דווקא בשנת הקורונה: זינוק של 60% במספר המתפטרים
דווקא בשנת הקורונה: זינוק של 60% במספר המתפטרים
לפי דו"ח שירות התעסוקה, רבים מהמתפטרים הם מבוגרים, נטולי מיומנויות ומרוויחי שכר נמוך. גל ההתפטרות ההמוני הוא נזק אחד מרבים שגרמה כלכלת הבחירות של שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו. הפתרון: חיזוק מיומנויות דיגיטליות כדי לאפשר חזרה לשוק העבודה
בניגוד לצפוי, מספר המתפטרים ב־2020, השנה ראשונה של משבר הקורונה, עלה ב־60%. זאת, למרות משבר האבטלה הקשה. בין השנים 2014 ל־2019 נרשמה עלייה מתמדת בשיעור המתפטרים מ־12% ל־16% מכלל דורשי העבודה. אך היה מדובר בעיקר בדורשי עבודה חזקים בעלי מיומנויות גבוהות ומשלחי יד אקדמיים. אלא שבמשבר הקורונה נרשמה עלייה גדולה דווקא בחלקם של המתפטרים בעלי השכר הנמוך וחסרי המיומנויות. כך עולה מדו"ח שירות התעסוקה. בשירות מסבירים את התופעה בהבטחת תשלום דמי האבטלה למשך שנה, שאיפשרה לרבים מבעלי השכר הנמוך להתפטר.
בעשור האחרון ובמיוחד החל משנת 2016, שיעור המתפטרים החל לעלות בצורה משמעותית מ־11.8% מכלל דורשי העבודה ב־2014 ל־16.1% ב־2019. מצב זה מאפיין שוק עבודה בכלכלה חזקה וצומחת עם שיעור אבטלה נמוך ושיעור גבוה של משרות פנויות. במצב כזה נוצרת לעובדים בעלי משלח יד אקדמאי ומיומנויות גבוהות עמדת מיקוח, שמאפשרת להם להתפטר כדי להשיג משרה טובה יותר.
“אנשים התחילו לחשוב מה הם רוצים לעשות עם עצמם”, אומר מנהל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה ד”ר גל זהר. “הם חיפשו את עצמם. היתה הרבה יותר חשיבה מחודשת האם המטרה שלך זה לשמור את מקום העבודה או קידום תעסוקתי. האם העבודה מתאימה לך, האם צריך להחליף מקצוע”. אבל, כאמור, התופעה אפיינה בעיקר עובדים חזקים.
אבטלה? ההתפטרות זינקה בקורונה
אם היתה ציפייה שבמשבר הקורונה עובדים יאחזו במשרתם בכל מחיר, היא התבדתה. כאמור, מספר המתפטרים גדל מ־29,300 ב־2019 ל־47,100 ב־2020 שנת הקורנה הראשונה, עלייה של 60%. שיעור המתפטרים מכלל דורשי העבודה (לא כולל חל”ת) זינק מ־16.1% ב־2019 ל־22.3%. ב־2021 הוא כבר עומד על 22.6%. אם ב־2019 היה מספר המתפטרים גבוה ב־29% מאשר ב־2012, ב־2020 הוא כבר גבוה ב־107, כלומר יותר מכפול.
עיקר העלייה נובעת מזינוק במספר המתפטרים מרוויחי השכר הנמוך, בעלי מיומנויות נמוכות, מבוגרים ומאשכולות סוציו־אקונומיים פריפריאליים. מדובר באוכלוסייה שלפני משבר הקורונה לא הרשתה לעצמה להתפטר בשל היעדר אלטרנטיבות. יצוין שהמתפטרים עשו זאת למרות שעוברים שלושה חודשים מההתפטרות ועד זכאות לדמי אבטלה. לעובדה זו משמעות נוספת, והיא שיש כנראה מתפטרים רבים נוספים שעוברים תוך חודש־חודשיים לעבודה אחרת, ולכן כלל לא נרשמים בשירות התעסוקה כי אינם מצפים לדמי אבטלה. הם לא מופיעים בנתונים.
בשירות התעסוקה סבורים שהסיבה המרכזית לעלייה במספר המתפטרים היא הבטחה שנתנה הממשלה ביולי 2020 להעניק למובטלי הקורונה דמי אבטלה עד סוף יוני 2021, כלומר במשך שנה שלמה. ככל שעובר הזמן מתגלה ההבטחה הזאת, שנתנו שר האוצר אז ישראל כץ מהליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו, כטעות כלכלית קשה. כבר במהלך השנה האחרונה התברר שהיא עיכבה מאוד את חזרתם של מובטלים רבים לעבודה ועכשיו מתברר שהיא גם עודדה התפטרות המונית.
בשירות התעסוקה מסבירים, ש"רבים מהמתפטרים העדיפו לא לקבל שכר שלושה חודשים, אך לאחר מכן ליהנות מדמי אבטלה עד יוני 2021, בפרט מרוויחי שכר נמוך, שהפער בין שכרם לגובה הקצבה לה הם זכאים אינו גדול".
