הממשלה לא מפרסמת צו שמאפשר גיוס חרדים, ואלפים יקבלו פטור
הממשלה לא מפרסמת צו שמאפשר גיוס חרדים, ואלפים יקבלו פטור
כבר שלוש שנים שהממשלה לא מפרסמת "צו פוקד כללי", שהיה מונע את המצב שבו תלמידי ישיבות בני 18 – שלא קיבלו צווי גיוס אישיים – מקבלים פטור משירות בגיל 20. לפי הערכות, כ־8,000 תלמידים בשנה עלולים לזכות לפטור כזה
הממשלה נמנעת זה שלוש שנים מלפרסם את צו הפוקד הכללי המחייב התייצבות של צעירים לצבא – גם אם לא קיבלו צו אישי. הסיבה למחדל אינה ברורה, אבל הוא הפך בעייתי במיוחד בימים אלה לאחר שפקע תוקף חוק ההשתמטות האחרון ועמו בוטל הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות.
על פי החוק, הימנעות צה"ל מהוצאת צווי התייצבות אישיים לרוב תלמיד הישיבות החרדים יוצרת סיכון שרבבות בחורי ישיבות יקבלו פטור גורף כשיגיעו לגיל 20. לפי הערכות, מדובר בלפחות כ־8,000 תלמידי ישיבות בשנה. פרסום צו הפוקד הכללי היה מסכל זאת.
חוות דעת משפטית של חוקרי המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר ערן שמיר־בורר והחוקרות מירית לביא ועדיה זיו קיסוס, שחשף כלכליסט באוגוסט האחרון, גילתה שהחלטת צה"ל לגייס רק 4,800 חרדים בשנה עלולה לגרום לכך שבתוך שנתיים יקבלו מדי שנה 8,000 צעירים חרדים פטור מלא משירות צבאי ולא ניתן יהיה לגייסם עוד. כך, בשלושת המחזורים של 2026-2024 מדובר בסך הכל ביותר מ־24 אלף מקבלי פטור.
חוות הדעת של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה מבוססת על ההבחנה שעושה חוק שירות ביטחון בין מי שקיבלו בעבר דחיית שירות ואיבדו אותה לבין הצעירים שמגיעים לגיל 18 ולא קיבלו דחיית שירות מעולם. מי שהיתה לו דחיית שירות בעבר חייב, על פי חוק שירות ביטחון והחלטת בג"ץ, להתייצב מיד בלשכת הגיוס. מכיוון שהוא במצב של הפרת חובה, נעצר מרוץ הזמן ולגביו אין הגבלה מתי ניתן יהיה לגייסו בעתיד.
לעומת זאת, 14 אלף בחורי ישיבות חרדים שמגיעים מדי שנה לגיל 18 נמצאים במצב שונה לגמרי מכיוון שעל פי סעיף 20 לחוק שירות ביטחון ניתן לגייס אותם במשך שנתיים, כלומר עד גיל 20. אם יוצאו להם צווים והם לא יגיעו - תיעצר ספירת הזמן לגביהם אבל צה"ל כאמור אינו מוציא לרובם צווים. יודגש שעברה יותר משנה מאז פקע החוק ולכן כרגע יש 28 אלף בחורים כאלה, ויחד עם אלה של השנה הבאה נגיע ל־42 אלף. בהנחה נדיבה שצה"ל יוציא צווים ל־6,000 מהם מדי שנה, הרי שיישארו כ־24 אלף משלושת המחזורים שיש חשש שיקבלו פטור בגיל 20.
את הבעיה המשפטית הזאת ניתן יהיה לפתור גם בפרסום צו פוקד כללי. על פי חוק שירות ביטחון, מלבד צווי ההתייצבות האישיים, הפוקד שהסמיך שר הביטחון יכול לפרסם צו כללי על חובת התייצבות של מי שלא קיבלו צווים כאלה. צווים כאלה פורסמו מדי שנה עד 2021 ואז הופסק פרסומם.
גם צו הפוקד הכללי יוצר חובת התייצבות שיכלה למנוע את מתן הפטור הגורף. זה לא פתרון משפטי אידיאלי וראוי היה שחובת ההתייצבות תהיה בצו אישי, אבל זה עדיין מצב משפטי טוב יותר. מכיוון שהדבר היחיד שמשתנה בצו הפוקד משנה לשנה הוא תאריכי הפרסום שלו, נראה שמדובר בעניין פשוט במיוחד. אבל למרות חוות הדעת של המכון לדמוקרטיה, הפרסום בכלכליסט ועתירה לבג"ץ של תנועת ישראל חופשית, שמבקשת לפרסם צו פוקד, הממשלה אינה עושה זאת. קשה שלא להסיק שהדבר נדחה כדי לא להתגרות בחרדים.
בעתירה דורשת ישראל חופשית להוציא צווים לכלל הצעירים החרדים ומבקשת לחייב את המדינה גם לפרסם צו פוקד כללי. מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר אמר ש"העובדה שפעולה ביורוקרטית כה פשוטה מתעכבת מעלה ריח חריף של ניסיון להימנע מהצורך לפעול מול החרדים חייבי הגיוס בשוויוניות ועל פי החוק. ראשי אכ"א צריכים להתעורר ולבצע את תפקידם".
העיכוב של הממשלה בהוצאת צו הפוקד הכללי מצטרף לכך שמאז הכישלון של 3,000 צווי ההתייצבות שהוציא צה"ל באוגוסט, לא הוכרז על כל אסטרטגיה חדשה מהסוג של הגדלת מספר הצווים. המצב הזה נראה בעייתי במיוחד נוכח העובדה שצה"ל התחייב לבג"ץ לגייס 4,800 חרדים בשנת הגיוס הנוכחית (יולי 2024 עד יוני 2025), משימה שכרגע נראה שהסיכויים לעמוד בה נמוכים מאוד.
בשנים הקודמות גייס צה"ל 1,800 חרדים בשנה, ואילו בשנת הגיוס 2023 היתה על פי מידע שהגיע לכלכליסט עלייה ל־2,100 בשל המלחמה. כרגע החשש העיקרי הוא שתהיה נסיגה.
ד"ר שמיר בורר מזהיר שבגלל אי פרסום צו הפוקד מ־2021 "גברים חרדים רבים אינם מחוייבים להתייצב . זהו כלי שוב שמחייב התייצבות של מי שלא קיבל צו אישי ונכון שצה"ל ימהר לפרסם צו חדש".
מדובר צה"ל נמסר: "גיוס לשירות ביטחון נעשה על בסיס צו אישי. מטרתו של צו פוקד כללי היא לוודא את התייצבותם של מי שהמאמצים להוציא להם צו אישי כשלו. בימים אלו צה”ל פועל להוצאה של צו פוקד כללי עדכני שיחול על כלל האוכלוסייה הרלוונטית לביצוע הליכי רישום ובדיקה, וכן לגיוס לצה"ל. עם חתימתו, הצו יפורסם לציבור כנדרש".
