ההפיכה המשטרית חוזרת למושב הקיץ של הכנסת במסווה של חוקים פרטיים
ההפיכה המשטרית חוזרת למושב הקיץ של הכנסת במסווה של חוקים פרטיים
חברי כנסת מהליכוד יעלו במושב הקיץ שיחל ביום ראשון שורת הצעות חוק שמשמעותן היא החזרת ההפיכה המשטרית. כך, למשל, ח"כ דן אילוז הגיש הצעת חוק שתכליתה להעביר את מח"ש לשר המשפטים ובכך להחליש אותה. ח"כ טלי גוטליב מציעה שוועדת החקירה לאירועי 7 באוקטובר תישלט על ידי הכנסת. מעל לכולן עומד חוק ההשתמטות שמגיע לנקודת הכרעה
כנס הקיץ של הכנסת, שייפתח ביום ראשון, יאופיין בשורה של פצצות מתקתקות שמאיימות על אזרחי ישראל ויגרמו לרה"מ בנימין נתניהו להזיע. בעבר נתניהו נחשב לראש ממשלה חזק והתהדר בכינויים "מר ביטחון" ו"מר כלכלה". אבל כיום האינטרס להישאר בשלטון הוא שמניע אותו בקבלת החלטות - או יותר נכון, באי־קבלת החלטות. שנה וארבעה חודשים לאחר הקמתה, ממשלתו מקרטעת וגם שותפיו הנאמנים כבר מחשבים מסלול מחדש ונערכים להקדמת הבחירות.
לאף אחד מראשי מפלגות הקואליציה (למעט יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, שעולה בסקרים) אין עניין לפרק את הממשלה, אבל כל אחד מהם כבר פוזל ל"יום שאחרי". מאחר שנתניהו כבר לא כל כך מוביל את שותפיו, אלא יותר מובל על ידיהם, מספיק שפצצה אחת תתפוצץ כדי להחריב את ממשלת ה"ימין על מלא". המצב האבסורדי הזה יחלחל אל משכן הכנסת בכנס הקיץ שייפתח בשבוע הבא. "כלכליסט" סוקר את המשוכות שמעמיד כנס הקיץ בפני הקואליציה.
1. כיבוש רפיח או פירוק הממשלה
נתניהו כהרגלו לא מקבל החלטות בזמן, ומיום ליום ישראל שוקעת יותר ויותר בבוץ העזתי ויחסיה עם ארה"ב במשבר העמוק, כמו גם יחסיה עם מדינות אחרות, שמגלות אהדה לפלסטינים. כל עוד אין הסדר בעזה, גם אין הסדר בצפון. לא ברור אם תושבי הצפון, המפונים כבר שבעה חודשים, יוכלו לשוב לביתם ב־1 בספטמבר ולהתחיל את שנת הלימודים כסדרה. בינתיים, בן גביר ויו"ר הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מחריפים את הטון בדרישתם לכבוש את רפיח. מבחינתם זה הכי חשוב. החטופים? יכולים לחכות.
סמוטריץ' ובן גביר בעצם מתחרים זה בזה מי יהיה יותר קיצוני כדי לקטוף בבוא העת קולות ימין בקלפי. ולא בכדי: בסקרי דעת הקהל בן גביר מתחזק וסמוטריץ' עובר את אחוז החסימה. ביום חמישי האחרון צייץ בן גביר ברשת X "חמאס ❤️(לב אדום) ביידן". באותה שעה צייץ סמוטריץ': "יש להמשיך את המלחמה בעזה עד להשמדת חמאס והחזרת החטופים. זה כרוך בכיבוש רפיח באופן מלא כאן ועכשיו".
שר האוצר אף פרסם תמונה מפגישתו ערב קודם עם ראשי רשויות בשטחים שבה התריע: "סכנה - המדינה הפלסטינית מוחשית כפי שלא היתה שנים". סמוטריץ', המשמש כשר במשרד הביטחון, גם תבע מנתניהו לחדש את הבנייה בשטחים. זאת לאחר שיצא נגד רה"מ על עיכובו של חילוט 3 מיליארד שקל מכספי המסים של הרשות הפלסטינית לטובת הורדת יוקר המחיה.
