מתעלם מהסיכונים: משרד רה"מ דורש להגדיל פי 10 את שינוע הנפט במפרץ אילת
מתעלם מהסיכונים: משרד רה"מ דורש להגדיל פי 10 את שינוע הנפט במפרץ אילת
לפני שנתיים וחצי התקבלה החלטה במשרד להגנת הסביבה להגביל את כמות הנפט שתשונע דרך מפרץ אילת במסגרת הסכמי אברהם מול האמירתים; אך דוח של צוות בין משרדי שהקים משרד רה"מ, שעוקף את סמכויות המשרד להגנת הסביבה, מציין כי קיימת "תועלת כלכלית ודאית" מהרחבת השינוע של חברת קצא"א, שנאמדת בכ-50 מיליון דולר בשנה; הדוח מתעלם כמעט לחלוטין מהקטסטרופה הסביבתית הפוטנציאלית במקרה של תקלה או אירוע טרור
מנכ״ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, דורש מהשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לבטל את מדיניות ״אפס תוספת סיכון״ המגבילה את כמות הנפט שיכולה חברת קצא"א לשנע במפרץ אילת, תוך הגברת הסיכון לחופי העיר והטבע הימי שלה.
שלי פנה בנושא לסילמן ביום ראשון האחרון, כשהוא מסתמך על המלצות צוות בין-משרדי שהקים כדי לבחון את מדיניות המשרד להגנת הסביבה, מעל לראשו. הצוות לא בחן את ההשפעות הסביבתיות של המשרד והתעלם מסמכויותיו בנושא, והמליץ שלא להגביל את שינוע הנפט במפרץ. לפי שלי, עבודת המטה נעשתה "מתוך רצון לעגן ודאות באשר ליבוא הנפט". הצוות אף דורש להקים נמל לקליטת תזקיקים במפרץ.
ההחלטה המקצועית שהתקבלה במשרד להגנת הסביבה להגביל את כמות הנפט שתשונע דרך מפרץ אילת, התקבלה לפני כשנתיים וחצי בעקבות הסכם מד-רד, עליו חתמה קצא"א מול חברת הנפט האמירתית מד-רד, במסגרת הסכמי אברהם. למרות שהממשלה טענה בבג״צ שהגישו ארגוני הסביבה כי לא תתערב במדיניות שקבע המשרד להגנת הסביבה, כתב שלי לסילמן כי הוא מבקש שתבחן את המדיניות "אשר קבעה קודמתך בתפקיד".
לפי דוח הצוות בין משרדי שהקים שלי, קיימת "תועלת כלכלית ודאית" מהרחבת שינוע הנפט במפרץ, אשר נאמדת בכ-50 מיליון דולר בשנה. הדוח מסתמך על מידע של רשות החברות ו"מאפייני פעילותה של קצא"א". הצוות מדגיש כי לא בחן את אומדן הנזק שהציג בפניו המשרד להגנת הסביבה, למרות הסיכונים הגדולים לכלכלת אילת, מתקן ההתפלה והסביבה הימית במקרה של תקלה שתוביל לשפך נפט באזור. ההתייחסות היחידה לנושא, היא כי "מוסכם על הצוות כי התממשות תרחיש הייחוס עלולה לגרום לנזקים כלכליים ואחרים משמעותיים".
הצוות הממשלתי הסתמך רבות על נתוני קצא"א. כך למשל, תרחיש הייחוס שבו ישפכו לים כ-25 אלף טון נפט במפרץ, עשוי להתממש בהסתברות של 1:16,000,000 ולהוביל לנזק של כ-16 מיליארד שקלים בערכי שוק וכמה נוספים שאינם נאמדים בערכי שוק. נתונים אלו מיוחסים באופן בלעדי לקצא"א ולתרחיש הייחוס אשר יצרה, מבלי שאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, הם מתייחסים לשפך חלקי ממכלית לא גדולה, ולא לשפך נפט של מכלית שלמה. זאת ועוד, לא הוצגו כלל לצוות אומדני נזק מזיהום אוויר, מטרדי רעש וריח ועוד. הצוות אף התעלם מהסיכון הביטחוני. למרות שהמשרד להגנת הסביבה הסיר את המגבלות על קצא"א בעת המלחמה ואיפשר לה להגביר משמעותית את שינוע הנפט במפרץ, כמעט אף מכלית לא פקדה את האזור – בשל החשש מאירוע טרור לאור איומי החות׳ים. פגיעה של חומר נפץ במכלית, יכולה להוביל לאירוע בקנה מידה של אסון.
