונות לחיפוש גז בים התיכון ויתמקד באנרגיות "ירוקות", הודיעה אתמול על חידוש חיפושי הגז בשל משבר האנרגיה שפוקד את העולם ובייחוד את אירופה, בעקבות הימשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. היא הסבירה כי המצב שנוצר במשק האנרגיה העולמי פותח בפני ישראל הזדמנות לייצא גז טבעי למדינות באירופה – תוך הידוק הקשרים הכלכליים שלה עם מצרים, שדרכה יוזרם הגז לאירופה.
גם הארגון הסביבתי צלול ביקר היום את החלטת שרת האנרגיה וטען כי "אלהרר מצעידה אותנו אחורה בזמן, לעידן שבו כלכלת ישראל התבססה על דלקי מאובנים. בטרם שבים ומרחיבים את הפקת הגז עם קונדנסט, חייבים להבטיח כי ישראל ערוכה לטפל בדליפות ובסיכון לאסונות שפך של דלק ונפט בים".
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "הטענות אינן נכונות. הבחינות הסביבתיות נערכו ומתעדכנות כל העת. הצורך העולמי בגז טבעי הולך וגדל ואם לא יאותרו מקורות חליפיים לגז הטבעי, חלק מהמדינות החברות באיחוד האירופי יחזרו להשתמש בפחם המזהם לייצור חשמל, כפי שאכן קרה עם תחילת משבר האנרגיה. בנוסף, אי אפשר להתעלם מחשיבות הגז הטבעי בכל הקשור לחיזוק הקשרים הגיאו-פוליטיים של ישראל ומעמדה במזרח התיכון".