בהקשר הזה אי אפשר שלא להתייחס להסבר שעלה רבות במהלך המשבר ושירות התעסוקה אינו מעלה אותו, והוא האפשרות שרבים עברו לעבוד בשחור במקביל לקבלת דמי האבטלה. מהלך כזה יכול להצדיק את הוויתור על שלושה חודשי קצבה. הוא גם מתאים מאוד לעלייה במספר המתפטרים בחברה הערבית שבה רווחת יותר העבודה בשחור. "יש מצב שאנשים התפטרו כדי לעבוד בשחור", אומר זהר. "אבל אין לנו אפשרות לזהות אותם". הדו"ח עוסק במתפטרים. אבל לעולם לא נדע גם כמה עובדים קיבלו מהמעסיק שלהם מכתב פיטורים והמשיכו לעבוד אצלו בשחור.
מתברר שבקורונה חלה עלייה גדולה דווקא בהתפטרות של העובדים הפחות צפויים. בדרך כלל שיעור המתפטרים בקרב עובדים מבוגרים נמוך מאוד בשל הקושי שלהם למצוא עבודה חליפית. בקורונה מספר המתפטרים מגיל 55 ומעלה זינק בכ־68% בעוד מספר המתפטרים בגילאי 54-35 עלה ב־23% בלבד ובקרב צעירים עד גיל 34 ב־35%. בשירות התעסוקה מעריכים שגם החשש של מבוגרים מהידבקות בקורונה השפיע על העלייה בשיעור ההתפטרות.
עד המשבר היה שיעור גבוה של מתפטרים בעיקר בקרב בעלי משלחי יד אקדמיים, במיוחד משום שהם מעניקים אפשרויות תעסוקה רבות יותר. במשבר נרשם זינוק במספר ההתפטרויות גם בקרב משלחי יד שבהם הזדמנויות תעסוקה מעטות בהרבה. כך למשל, נרשמה עלייה של כ־151% בשיעור המתפטרים במקצועות החקלאות, הייעור והדייג, עלייה של כ־78% בשיעור המתפטרים שהם בעלי מלאכה בתעשייה ובבינוי ועלייה של כ־73% בקרב עובדים בלתי מקצועיים.
השירות בדק גם מה ההסתברות להתפטרות של עובדים מסוגים שונים. ההסתברות להתפטרות של העובד מהקבוצות החזקות לא השתנתה במשבר הקורונה, אבל ההסתברות להתפטרות של עובדים מהקבוצות החלשות עלתה מאוד.
אם לפני המשבר סיכויי ההתפטרות של עובד חסר מיומנויות דיגיטליות היו נמוכים ב־30% משל עובד בעל מיומנויות דיגיטליות, הרי שלאחר המשבר הפער ירד ל־21%. לפני המשבר סיכויי ההתפטרות של עובד ללא השכלה אקדמית היו נמוכים ב־34% משל עובד אקדמאי. במהלך המשבר ירד הפער ל־18%. הפער בין סיכויי ההתפטרות של עובד ממשלח יד שאינו אקדמי ושל עובד במשלח יד אקדמי ירד מ־78% ל־47%. הפער בין סיכויי ההתפטרות של עובד ערבי ויהודי לא חרדי ירד מ־117% ל־89%. בשירות מציינים עם זאת שעדיין ההסתברות של בעלי כישורים גבוהים להתפטר גבוהה בהרבה. זהר מציין, ש”אחד הדברים שאנחנו רואים בתקופות של משברים ממושכים זה סוג של חשיבה מחודשת של אנשים על העבודה, על התפקיד, על הקריירה על יחסי עבודה ומשפחה”.
בשירות התעסוקה מציעים עוד כמה הסברים לתופעת החריגה של התפטרות בעלי שכר נמוך. הסבר אחד הוא שהוצאת העובדים לחל”ת כפוי, וכן צורות אחרות של פגיעה בתנאי העבודה, כמו צמצום משרה, פגעו בנאמנות של העובדים למעסיק. הסבר נוסף: הקורונה יצרה אצל שלושה מכל ארבעה עובדים במשק תופעה של שחיקה בשל ריבוי המשימות והארכת שעות העבודה.
מנכ”ל שירות התעסוקה רמי גראור אמר ש"העלייה במספר המתפטרים בקרב מרוויחי השכר הנמוך ובעלי מיומנויות נמוכות התאפשרה נוכח ההארכה הגורפת של הזכאות לדמי אבטלה עד ליולי האחרון". לדבריו, "מגמה זו, מחדדת את הצורך בחיזוק מיומנויות עבודה, בפרט דיגיטליות, ובכך לאפשר חזרה מיטבית לשוק העבודה".
כלכלת בחירות הרסנית לשוק העבודה
לא צריך להיות ספק - הענקת דמי אבטלה למובטלי הקורונה היתה המהלך החברתי הנכון, ומבחינה זו שר האוצר כץ צדק לגמרי. גם הענקת אופק ביטחון של מספר חודשים כדי שהמובטלים לא יחיו בחרדה מתמדת היתה נכונה ומוצדקת. את הנזק גרמה הבטחת דמי האבטלה לשנה. זאת, במקום לחלק את התקופה לשניים או שלושה פרקי זמן, תחילה עד סוף 2020 ואחר כך הארכות נוספות קצרות יותר.
את הצעד הכל כך לא הגיוני של הבטחת דמי אבטלה לשנה בלי קשר להתפתחויות במשק אפשר להסביר רק באווירת הבחירות המתמדת ששררה בשנות שלטון נתניהו האחרונות. נתניהו וכץ הבטיחו שנה דמי אבטלה למובטלים מאותה סיבה שהם חילקו מענקים חסרי היגיון לכל אזרח - כי הם תכננו לפרק את הממשלה. את הנזק של כלכלת הבחירות ההרסנית הזאת כולנו ממשיכים לשלם.