עבודת הצוות דורשת אמנם מהמשרד להגנת הסביבה לאפשר לקצא"א להגביר באופן משמעותי את שינוע הנפט במפרץ, אך לפי המסמך עצמו, "עבודת הצוות לא בחנה את היקף השינוע שאושר במסגרת היתר הרעלים או את הסכמי חברת קצא"א". מסמך הצוות אף מדגיש כי ישנם יתרונות מדיניים להגדלת השינוע, בשל מימוש עסקת מד-רד. יתרה מזאת, מכריז הצוות כי "תיתכן פגיעה ביחסים עם איחוד האמירויות אילו ייסגר נמל הנפט אילת או שכלל לא יינתן מענה לדרישות השוק להעברת נפט נוסף דרכו". אותה קביעה אינה בהלימה להצהרה פומבית של שגריר איחוד האמירויות בישראל, אשר לפני כשנתיים נפגש עם השרה דאז תמר זנדברג ואמר כי אי מימוש הסכם שנעשה בין חברות מסחריות אינו קשור ליחסים בין המדינות ולא ישפיע עליהם כלל.
הדוח מתייחס למחסור משמעותי בנפט במשק לתקופה מוגבלת, ומעריך שיבוש של כחודש באספקת הנפט בהפסד של כאחוז לתוצר למשק, אך מבנה היצור במשק לא ייפגע. אמנם, הצוות מתעלם מכך שהמשרד להגנת הסביבה הסיר את המגבלות על קצא"א בעת המלחמה, ומכך שעסקת רד-מד נועדה לאחסן נפט המיועד לייצוא.
בעוד שהצוות מבקש להגביר פי 10 את כמות הנפט המשונעת דרך חופי אילת, התוכנית להתמודדות עם זיהום ים (תלמ״ת), ממתינה מאז 2008 לתקצוב וביצוע. זוהי תוכנית שמטרתה לאפשר לישראל להתמודד ביעילות עם אירועי אסון סביבתיים באזורי הים והחוף. למרות הבטחות של ממשלות נתניהו לדורותיהן - התלמ"ת אינה מתוקצבת, ולמשרד להגנת הסביבה חסר ציוד להתמודדות עם אירועי זיהום חמורים. להערכת המשרד להגנת הסביבה, יש צורך ב-100 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים במטרה להקים תחנות חירום לזיהום ים ולציידן כראוי, וכך גם בתוספת של 20 תקני כוח אדם לפחות. כל אלו הוזנחו לאורך השנים. ממשלת נתניהו הנוכחית התחייבה לקדם את החוק בנושא במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, אך התעלמה מההבטחה במסגרת תקציב המדינה לשנים 2023-2024.
הצוות שהקים שלי דורש מהמשרד להגנת הסביבה, למרות היעדר הכלים והתקצוב, "לנהל את הסיכונים" בתחום, במקום להגביל את קצא"א, לפריקה של עד 2 מיליון טון בשנה. הצוות דורש מהמשרד להגנת הסביבה לא להתנות את הסרת המגבלות על קצא"א במצב המלחמה, ולמרות שטען כי הפעילות הכרחית בעת חירום לאספקה למשק המקומי – לבטל את ההתניה של הסרת המגבלות בכך שיהיה מדובר בנפט לשימוש מקומי בלבד. הצוות אף דורש כעת "לבחון בדחיפות את הרחבת כושר הנמל באילת לקליטת תזקיקים", מה שמרמז על הכוונה להקים רציף תזקיקים בנמל קצא"א, המלצה של משרד האנרגיה מלפני כשנתיים.
