תחקיר כלכליסטחברת הפורקס, תביעת המיליונים והחסות לבני יהודה
תחקיר כלכליסט
חברת הפורקס, תביעת המיליונים והחסות לבני יהודה
עשרות משקיעים שהפסידו מיליונים באתרי מסחר באופציות תובעים את חברת לינקין שלטענתם אחראית לאופרציית הונאה. תחקיר כלכליסט וזמן אמת חושף כי מאחורי החברה עומד חבר הנהלת בני יהודה אלירן עובד, ושברק אברמוב היה שותף מיעוט בלינקין בעבר, וגם כיצד זרמו ממנה כספים לכדורגל. עובד: "לתביעה אין קשר לפעילותי במועדון"
כאשר עולם ההימורים והספקולציות הפיננסיות נפגש עם עולם הכדורגל מתקבל תבשיל המדיף ריח רע במיוחד. מסמכים שהוגשו בהליכים שונים לבתי המשפט ונחשפים לראשונה ב"כלכליסט" ובתוכנית "זמן אמת" בכאן 11 (הערב) מעידים על קשר הדוק לכאורה בין אלירן עובד, חבר הנהלת קבוצת בני יהודה לעולמות מפוקפקים אלה.
צלע נוספת בסיפור הוא איש העסקים ברק אברמוב, לשעבר בעלי בני יהודה שרכש השנה את בית"ר ירושלים. עובד הוא מקורבו ושותף עסקי לשעבר של אברמוב, ונחשב במשך שנים לתורם וספונסר של בני יהודה ולדמות שמושכת בחוטים מאחורי הקלעים - עד שעבר לאחרונה לחזית הבמה ומונה רשמית לצוות הניהול. עובד פרסם בעבר בגאווה באינסטגרם את תמונותיו המחויכות - לבדו ולצד אברמוב - עם גביע המדינה בכדורגל בו זכתה בני יהודה פעמיים בשנים האחרונות, והוא מדגיש את תרומותיו הכספיות למועדון שמסייעות לקידום מחלקות הנוער והילדים.
אולם, תביעה משפטית חושפת צד אחר של האיש ואת ה"חצר האחורית" של הכדורגל הישראלי. תחקיר של רוני זינגר ואיתי עמיקם ב"זמן אמת",יספק הצצה נרחבת אף יותר להתנהלות מפוקפקת בעולם זה.
במרכז הפרשה תביעה שמתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב מאז 2020, כנגד עובד וכמה חברות שהוא ייסד וכנגד אשתו ליאת ומעורבים נוספים. התובעים הם קבוצה של עשרות אזרחים זרים - מאירופה, אוסטרליה, המזרח הרחוק ועוד - אשר טוענים כי נפלו קורבן להונאה בהיקף של מיליוני שקלים מצד עובד וחברת "לינקין מדיה" - חברת הפורקס שאותה הוא ייסד, שימש כמנכ"לה והיווה בה, לטענתם, "הרוח החיה". מדובר בחברה־בת של "אי.איי. די מדיה", שהוקמה על ידי עובד ונתבעת גם כן. הבעלים הרשומה שלה כיום היא אשתו ליאת עובד.
לטענת התובעים, עובד ולינקין הפעילו באמצעות רשת מסועפת של חברות, שורה של אתרי פורקס שגייסו כספים ממשקיעים תמימים — בין עשרות למאות אלפי דולר מכל אחד - כביכול כדי לאפשר מסחר במכשירים פיננסיים מסוג אופציות לחוזים עתידיים, לרבות אופציות בינאריות. מדובר בספקולציה פיננסית בה המשקיע מהמר על עליית או ירידת מחירו של נכס (מניה, מטבע או סחורה), לרוב בתוך דקות או שעות מרגע רכישת האופציה. אולם, לפי התביעה, "אתרים אלו אינם אלא כסות למעשה עוקץ ומרמה, המיועד לגזול מהמשקיעים את כספם".
התובעים טוענים שמדובר ב"פרשיה חמורה מאין כמוה, המערבת מעשי עורמה, תחבולה וגניבה שיטתיים של הנתבעים" — וזאת בהובלת עובד, שהוזכר כי הוא "עבריין מורשע בעבירות של פשעים מקוונים והלבנת הון, שכבר נגזרו עליו עונשי מאסר בלתי מבוטלים".
הימורי הספורט: כך פועל מנגנון מכירת משחקי הכדורגל בישראל
הטיית משחקים אולי נראית כמו בעיה רק של הכדורגל אבל היא לא. בכסף הזה משתמשים פושעים מקומיים וגלובליים כדי לממן פעילויות כגון התחמשות של גופי פשע וטרור, סחר בבני אדם, שוחד לנבחרי ציבור ועוד. מה שמתחיל בליגה השלישית - יתגלגל בתוך זמן קצר בעוצמה לליגות הבכירות
לכתבה המלאה
עובד הורשע בשנת 2011 ביחד עם שני שותפים בהקמה וניהול של אתר אינטרנט להימורים לא חוקיים וניחוש תוצאות משחקים ותחרויות ספורט ובהלבנת הון של עשרות מיליוני שקלים (עבירות שלא קשורות להליך האזרחי הנוכחי). עובד הודה בעבירות במסגרת הסדר טיעון, נידון בבית המשפט המחוזי לחצי שנה של עבודות שירות, ובעקבות ערעור המדינה בית המשפט העליון החמיר ב־2012 את עונשו למאסר בפועל של שנה.
