ניתוחהפטורים ממס הולכים ונערמים והם גובים מחיר תקציבי יקר
ניתוח
הפטורים ממס הולכים ונערמים והם גובים מחיר תקציבי יקר
בעשור האחרון עלה משקל הטבות המס שהמדינה מעניקה לקבוצות שונות, חלקן שנויות במחלוקת - למשל זוכים בהגרלות. בדיקה מעמיקה של הנתונים מגלה שבמקרים מסוימים מרבית הטבות המס מוענקות לגברים ולבעלי אמצעים
הטבות המס הם החצר האחורית של תקציב המדינה. מדובר על עשרות החרגות שיצטברו בשנת 2022 לסכום של 80 מיליארד שקל - יותר מ־20% מכלל ההכנסות ממסים ו-5.2% מהתוצר של ישראל. מתחילת העשור הקודם שיעור ההטבות עולה וגדל בהתמדה - מ-4.5% תוצר בשנת 2010 (35 מיליארד שקל), ל-5% בשנת 2018 (67 מיליארד שקל) ועד לרמה הנוכחית.
לרוב ההחרגות יש היגיון מסוים, אלא שבשונה מתקציב המדינה שמאושר כל שנה מחדש, הטבות המס הופכות להיות ברירת מחדל, הן מבחינה פורמלית והן מבחינה פסיכולוגית. אין צורך באישור מחדש שלהן. בנוסף, מבחינה ציבורית ופוליטית קשה בהרבה לבטל פטור מס מאשר להקטין תמיכה תקציבית ישירה, למרות שמבחינת התקציב אין הבדל בין הצעדים. זאת הסיבה שהחוק מחייב את האוצר להגיש עם הצעת התקציב סקירה מפורטת של הפטורים.
האוצר לא מסתיר את עמדתו העקרונית — הדומה לזו של כלכלנים רבים — כי יש להימנע מהטבות מס ולהחליף אותן ככל שניתן בתמיכה ישירה. לדוגמה, האוצר מעדיף לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות (שיעלה 4 מיליארד שקל ב־2022), שכיום נהנים ממנו גם שכבות חזקות, ולהעניק תמיכות ישירות לחלשים. בנוסף, פעמים רבות העלות של הפטור לא ברורה לציבור, הרי כל פטור לקבוצה כלשהי, היא העלאת מס על יתר האזרחים. כך בדו"ח הכנסות המדינה ל-2018 כתבו כלכלני האוצר: "אם נבטל את כל הפטורים, נוכל להוריד את כל שיעורי המס ב־18%".
הדיון הציבורי על הטב+ות המס רחוק מלהיות מספק. נחשוב לדוגמה על האירוע שבו האוצר הודיע כי יש צורך בקיצוץ רוחבי של 1.5 מיליארד שקל. האם מקבלי ההחלטות לא היו מעדיפים לבטל את הפטור המוזר על הכנסות מהימורים עד לתקרה של 30 אלף שקל ששוויו 2.2 מיליארד שקל בשנה?
תחזית ההטבות לשנת 2022 עומדת על 80 מיליארד שקל, ומשקפת גידול של כ־20% לעומת התחזית לשנת 2019 — האחרונה שניתנה — שעמדה על כ־67 מיליארד שקל. הגידול ניכר גם בשיעור ההטבות מכלל ההכנסות ממסים (גידול של 1%), וגם בשיעור ההטבות מהתוצר (גידול של 0.3% לרמה של 5.2% תוצר בשנת 2022). האוצר ביצע ניתוח מגדרי וחברתי למספר הטבות מס, חלק מהנתונים צריכים להעיר נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות.
הפטור על קרנות השתלמות — הטבת המס בקרן השתלמות מגיעה ל־10.2 מיליארד. הניתוח של האוצר מראה כ-45% מהטבת המס הזו מופנה לעשירון העליון, ו־75% לשני העשירונים העליונים. גם מבחינה מגדרית 62% מההטבה מופנית לגברים, עובדות אלו מצטרפות לביקורת שהושמעה מספר פעמים בעבר, על כך שהמחזיקים בקרן השתלמות מהווים רק כשליש מהעובדים, ושכרם הממוצע גבוה מהשכר הממוצע במשק. כמו כן, לא ברורה מה היא המטרה של פטור זה.
פטור ממס הכנסה לנכים - נכים ועיוורים פטורים ממס הכנסה עד לסכום של 614 אלף שקל בשנה (המשקפים משכרות חודשית של 51 אלף שקל), עלות ההטבה צפויה לעמוד על 1.86 מיליארד ב-2022. ניתוח מגדרי וחברתי של ההטבה הזו, מגלה שרק 12.4% מעלויות ההטבה מופנה לנשים, ו־84% מהעלויות ההטבה לעשירון העליון.
פטור ממע"מ על רכישות באינטרנט — הפטורים ממע"מ נמצאים באופן עקבי על כוונת האוצר. פטור מע"מ על רכישות בחו"ל צפוי להגיע ל־1.1 מיליארד שקל. היקף הפטור הזה הולך ומתרחב, והיצרנים המקומיים טוענים כל העת כי הם נמצאים בתחרות לא הוגנת מול הייבוא האינטרנטי.
פטור מהכנסות משכירות, ופטור מס שבח - מי שהוא בעל דירת מגורים אחת יכול למכור את הדירה ללא תשלום של מס שבח, בתנאי שערך הדירה לא עולה על 4.5 מיליון שקל, ופטור נוסף בעולם הנדל"ן הוא הפטור על הכנסות משכר דירה עד לתקרה של 5,070 שקל לחודש. עלות שני הפטורים הללו מגיעה ל־7.5 מיליארד שקל. לא ברורה ההצדקה להיטיב עם רווחי הון מנדל"ן לעומת נכסים אחרים, הרי שההטבות הללו מעודדות בעלות על דירות, בשונה מהמדיניות המוצהרת של הממשלה. בחוק ההסדרים הנוכחי קודמה יוזמה להטיל חובת דיווח על משכירי דירות, אך היוזמה בוטלה במאמציו של שר המשפטים גדעון סער.
חוק עידוד השקעות הון — החוק כולל שורה של הטבות למפעלים שעומדים בתבחינים מסוימים — חברה שרושמת את הקניין הרוחני שלה בארץ תוכל לזכות בשיעור מס של 6% או 12%. חברות באזורי פיתוח אשר גם מייצאות משלמות רק 7.5% מס. יש ויכוח בנוגע ליעילות של החוק. כלכלנים בולטים בישראל התבטאו פעמים רבות נגדו. עם זאת, החוק צפוי לעבור שינויים משמעותיים עם כניסת משטר המס הבינלאומי החדש, המנסה לכונן מס מינימלי של 15%.
