ניתוחתרחישי האימה של חברות הדירוג מתחילים להתממש
ניתוח
תרחישי האימה של חברות הדירוג מתחילים להתממש
אישור החוק לביטול עילת הסבירות הפיל את הבורסה והחליש את שקל, לאחר שלאורך כל יום המסחר המשקיעים ניסו להבין אם עוד יש סיכוי לביטול ההצבעה. כעת הציפייה היא שחברות הדירוג יממשו את האיומים שלהן, בהתחשב בעלייה משמעותית בסיכון במשק
מי שעקב אחר הדיון במליאת הכנסת בו אושר ביטול עילת הסבירות ובמקביל עקב אחרי המתרחש בבורסה ובשוק המט"ח, לא היה יכול להאמין למראה עיניו. ברגע שנותרו שתי ההסתייגויות האחרונות שעיכבו את אישור יריית הפתיחה של שינוי שיטת המשטר והחלו השמועות על פשרה ואף תרחיש של פירוק הממשלה הנוכחית, הירידות בבורסה נמחקו והשקל התחזק. כאילו אין משבר פוליטי או איומים ביטחוניים.
כמה ממעריציו של שר האוצר יצאו בקריאות ש"הכל בדמיון שלכם. הרפורמה לא משפיעה על הכלכלה". אלא שברגע שאנשי האופוזיציה עזבו את האולם המליאה וההצבעה הסופית החלה, החלו הנפילות: מדד תל אביב 125 נפל ב־2.5% ומדד הנדל"ן צלל ביותר מ־4%, מדד תל אביב 35 ירד 2.2% ומדד תל אביב 90 השיל 2.8%. המדדים בתל אביב נסחרו בתנודתיות לאורך היום בעוד המשקיעים ניסו להבין את הסיכוי לביטול ההצבעה על החוק.
"השוק לא אהב את החקיקה ואת חוסר השקט שהיא מייצרת בסביבה הכלכלית. התנודתיות החדה אפיינה היום את שעות המסחר בישראל והיא נבעה בעיקר מאי הוודאות בנוגע להמשך החקיקה. בסוף היום אותה אי ודאות הפכה לירידות חדות לאורך כל שוק המניות. שוק המט"ח התנהל באופן דומה; לאחר תנודתיות השקל נחלש ביותר מ־1% מול הדולר", מסר אורי גרינפלד האסטרטג הראשי של פסגות. מתחילת השנה ירד השקל מול הדולר בכמעט 6%. גם האירו זינק ב־1.5% לרמת 4.07 שקלים.
על פי שוק קרנות הנאמנות, השוק בו ניתן ללמוד על הסנטימנט של המשקיעים המקומיים, היה ניתן לראות חזרה של חלק מהכספים שהושקעו בחול בחצי השנה האחרונה אל השוק המקומי. עתה, המהלך עשוי להיעצר מאחר שפרמיית הסיכון של השוק עולה מחדש והמשקיעים יעדיפו להותיר את הכסף מחוץ לישראל. האם המגמה החיובית שאפיינה את שוק המניות המקומי הסתיימה באופן מוחלט? על פי גרינפלד זה תלוי בהתפתחויות הפוליטיות. לדבריו "אם נראה הסכמות, השוק יגיב בהתאם. הבעיה היא אי הוודאות שמייצרת תנודתיות מאוד חריפה שמתורגמת לסיכון. זה מוריד מכדאיות ההשקעה בישראל".
ההתרחשויות אתמול המחישו כמה התהליכים האלו מפתיעים ובעיקר בלתי צפויים. הרי בסך הכול אושר חוק אחד ועוד עם כוכבית גדולה: ראש הממשלה ינסה עוד להגיע לריכוך ולפשרה סביבו עד שירשם בעוד 6 ימים בספר החוקים. זו רק תחילתה של ההתחלה.
מה שאירע אתמול בשווקים מחזיר את כל האיומים ותרחישי אימה. רק לפני כחודש, פרסמו כלכלני קרן המטבע הבינלאומית את הדו"ח הסופי על ישראל, שם כתבו כי "חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית מהווה סיכון שלילי בולט". בקרן המטבע הציגו גם תרחיש פסימי בו אין הסכמה על החקיקה לביטול עילת הסבירות, מה שעלול לגרוע מהצמיחה בישראל 2.6% בשלוש השנים הקרובות. היות שתחזית הצמיחה של 2023 עומדת על 3%-2.5%, הקרן צופה למעשה מיתון של ממש בכלכלת ישראל בשנה הנוכחית. אתמול החלה התממשות התרחיש הפסימי. אגב, בקרן גם מעריכים כי הסיכון הפוליטי הוא בעל הסבירות הגבוהה ביותר וגם בעל ההשפעה הגבוהה ביותר, יחד עם הסיכון החברתי - תרחיש בלהות של מלחמת אזרחים.
כך נכתב בסקירה של קרן המטבע: "הקיטוב הפוליטי מתגבר עקב הרפורמה המשפטית על רקע המחאות. המגמה הבסיסית בקיטוב הפוליטי של החברה הישראלית באה לידי ביטוי בעימות חברתי. חוסר ודאות מתמשך הקשור לדיונים מתמשכים על רפורמה משפטית עשוי להשפיע על הכלכלה, שכן משקיעים מעריכים מחדש את יחס הסיכון מול תשואה של השקעה בישראל".