שופטי העליון עדנה ארבל, אסתר חיות ויורם דנציגר ציינו אז שעובד ושותפיו "ביצעו עבירות חמורות ביותר של ניהול וארגון משחקים אסורים מקוונים. חומרתו של המקרה מתחדדת נוכח העובדה כי העבירות בוצעו באמצעות האינטרנט עם קהל יעד רחב ביותר ובנוסף אליהן נעברו גם עבירות של הלבנת הון בהיקפים משמעותיים".
בתביעה האזרחית הנוכחית, שהוגשה על ידי 38 משקיעים (התביעות של חלקם נמחקו בהמשך) באמצעות עורכי הדין אסף שטרן ואלעד יוסף כץ ממשרד יוסי לוי ושות', נטען כי בעוד פלטפורמות המסחר נחזו כפעילות לגיטימית בשוק ההון, בפועל הן היו פיקטיביות ולא ביצעו כלל פקודות מסחר למען הלקוחות, אלא הכל נשלט בידי האתרים עצמם, באופן שגרם למשקיעים להפסיד את כל כספם במהירות עצומה. גם במקרים שבהם המשקיעים כביכול הרוויחו בפלטפורמה, הם טענו שלא הצליחו למשוך את הכספים, ולא הצליחו ליצור קשר עם בעלי האתרים, מה שמלמד על "נוכלות ושיטת פעולה ברורה".
בתביעה נטען שלינקין, "הנחזית לברוקר לגיטימי, למעשה משמשת פלטפורמה לפעילות עבריינית משגשגת". כך למשל נטען שכדי להסוות את פעילות ההונאה נעשה שימוש בחברות קש; שהטלפנים שגייסו לקוחות הציגו את עצמם בשמות פיקטיביים, לרוב אנגלו־סקסיים וטענו כי הם מדברים מלונדון, כדי לפתות אותם להשקיע כספים; ושהועברו לחשבונות הלקוחות "בונוסים" שמנים בתנאי שיגדילו את פעילות המסחר שלהם.
לינקין, הזוג עובד ושאר הנתבעים טענו מנגד בכתב ההגנה כי החברה לא החזיקה בבעלותה זירות מסחר אלא רק שימשה כ"call center" בין השנים 2017-2015 לחברות מסחר זרות, שהחזיקו בבעלותן זירות מסחר מקוונות, וסיפקה להן שירותי תמיכה בלבד — ועל כן על התובעים להפנות את תביעתם ישירות כנגד אתרי המסחר הזרים שאיתם הם התקשרו.
עוד טענה לינקין שהיא הפסיקה לספק לחברות המסחר את השירותים בסוף 2017 בעקבות תיקון לחוק ניירות ערך שאסר על המשך פעילות זו ולמעשה חדלה מלפעול, כך שאין לה קשר לנזקים הנטענים, שכיבכול נגרמו לתובעים, שרובם מתארים הפסדים בשנים מאוחרות יותר. בנוסף, גרסה כי "עברו הפלילי של עובד אינו רלבנטי לטענות המועלות בכתב התביעה".
התביעה עוד מתנהלת, וצורף אליה דו"ח של חברת חקירות הטוען לקיומם של קשרים הדוקים לכאורה בין החברה הישראלית למותגי הפורקס, ונטען שהיא לא היתה רק "מוקד שירותים תמים", אלא "הזרוע הביצועית לגזילת כספי התובעים". כך למשל, כמה עובדים לשעבר בלינקין הודו בשיחות מוקלטות שהחברה הפעילה לכאורה מספר מותגי פורקס תחת שמות שונים, שהיו "פלטפורמות דמה לסחר באופציות בינאריות"; אחד העובדים אף הסביר לחוקרת ש"אם הלקוח מפסיד - החברה עושה כסף... כמו קזינו, רק בתחום הפיננסי"; נמצא שכתובת המייל של מנהל הטכנולוגיות של לינקין היא על שם אחד ממותגי הפורקס שהחברה הכחישה קשר אליהם; נמצאו מיילים של בכירה לשעבר בלינקין שניסתה לגייס סוחר באופציות בינאריות; ואף מודעות "דרושים" של לינקין בהן כתבה שהיא "חברה למסחר פיננסי".
לצד התביעה, מסמכים שמתפרסמים כאן לראשונה חושפים כי מי שייסד ביחד עם עובד את לינקין והיה בעבר בעל מניות מיעוט בה בתחילת דרכה הוא ברק אברמוב. על מסמך הבקשה לפתיחת החברה שהוגש לרשם החברות בנובמבר 2015 מתנוססות (לצד עוד שותפים) החתימות של אברמוב, בשם לאנדורה השקעות, ושל עובד, בשם אי.איי.די מדיה.