מהצד השני של המפה הפוליטית, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ עדיין מחזיק בכיסאו בממשלה, אף שלא ברורה מידת השפעתו על "ממשלת החירום". גדי אינזקוט כבר מהרהר על פרישה. בעבר קרא גנץ לבחירות בספטמבר, אבל הוא לא מקדם זאת בשום צורה. בלעדי גנץ, יש לנתניהו רוב של 64 ח"כים מגוש הימין, אבל אם סמוטריץ' או בן גביר יפרשו, אזי אין לו קואליציה. יו"ר יש עתיד יאיר לפיד התחייב לתמוך בעסקת החזרת החטופים ותו לא. כך או כך, צפויים החרפת הטון מצד בן גביר וסמוטריץ' והמשך ההתרעות מפי גנץ.
2. חוק ההשתמטות
יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף, חבר מפלגתו משה גפני ויו"ר ש"ס אריה דרעי יושבים בשקט ולא מתבטאים בסוגיית המשך המלחמה, בעיקר כי הם לא מעוניינים במשברים מול נתניהו כשעתידו של חוק ההשתמטות לוט בערפל. הממשלה תמסור בימים הקרובים לבג"ץ את עמדתה בעתירות נגד אי־גיוס החרדים לצה"ל. לפיכך, הממשלה בימים הקרובים תדון בנוסח החדש של חוק ההשתמטות, שאותו מגבש מזכיר הממשלה יוסי פוקס. בכך הממשלה מבקשת לאותת לבג"ץ כי בכוונתה לקדם חוק חדש.
בדיונים שנערכו לאחרונה הוצע לקבוע יעדי גיוס של 25% (כ־3,250) ממספר האברכים בשנתון הגיוס (בדומה ליעד הגיוס מ־2016), כאשר היעד הזה יגדל ב־25% בשנה שלאחר מכן. לפי ההצעה המסתמנת, בדיקת מימוש יעדי הגיוס תבוצע רק ב־2027-2026, מה שעשוי להפוך אותם ללא רלבנטיים. באחרונה הביעו החרדים התנגדות לכך שיעדי הגיוס הללו ייקבעו במסגרת החוק, ותבעו שהממשלה היא שתקבע אותם. ולא בכדי: הממשלה תוכל לשנותם בהינף יד, לפי גחמותיה הפוליטיות. השאלה היא האם בג"ץ ייתן יד ל"קומבינה" הזו, או יפסוק שבמצב שכזה יש לגייס את החרדים מיד ולהמשיך עם אי־תקצוב הישיבות.
הדיון בבג"ץ נקבע ל־2 ביוני 2024. בקואליציה מקווים שהחלטתו לא תינתן עד 24 ביולי, מועד יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, על מנת שהקואליציה תצלח את כנס הקיץ בשלום. במקרה זה, ואם הקואליציה תצליח לחוקק את החוק החדש עד לסוף כנס הקיץ, ובג"ץ יפסול את חוק החדש באוגוסט או ספטמבר, אזי החרדים יפעלו להפלת הממשלה בפתח כנס החורף שיתחיל בסוף אוקטובר. זאת כדי שיוכלו לטעון בפני בית המשפט שיש להמשיך באי־גיוס החרדים ובתקצוב האברכים מפני שבתקופת בחירות לא ניתן לחוקק חוקים.
אגב, בשבוע שעבר הודיע משרד רה"מ כי עו"ד דורון טאובמן ממשרד כספי ושות' ייצג את הממשלה בעתירות בעניין חוק ההשתמטות והתמיכות באברכים, ואילו המפלגות החרדיות שכרו את עו"ד רז ניזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שיוציא להן את הערמונים מהאש.
כזכור, שר הביטחון יואב גלנט התנה את תמיכתו בחוק חדש בהשגת תמיכתו של גנץ, אבל הוא עשוי לוותר על כך. מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר השבוע באירוניה שניתן יהיה להגיע ליעדי הגיוס רק בתום עשור. בקואליציה דנים בהצעה שלפיה גובה יעדי הגיוס יהיה כמספר הגברים החרדים שלא לומדים בישיבה בכל שנה. כמו כן, ביום ראשון פורסם סדר יום לישיבת הממשלה היום שלא כלל את חוק ההשתמטות. נעשו מאמצים להוסיפו ביום העצמאות.
