דעהכך הצליחה צרפת להתמודד עם האינפלציה
דעה
כך הצליחה צרפת להתמודד עם האינפלציה
באירופה מדברים על הפער העצום בין גרמניה, שבה האינפלציה נסקה השנה, לצרפת, שבה חלה עלייה מתונה בלבד. מהו הסוד הצרפתי? התשובה מסתתרת בזינוק החד של עלויות האנרגיה
האינפלציה בעולם קופצת מדרגה והריביות מזנקות בהתאם. בגוש היורו האינפלציה גבוהה יותר והגיעה כבר ל-10%. במקומות אחרים האינפלציה חד-ספרתית (ואף פוחתת), ובישראל בכלל נמוכה מ-5%. כיום עוסקים בעיקר בשתי בעיות בנושא זה.
האחת, האינפלציה זינקה בגלל מחירי המזון והאנרגיה, אך גם מחירים של מוצרים אחרים ושירותים מתייקרים מהר ומצביעים על כוח קנייה משופר של הציבור. זו הסיבה שהריביות עולות מהר כל כך, והן לא תזדרזנה לרדת גם כשהמלחמה ברוסיה תסתיים או כשהתפרצויות הקורונה בסין תיעלמנה לחלוטין.
השנייה, האינפלציה בפועל גבוהה פי ארבעה וחמישה מהיעד (לרוב 2%) ולא משאירה לבנקים המרכזיים ברירה. על רקע זה נשמעות קריאות (גם שלי, במדור זה) להעלות את רמות היעד, אך עדיין יישאר פער לסגור. בטור זה אני מעלה בעיה שלישית, הנוגעת דווקא לגוש האירו. בגוש זה הרשויות הפיסקליות נפרדות, אך הריבית המוניטארית אחידה ותופסת לכל המדינות.
ופה מתחילה הבעיה. בארצות הברית לא תקראו על אינפלציה במדינת ניו יורק ובמדינת קליפורניה לדוגמה, אך באירופה מדברים על הפער העצום בין גרמניה לצרפת. הן שתי הכלכלות הגדולות ביבשת (עם תוצר של 4.2 ו-2.9 טריליון דולר, בהתאמה), אך בגרמניה האינפלציה זינקה מ-3% בשנה שעברה ל-10% ב-12 החודשים האחרונים, ולעומת זאת בצרפת היא עלתה מ-1.5% ל-5.6% "בלבד".
לא זו בלבד, אם מוציאים מכלל חשבון את סעיפי המזון והאנרגיה, האינפלציה בשתי המדינות הללו עומדות על 3.6% ו-2.4%, בהתאמה. מכאן, לפחות לגבי צרפת, כלל לא ברור שהריבית צריכה לעלות – בטח לא במנות של 75 נקודות בסיס – אם האינפלציה הבסיסית שם קרובה כל כך לרמת היעד.
אם וככל שהמשבר הכלכלי יחריף והריבית תעלה, המרמור אצל מדינות עם אינפלציה כמו צרפת יגדל, וממילא גוש היורו מתמודד עם קשיים נוספים כמו ההקצנה הפוליטית באיטליה, הכלכלה הרביעית בגודלה ביבשת. אז איך בעצם צרפת מתמודדת טוב יותר מאחרות עם האינפלציה? מה ה"סוד"? התשובה מסתתרת בזינוק החד של עלויות האנרגיה.
ראשית, צרפת תוציא לפחות 75 מיליארד יורו השנה ובשנה הבאה כדי להפחית את חשבונות החשמל של אזרחיה, הן באמצעות שוברים והן על ידי מגן תעריפים (tariff shield). שנית, לצרפת יש מקורות אנרגיה עצמאיים – כך שהיא תלויה פחות בזינוק של מחירי הדלקים ורגישה פחות לתנודות החדות שלהם, כפי שהורגשו היטב בשנתיים-שלוש האחרונות.
לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, תמהיל ייצור החשמל של צרפת דל מאוד בפחמן, הודות לריבוי תחנות כוח גרעיניות – בהיקף השני בגודלו בעולם אחרי ארצות הברית. צרפת מובילה מעבר שאפתני לאפס פליטות גזים רעילים שהשיקה כבר ב-2019, עוד טרם פרץ משבר הקורונה.
מנגד, הסוכנות אומרת כי גרמניה צריכה לזרז את המעבר לאנרגיה המופקת מחלופות אחרות. בניגוד לצרפת, כבר בשנת 2010 בחרה גרמניה לבסס את ייצור החשמל שלה על אנרגיה מתחדשת, תוך הסרה הדרגתית של פעילות תחנות הכוח הגרעיניות. בשנתיים האחרונות הפיקה צרפת כמעט 70% מתוצר החשמל שלה מתחנות כוח גרעיניות, בעוד בגרמניה הגיע שיעורן לכ-12%.
כפי שנוכחנו לדעת השנה, אירועים כמו מלחמות עלולים להקפיץ את מחירי האנרגיה הפוסילית ולהקשות על הקצאת התקציבים (הגדולים) הנחוצים לפיתוח חלופות כמו אנרגיית רוח או שמש. לכן כל מעבר צריך להיות הדרגתי ומאוזן יותר. וכך, מעבר להיבט של ידידותיות לסביבה, צרפת יוצאת נשכרת מכך שהאינפלציה בשטחה נמוכה יותר. ובכל זאת, רצוי שהמאבק באינפלציה ביבשת ינחל הצלחה ומהר ככל האפשר – כי הריבית תופסת לכולם. אחרת, גם "הפלא הצרפתי" יתפוגג.