1 צפייה בגלריה
מסמך רישום בעלי המניות בחברת לינקין עם הקמתה בנובמבר 2015. בחברה היו שותפים חברת אי.איי.די מדיה של עובד וחברת לאנדורה של אברמוב. האחרון העביר את מניותיו באוגוסט 2016 ואינו שותף בה מאז
בעת הקמת לינקין, אברמוב החזיק בשרשור ב־7.6% מהחברה, ועובד ב־47%. אברמוב העביר את מניותיו באוגוסט 2016 לחברה אחרת, המחזיקה כיום ב־30% מלינקין, בעוד אי.איי.די של עובד ב־70%. המעשים המתוארים בתביעה בוצעו, יש לציין, לאחר שאברמוב כבר לא החזיק במניות לינקין.
אף שמבחינה רשמית אברמוב לא קשור מאז ללינקין, בהליך משפטי נפרד מתגלה קיומו לכאורה של קשר גם בשנים שאחרי כן: אברמוב חתם בסוף 2019 על שטר חוב בגובה 473 אלף שקל להבטחת תשלום דמי השכירות של חברת לינקאין עבור משרדים במגדלי הארבעה בתל אביב.
בתחילת 2020 צורפה להסכם כשוכרת חברה־אחות של לינקין בשם "דה טרי מרקטירס" (בשתיהן בעלת המניות הגדולה היא אי.איי.די), ואברמוב אישר במייל כי חתימתו על שטר הערבות תמשיך לעמוד בתוקפה גם לאחר השינוי. כאשר בעלת הנכס ושתי החברות נקלעו לסכסוך משפטי, הוא הסתיים בהסכם פשרה, שגם עליו חתמו בנובמבר 2021 ברק אברמוב ואלירן עובד.
הקשר בין החברות של עובד אינו רק לאברמוב עצמו אלא גם לקבוצת הכדורגל בני יהודה. ממסמך שהגיע לידי "כלכליסט" - כרטסת חשבות של בני יהודה לשנת 2015 - ניתן לראות כי בדצמבר 2015 הזרימה לינקין לקבוצה 80 אלף שקל עבור מה שהוגדר כ"פרסום במגרש ומחוץ למגרש".
וזה לא נעצר כאן: בסוף יולי 2022, בסמוך להעברת הבעלות בבני יהודה מאברמוב למשה דמאיו, נחתם הסכם פרסום וחסות בין בני יהודה לבין דה טרי מרקטירס של עובד. על פי החוזה, החברה תשלם מיליון וחצי שקל לקבוצת הכדורגל עבור מתן חסות, במסגרתה תוכל לפרסם את עצמה בעונת המשחקים הנוכחית על שילוט במגרשה הביתי של בני יהודה, על אוטובוס הקבוצה, בחשבונותיה החברתיים ועוד.
לא ברור מה בדיוק הפעילות של דה טרי מרקטירס והקשר שלה ללינקין (בהליך מול משכירת המשרדים, זו טענה שלמיטב ידיעתה שתיהן "חברות הייטק העוסקות בייצור ופיתוח תוכנות"). אולם, מתחילת העונה לא היתה, ככל הידוע, עדות לפרסום או חסות כלשהי שהעניקה בני יהודה לחברה, חרף הסכום הגבוה שזרם מקופתה לקבוצת הכדורגל.
עו"ד חיים פיצ'ון מסר בשם אברמוב כי "ברק אברמוב, ביחד עם מספר אנשי עסקים, היה בעל אחוזים בודדים בחברת לינקין מדיה, לתקופה קצרה מאוד, שלאחריה פרשו ממנה. הערבות שנתן אברמוב להסכם השכירות של החברה איננה קשורה לעסקי החברה, אלא ניתנה לבקשת המשכיר, שהוא חבר של אברמוב. לא היתה ואין כל מניעה חוקית או תקנונית שאלירן עובד יהיה ספונסר של מועדון כדורגל, וכיום, במסגרת הבעלות החדשה הוא גם חבר הנהלה בבני יהודה, באישור ההתאחדות".
מטעמו של אלירן עובד, המיוצג בידי הרצוג פוקס נאמן, נמסר כי "יש להצר על כך שבחרתם לפרסם כתבה שכל מהותה הוא מיחזור של טענות חסרות בסיס המתבררות בימים אלה בבית המשפט. לתביעה הכספית שהוגשה נגדי, אין כל קשר לפעילותי במועדון הכדורגל בני יהודה והנטען בה אינו אמת. רק לאחרונה סולקה תביעה דומה שהוגשה נגדי, ואני משוכנע שגם התביעה הנוכחית תידחה על ידי בית המשפט. אני גאה להיות חלק ממועדון בני יהודה המנוהל ללא דופי. חברותי בהנהלת המועדון והיותי ספונסר גלויה וידועה, ומוצאת ביטוי במגוון דרכים וערוצי פרסום. אני שמח שאני יכול לסייע לקהילה ולמועדון אותו אני אוהד מגיל צעיר, ולתרום את חלקי למטרות חברתיות חשובות".