3. הגזירות של תקציב 2025
במשרד האוצר כבר מכינים את הצעת תקציב המדינה ל־2025, כשלכולם ברור שמדובר בתקציב עתיר גזירות. הגירעון בחודש שעבר זינק ל־7% מהתוצר, ובניכוי דחיית תשלומי מסים בגלל הפסח ל־6.7%, כשיעד הגירעון ל־2024 הוא 6.6%.
כפי שנחשף בשבוע שעבר ב"כלכליסט", אגפי התקציב, החשב הכללי והכלכלן הראשי הסכימו כי בשנה הבא הגירעון יהיה גבוה מ־5%, והממשלה תידרש להעלאות מסים מעבר להעלאת המע"מ. נתניהו, שהכריז בעבר כי "הורדת מסים היא דלק סילון שיזניק את המשק", חושש להעלות מסים מאימת הבוחרים, אבל מבין שהגדלת הגירעון תגרום לירידה נוספת של דירוג האשראי של ישראל. ההערכה בקואליציה שיהיה קושי לאשר תקציב עמוס גזירות על הציבור ופגיעה בכספים הקואליציוניים.
3 צפייה בגלריה
שר השיכון ויו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף. שותקים עד יעבור זעם חוק ההשתמטות
(צילום: יואב דודקביץ')
לוח הזמנים לאישור התקציב בממשלה הוא ביולי–אוגוסט, והגשתו לכנסת בסוף אוקטובר, על מנת להשלים אך החקיקה עד סוף 2024. אי־אישור התקציב ל־2025 עד 31 במרץ יגרום להקדמת הבחירות. בכנסת גוברות ההערכות שלא מן הנמנע שבהיעדר רוב, התקציב לא יאושר במועדו, והכנסת תתפזר במרץ 2025. לפי הערכות אחרות, בשל התקציב האכזרי ושאר המכשולים הפוליטיים, הכנסת תתפזר בסוף 2024 והבחירות ייערכו כבר במרץ 2025.
בינתיים, נתניהו אמר באחרונה בדיונים פנימיים כי הוא מבקש להנהיג תקציב דו־שנתי ל־2026-2025 כדי להבטיח את יציבותה של הקואליציה עד תחילת 2026, אבל באוצר טענו שלא שמעו על כך. על רקע ההתרחשויות הסוערות הצפויות בכנס הקיץ, אישור תקציב דו־שנתי נראה לא סביר.
4. החוקים הפרטיים של ההפיכה המשטרית
כך או כך, בפתח כנס הקיץ יקדמו הח"כים בקואליציה הצעות חוק פרטיות שהגישו ברגע האחרון בסיום כנס החורף של הכנסת. מדובר בהצעות חוק שמהוות המשך של מהלכי הההפיכה המשטרית ופגיעה בדמוקרטיה. פרוץ מלחמת חרבות ברזל גרם לממשלה להקפיא את המשך החקיקה של ההפיכה, ולכן הח"כים מנסים לקדמה במנות קטנות באמצעות הצעות חוק פרטיות שיזכו לתמיכתה של ועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין.
ח"כ דן אילוז (הליכוד) הגיש הצעת חוק להעברת מח"ש לאחריותו של שר המשפטים במקום לפרקליט המדינה. ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) הציעה לצמצם את חסינותם של השופטים ולהקים ועדת חקירה לחקירת אירועי 7 באוקטובר שתישלט על ידי הח"כים. לאחר התגברות המחאה הציבורית הגיש ח"כ אושר שקלים (הליכוד) הצעת חוק שאוסרת על מפגינים להתקרב לשוטרים למרחק הקטן משני מטרים. ואם לא די בכך, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) מבקשת לקדם את הצעת החוק שלפיה ההתנחלויות ייכללו בשטחים שעליהם מופקדת הרשות לפיתוח הנגב, וכתוצאה מכך יוכלו ליהנות מכספים שמופנים לפיתוח הנגב. המשברים בכנס הקיץ לא יפריעו לחברי הקואליציה לקדם את הצעות החוק הללו, כדי להספיק ולחוקק "כפי יכולתך" בטרם פיזורה של הכנסת.