המשרד להגנת הסביבה הבהיר היום כי הדוח שהוכן על ידי אגף כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה, אשר בכותרתו נטען כי מדובר ב"ממצאי צוות בין-משרדי והמלצותיו", אינו משקף ממצאים או המלצות המקובלים על גורמי המשרד. ״מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה העביר למשרד ראש הממשלה הערות מקיפות לטיוטת הדוח, אך להערות אלה לא ניתן ביטוי בדוח שהופץ והן לא צורפו אליו – בניגוד לדרישה מפורשת של המשרד. במסגרת אותן הערות, המשרד להגנת הסביבה הבהיר כי הנתונים שהוצגו במסגרת הדיונים אינם מוכיחים כי להרחבת פעילות קצא"א רלוונטיות לשמירה על ביטחון אנרגטי של ישראל או על רציפות תפקודית בשגרה או בחירום״.
עוד הוסיף המשרד כי ״מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, שלח מכתב לאמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד רה"מ, שבו ציין כי המסקנות בטיוטת הדוח מהוות התערבות בוטה בשיקול הדעת המקצועי המסור בידי המשרד להגנת הסביבה ויש בהן כדי לפגוע באופן ישיר ומכוון בסמכויות ובתפקידי המשרד. חרף התנגדות המשרד, הופץ השבוע הדוח מבלי שנעשו בו התיקונים וההבהרות הנדרשים, כאשר הוא כולל עמדה חד צדדית ומוטה התומכת בהגדלת פעילות קצא"א באופן בלתי מאוזן. למרבה הצער, הדוח אינו משקף בחינה אמיתית של הצרכים למשק האנרגיה בישראל בשגרה ובחירום, אינו מתחשב באילוצים העובדתיים, ובמקום להתמודד עימם מניח ללא בסיס כי הגדלת הפעילות העסקית של קצא"א היא שתיתן להם מענה. גורמי המשרד סבורים כי הדוח שהופץ אינו יכול להוות בסיס לקבלת החלטות מושכלת ובוודאי שלא לשינוי של מדיניות המשרד״.
ממטה המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט, המאגד ארגוני סביבה ובריאות הציבור, ובראשם החברה להגנת הטבע ועמותת צלול, נמסר בתגובה: "הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת ובאשקלון, מתעלמת מהטענות והשיקולים המקצועיים, תוך ניסיון לעקיפת הסמכות של המשרד להגנת הסביבה. הרחבת שינוע הנפט במפרץ אילת ובאשקלון, אינה לטובת משק האנרגיה הישראלי ויש לה השלכות סביבתיות, כלכליות ובריאותיות רחבות היקף כולל איומים על: שונית האלמוגים הנדירה וכלכלת העיר אילת, מתקני ההתפלה לאורך חופי הים התיכון, בריאות תושבי אילת ואשקלון בנוסף, לאור הסיכונים הביטחוניים בים האדום, שיישארו גם בתום מלחמת ‘חרבות ברזל’ - המציאות מחייבת נקיטת מדיניות מחמירה יותר, ביחס לסיכונים הרבים שיכולים להיות מאסון נפט באילת ובאשקלון".
יו"ר קצא"א, ארז כלפון, מסר: "קצא"א מברכת על העבודה המקצועית והיסודית של הוועדה בראשות סמנכ״ל כלכלה ותשתיות במשרד רוה״מ, אמיר ברקן, הממליצה לבחון לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שהוטלה על קצא״א משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית. מלחמת 'חרבות ברזל' רק חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה וביתר שאת בחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. בזכות קצא"א ועובדיה המסורים נמנע משבר אנרגיה חמור בזמן המלחמה, והיא תמשיך לפעול ולדאוג לאספקת אנרגיה רציפה בכל ימות השנה".
