ניתוחמחקרים קובעים: לחוסר האמון במשטרה יש השפעה שלילית על הצמיחה הכלכלית
ניתוח
מחקרים קובעים: לחוסר האמון במשטרה יש השפעה שלילית על הצמיחה הכלכלית
כלכליסט מצא קשר גבוה וחיובי בין המדד הבינלאומי לאמון במשטרה לאיתנותן הכלכלית של מדינות. שלטון חוק חזק הוא תנאי בסיס להמשך צמיחה ומשיכת משקיעים זרים
במחקר הכלכלי ניתן למצוא ממצאים רבים לכך שלחוסר אמון הציבור במשטרה יש השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה. כלכליסט חישב את מקדם המתאם (פירסון) בין המדד הבינלאומי איפסוס (IPSOS), שאומד את מידת האמון במשטרה ב־31 מדינות, לבין התוצר לנפש, שנחשב למדד הקלאסי לאמידת איתנות כלכלית של מדינות. התוצאה? מתאם גבוה מאוד של 0.74. כלומר, בין אמון במשטרה ותוצר לנפש יש קשר גבוה וחיובי.
מקדם המתאם נע בין 1 (מתאם מוחלט וחיובי) לבין -1 (מתאם מוחלט ושלילי), כאשר הערך 0 מלמד על היעדר מתאם בין שני משתנים.
איך זה קורה? בראש ובראשונה, המשטרה היא מוסד ציבורי מרכזי והאמון במוסדות אלה הוא קריטי לפיתוח כלכלי. ככל שהאמון במשטרה נמוך יותר, כך המשקיעים ובעלי העסקים פחות מאמינים בכלכלה באותה המדינה, שכן כלכלה לא פועלת בחלל ריק אלא במדינה בעלת תשתית מוסדית. חברות ומשקיעים נוטים להשקיע פחות באזורים שבהם הם תופסים את שלטון החוק כחלש או לא עקבי, מה שעלול להשפיע ישירות על הצמיחה. ככלל, שיעורי פשיעה גבוהים עלולים להרתיע פעילויות כלכליות במדינה ובכך לפגוע בצמיחה שלה.
יתרה מזו, משטרה יעילה מהווה תנאי הכרחי לאכיפת חוזים וזכויות קניין - עקרונות יסוד עליהם מתבססות ההתקשרויות. כשהציבור לא מאמין במשטרה, יסודות אלו עלולים להתערער ולהוביל להקצאת משאבים יעילה פחות.
חוסר אמון במשטרה הוא פתח גדול יותר לפיתוח "כלכלה שחורה", שהיא סוגייה רגישה במיוחד בישראל. כשיש חוסר אמון ציבורי גבוה במשטרה, האזרחים נוטים יותר לפעול מחוץ למערכת הכלכלית הרשמית והחוקית. הדבר עלול להוביל לפחות הכנסות ממסים ובעקבות זאת גם לפחות שירותים ממשלתיים שהם קריטיים לצמיחה כלכלית.
את האמון במשטרה קשה מאוד להחזיר בניגוד לדעה הרווחת. הרי גם אם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יפרוש מהממשלה, אין זה אומר שאמון אזרחי ישראל במשטרה יתאושש מיידית. מדובר באמון ציבורי שמאוד קשה להשיב, בעיקר כשהמשטרה שותפה פעילה במשטרים לא דמוקרטיים.
פרופ' ליאון קאו, מומחה לסוציולוגיה וקרימינולוגיה מאוניברסיטת אונטריו, מצא כבר לפני 20 שנה כי שוטרים בארה"ב זוכים באמון גבוה בהרבה מזה במדינות באמריקה הלטינית. לדברי קאו, "למרות תהליך הדמוקרטיזציה האחרון באמריקה הלטינית, אובדן הלגיטימציה - שהתרחש בעבר בגלל שהמשטרה התערבה לעתים קרובות עם הדיקטטורה הצבאית ככוח מדכא - המשיך לרדוף את הציבור במדינות אלו". קאו סיכם כי "יידרשו שנים של מאמצים גדולים עבור הממשלות והמשטרות לתקן את האמון שנפגע והן להחזיר את הלגיטימיות למשטרה", הסבר שאמור להדליק נורת אזהרה לאזרחי ישראל.
התוצאות של אובדן אמון אינן מיטיבות גם עם השוטרים עצמם והדבר בא לידי ביטוי במדינות אמריקה הלטינית: כשהאמון נמוך, הציבור פחות מעוניין להשקיע ולהוציא תקציבים על מוסד שאין בו אמון. עם ירידת התקציב וההשקעה הציבורית, שכר השוטרים עלול לרדת - מה שעלול להוביל לגיוס כוח אדם פחות מוכשר, תוך יצירת מעגל קסמים שלילי שיפגע באיכות המשטרה בטווח הארוך ויוביל לאובדן אמון נוסף.
נציין כי נקודת הפתיחה של ישראל לא מעודדת ותהליך אובדן האמון במשטרה החל עוד לפני מינויו של בן גביר. לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, רק 29% מהנשאלים השיבו שיש להם אמון במשטרה - הערך הנמוך ביותר מאז שהמכון החל לסקור ב־2003.
