דעהמי ינצח: האינפלציה המתלהטת או הפעילות המתקררת
דעה
מי ינצח: האינפלציה המתלהטת או הפעילות המתקררת
הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות מוטרדים מהאינפלציה, ומייקרים ריביות במהירות כדי למנוע השתרשות. מנתוני ה-OECD עולה כי לראשונה הכלכלות המובילות מאבדות מומנטום ומסתמנת האטה. עכשיו צריך לבחון את התנהגות האינפלציה
בקרב הבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות נפלה ההכרעה במהירות ובנחרצות. עליית האינפלציה מהירה מדי ויש להקדים את העלאות הריבית ולהגדיל את מימונן. כך, חדר לחיינו מונח כלכלי חדש, front-loading: ריסון חד ומוקדם ככל האפשר של המדיניות המוניטרית.
כולם מדגישים כי בד בבד נמשכת מדיניות תלוית נתונים (data dependent) והנתונים בשטח אכן מתיישבים עם המדיניות החדשה: לפי נתוני ארגון ה-OECD, האינפלציה הממוצעת עמדה על 9.6% ב-12 החודשים עד מאי, עלייה נוספת מ-9.2% ב-12 החודשים עד אפריל. לשם השוואה, הקצב שלה עמד על 3.9% בלבד לפני שנה.
הארגון מדגיש שזו העלייה החדה ביותר מאז 1988. בהרבה מדינות עושים לאחרונה את ההשוואות הללו וכל אחד מנסה להיזכר איפה היה ומה עשה אז...אם מסתכלים על גרף האינפלציה מזהים בחודשים האחרונים עלייה בשיפוע תלול שיכולה הייתה לאתגר גם את יובל שמלא וחבריו. אבל הסיבה שהבנקים המרכזיים ממהרים לייקר את הריבית היא הפער הגדל והולך בין האינפלציה בפועל ליעד האינפלציה.
השבוע ערך בנק ישראל יום עיון מרתק בנושא ואני בהחלט ממליץ לקוראים לעיין במצגת שמופיעה באתר הבנק. מכל מקום, רואים שם שיעד האינפלציה מעגן את ציפיות השווקים בצורה לא רעה לאורך זמן. צריך לציין כי הבחירה להגדיר את יעד האינפלציה לפי מדד המחירים לצרכן חשובה מאוד בימים אלו. מחד, לו נבחר מדד אחר, כגון המדד ללא מזון ואנרגיה, יכולנו לקבל פערים נמוכים יותר מהיעד ואולי מדיניות מוניטרית פחות מרסנת. מנגד, אין להתעלם מהחשש מספירלה אינפלציונית – תמסורת ממחירי הסחורות ועליית האינפלציה לעליות שכר במשק ועליות נוספות במחירים.
ואכן, אנו רואים שגם השירותים והמוצרים הבלתי סחירים מתייקרים במהירות, כך שהאינפלציה כאן רוחבית יותר (גם אם אינה גבוהה כמו בחו"ל) וצריך למנוע השתרשות שלה. לכן, ניתן להבין את הדחיפות הטיפול באינפלציה מבחינת הבנקים המרכזיים ואת נחישותם להעלות את הריבית. אלא שהמגזר העסקי לא קונה להם זמן וסימני הצטננות שלו מתרבים. השבוע פרסם ה-OEDC את מדד האינדיקטורים המובילים שלו לפעילות העסקית לחודש יוני. עולה ממנו לראשונה כי הכלכלות המובילות מאבדות מומנטום וכך גם כל הקבוצה.
בראש ובראשונה, ארה"ב עוברת לראשונה מצמיחה יציבה עד כה לאובדן מומנטום! לא בכדי הורידה השבוע קרן המטבע הבינלאומית את תחזית צמיחת התמ"ג של ארה"ב ל-2022 מ-2.9% ל-2.3% והתחזית ל-2023 הורדה מ-1.7% ל-1%. הקרן חוששת כי יקשה על כלכלת ארה"ב להימנע מכניסה למיתון.
גם לבריטניה, קנדה וגוש האירו כקבוצה – כולל בגרמניה, צרפת ואיטליה, שלוש הכלכלות הגדולות בגוש – צופה המדד אובדן מומנטום. ומה הסיבות העיקריות לכך? ניחשתם נכון. האינפלציה הגבוהה! אבל לצידה גם שחיקה באמון הצרכנים והירידות בשוקי המניות. מעניין לציין שדווקא ליפן – עם היין שנמצא בשפל מול דולר והצמיחה הנמוכה – המדד צופה המשך יציבות.
עוד צופה המדד אובדן מומנטום לסין (בגלל סקטור התעשייה) והאטה לברזיל. גם אצלנו מאותת המדד המשולב – הנמדד על ידי בנק ישראל – על האטה. הוא ירד 0.03% בחודש מאי השנה, לראשונה זה 6 חודשים ובפעם הרביעית בלבד בשנתיים האחרונות.
אם בוחנים את שינוי המדד ברבעים האחרונים – מגלים כי מאז עלה המדד ב-1.2% ברבע השני של 2021, עם רוח גבית של יציאה מסגרי הקורונה, קצב עלייתו פחת בעקביות עד ל-0.2% בלבד ברבע השני של 2022. הנתונים הללו לא מבשרים טובות לפעילות הכלכלית והעסקית במחצית השנייה של השנה. לא מסתמן מהם מיתון – אך האטה כן. כעת נותר להמתין ולראות מי ינצח ב"תחרות משיכת החבל" – האינפלציה המתלהטת, או הפעילות המתקררת.
בינתיים ידה של האינפלציה על העליונה. הבנקים המרכזיים מוטרדים יותר ממנה וכך גם דעת הקהל (המתודלקת עוד יותר עקב יוקר המחיה הגבוה במקומות רבים בעולם; לא תמיד נעשית ההבחנה הנכונה בין השניים). אך אם הרפיון המסתמן מהאינדיקטורים הכלכליים אכן יחלחל לשטח – הם יידרשו למחשבה מחודשת. לדעתי, שעת המבחן הזו לא רחוקה כל כך.