אי ודאות מתמשכת עלולה להעלות משמעותית את פרמיית הסיכון של המשק, מה שעלול להחמיר את התנאים הפיננסיים ובסופו של דבר להאט את הצריכה ואת ההשקעות במשק. בין ערוצי התמסורת שבאמצעותם תיפגע הכלכלה ובעיקר ההשקעות ניתן למנות את הרילוקיישן של חברות הייטק אשר מנהלות פעילות חוצת גבולות, מסתמכות על מימון בינלאומי ומעסיקות עובדים מיומנים אך ניידים ברמה בינלאומית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המשרות הפנויות בהייטק צנח ב־15% בין ינואר למאי, בעוד בארה"ב הוא זינק בכ־38%.
כארגון דיפלומטי, קרן המטבע צירפה כמה אזהרות חבויות: "אם מספר מספיק גדול של חברות במגזר ההייטק יעברו מישראל, יכול להיות שפוטנציאל הצמיחה הכלכלי החזק של המדינה בסכנה מכיוון שמלאי ההון והפריון בשוק העבודה עלולים להיפגע לצמיתות", ולבסוף הוסיפו "כמו בכל מדינה, שמירה על עוצמתו של שלטון החוק תהיה חשובה להצלחה כלכלית".
איך יגיבו חברות הדירוג לביטול עילת הסבירות?
השאלה הגדולה והדחופה כעת היא מה קורה עם התדרדרות "פרמיית הסיכון" עליה מדברים בקרן המטבע. מי שצריך לשקף אותה כעת הן סוכנויות הדירוג. הראשונה היא S&P. מקסים ריבניקוב, המדרג הראשי, היה הראשון שדיבר על השלכות ההפיכה המשטרית בראיון מיוחד ל"כלכליסט". "אם בניגוד לעבר, המערכת המוסדית בישראל תיכנס למסלול עקבי של היחלשות - לרבות פגיעה במערכת האיזונים והבלמים - והכוח הפוליטי יתרכז יותר מדי בידי אדם אחד או קבוצה אחת, זה עלול להפוך לסיכון אמיתי לדירוג", כך אמר ריבניקוב. לדבריו דאז, "יש לנו חששות מהעובדה שכניסת הימין הקיצוני לקואליציה עלולה לגרום להחמרה במצב בעזה, בגדה המערבית וגם ביחסים עם ערביי ישראל. הרושם הוא שהסיכון להסלמה עולה. זה היבט שאנחנו עוקבים אחריו מקרוב מאוד". עוד ציין הבכיר מ־S&P כי "אם נראה שההסדרים המוסדיים הנוכחיים יחלשו במיוחד, זה משהו שניקח בחשבון לקביעת דירוג, והוא עלול להוות סיכון כלפי מטה. בהקשר זה, אנו עוקבים מקרוב אחר ההשלכות של השינויים הצפויים בכל הקשור לבית המשפט העליון. זו לא בשורה טובה לאותה מערכת המוסדית שחוקים מסוימים משתנים בצורה כזו כדי שיתאימו למעשה לאנשים ספציפיים בתפקיד".
אלא שבסופו של דבר S&P לא פגעה בתחזית ולא בדירוג. זאת, בגלל מעורבות אישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לרבות שיחות טלפון יומיות עם בכירי החברה והצוותים המדרגים. ראש הממשלה הבהיר כי ההפיכה המשטרית לא תבוצע כפי שתוכננה. ריבניקוב וחבריו הסתובבו בישראל אחרי שנתניהו עצר את החקיקה, צוותי האופוזיציה וקואליציה התכנסו לבית הנשיא וראש הממשלה ניסה באופן מובהק לא לעסוק בהפיכה ולהתרכז בכלכלה ובביטחון.
אלא שהקערה התהפכה על פיה: דיאלוג אין, לוין פסל את הרצוג כמתווך ודוהר קדימה, כאשר נראה כי נתניהו בעיקר צופה מהצד, במקרה הטוב, או שבוי בידי קבוצה של קיצוניים, במקרה הפחות טוב. "תרחיש הבסיס שלנו הוא השגת פשרה", הסביר ריבניקוב יום אחרי ההחלטה על אי שינוי בדירוג.
לנתניהו היה פחות מזל עם חברת מודי'ס, שבכיריה ביקרו כאן בעיצומו של הבליץ החקיקתי לקידום ההפיכה ושיא במחאות בכל רחבי הארץ. "הורדת התחזית מ'חיובית' ל'יציבה' משקפת הרעה של הממשל בישראל, כפי שממחישים האירועים האחרונים סביב הצעת הממשלה לשינוי מערכת המשפט במדינה. בעוד שמחאות המוניות הובילו את הממשלה להשהות את החקיקה ולנהל דיאלוג עם האופוזיציה, האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת היקף מבלי להגיע להסכמה רחבה מצביע על היחלשות החוסן המוסדי ועל היכולת לצפות מדיניות", הודיעו אז בחרה. כדאי לחזור לרציונל שהביא את החברה להוריד את התחזית, אך לא את הדירוג עצמו: "בצד השלילי, בזמן שהדיונים לגבי האופן המדויק של הרפורמה המשפטית נמשכים, הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את אופן בחירת השופטים. המשמעות היא שהסיכון לעימותים נוספים ולמתחים חברתיים בתוך המדינה נותר בעינו. בצד החיובי, אם יושג פתרון מבלי להעמיק את המתחים הללו, המגמות הכלכליות והפיסקליות החיוביות שמודי'ס זיהתה בעבר - יישארו". אתמול התברר להם שהצד השלילי הוא הצעד הבא של הממשלה והצד החיובי, שעצר פגיעה עמוקה יותר, נעלם.
