ישראל נכנסה ל"שגרת מלחמה": זה הזמן לחזור ולבנות את המשק
ישראל נכנסה ל"שגרת מלחמה": זה הזמן לחזור ולבנות את המשק
כמעט שנה לאחר פרוץ המלחמה, ונראה כי המשק הישראלי מתנהל תחת "שגרת מלחמה". הישראלים הפנימו והתרגלו למציאות החדשה וחזרו לעבוד ולצמוח, על מנת לאפשר למדינה להמשיך ולהילחם בזירות השונות. בלא מעט מובנים, זו בדיוק העוצמה של המשק הישראלי: מצד אחד – נלחמים. מצד שני – ממשיכים לבנות, לייצר ולפתח את המשק על מנת לאפשר ללוחמים להשלים את המשימה.
כנס כלכלת הנדל"ן יתקיים ביום שני 9.9.24. לפרטים לחצו כאן
הקורונה, במובנים רבים, היתה סוג של אימון למציאות שבה אנחנו חיים כיום. אם בחודשים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר היתה אי ודאות גדולה, הרי שכיום ישראל מתנהלת במציאות של שגרה חדשה. בנק אחראי צריך לדעת להאט בזמן בזמן משבר, לעזור ללקוחות לחצות תקופות מורכבות, ולחזור לפעילות אינטנסיבית ומשמעותית ברגע שניתן.
לעבר 2025 צריך להביט כמו שהבטנו על החצי השני של 2024: עם רצון עז לממן סגמנטים תשתיתיים בכלכלה הישראלית. הנדל"ן הוא רק אחד מהם. הוא חשוב, כמובן, והבניה צריכה להמשך ביתר שאת. אך מעבר לנדל"ן מחכים פרויקטים לאומיים, פרויקטים תשתיתיים, פרויקטים של התעשיות הביטחוניות. מזרחי טפחות רוצה לתמוך בפרויקטים האלה, לגדול ולצמוח יחד איתם. הצורך לגשר על הפערים בתשתיות הוא עצום. בניה למגורים היא הכרחית, כמובן, אך היא לא יכולה לעמוד לבד ללא השקעה דרמטית בתשתיות שיישאו את המגדלים ואת הכבישים ואת הביטחון.
בחינה של הפערים בתשתיות מטרידה: בישראל חסרות תשתיות הכרחיות כמו מתקנים לטיהור שפכים, מתקני התפלה, מתקנים ליצור חשמל, רכבות קלות, מטרו, רכבות כבדות. לישראל יהיה קשה לצמוח ללא התשתיות החיוניות האלה, בטח לנוכח המשך הצמיחה המבורכת באוכלוסייה. מזרחי טפחות מממן במיליארדים פרויקטים שכבר מתגלגלים, אך המטרה לשנה הבאה היא להתרחב אפילו יותר. לא רק כי אנחנו רוצים, אלא וכי המשק צריך.
מדינת ישראל, כמו גם הלקוחות הפרטיים, זקוקים לבנקים לא רק בתקופות הטובות. לבנק יש אחריות ללקוחות שלו, וכך גם כלפי המשק כולו. קהל לקוחות נאמן מצפה מהבנק שלו להיות לצידו ברגעים משמעותיים ודרמטיים, לעזור לו בקטעים הכי מורכבים במסע. בנק לא יכול לעצור או לסגת דווקא כשיש ללקוח שלו צורך בעזרה זהירות? בוודאי שכן. תמיכה בלקוחות? ועוד איך כן.
החודשים הראשונים של המלחמה היו חריגים. זה היה אירוע שלא חווינו מעולם. היתה האטה, היה חוסר וודאות. העסקים הקפיאו תוכניות, חלק עצרו. הישראלים עצרו הכל, כי היתה תחושה חריגה של חוסר וודאות. אבל בסוף, החיים חזקים יותר מהכל. המלחמה בעזה מתנהלת לאורך חודשים, וזו העת לחזור ולבנות את המדינה. וכשזה יקרה, כשהממשלה תקבל את ההחלטות שלה, אנחנו נהיה שם כדי "להזרים חמצן" למדינה.
גיא עופר הירשלר הוא סגן מנהל החטיבה העסקית, מזרחי טפחות
