פרסום ראשוןעוד רפורמות בתחבורה בחוק ההסדרים: רשות מטרופולינית בגוש דן והעלאת מחיר החניה
פרסום ראשון
עוד רפורמות בתחבורה בחוק ההסדרים: רשות מטרופולינית בגוש דן והעלאת מחיר החניה
לכלכליסט נודעו שורת רפורמות נוספות בחוק, ביניהן הקמת רשות שתנהל ותתכנן את התחבורה במרחב העירוני ותשמש גם כרשות רישוי, שתוציא אישורי בנייה בשטחה. בנוסף, מתן תמריץ שלילי לרכבים להכנס למרכזי ערים, באמצעות הפיכת מחיר המקסימום של החניה בכחול-לבן למינימום
חוק ההסדרים הרשמי עוד לא נסגר, אולם מוקדם יותר היום (ה') פורסמו נקודות מרכזיות שעולות ממנו בתחום מדיניות התחבורה. לכלכליסט נודע כי גם הנקודות הבאות צפויות להכנס לחוק:
רשויות מטרופוליניות
החלטת הממשלה הראשונה על הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות בישראל התקבלה כבר ב-2011, אולם טרם יצאה לפועל. כעת משרד האוצר מבקש לתקן את החלטת הממשלה באמצעות חוק ההסדרים וליצור רשות תחבורה מטרופולינית ראשונה בגוש דן, שתפקידה יהיה לנהל ולתכנן את התחבורה במרחב העירוני. הרשות תכלול את הרשויות המקומיות הבאות: תל אביב, רמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים, בני ברק, פתח תקווה, רמת השרון, הרצליה, קרית אונו, אור יהודה וגבעת שמואל.
שרת התחבורה מיכאלי תהיה רשאית להוסיף רשויות מקומיות נוספות אם אלו יבקשו זאת. תל אביב אמורה לשמש כעיר הראשית במטרופולין, וייקבע כי ראש העיר תל אביב הוא זה שיעמוד כיו"ר רשות התחבורה המטרופולינית, אלא אם שרת התחבורה תחליט אחרת.
באוצר מבקשים כי במועצת הרשות יישבו נציגים של אגף התקציבים באוצר, בנוסף לנציגים מטעם משרד התחבורה. עוד נקבע בחוק ההסדרים, כי "הרשות תפעל לקידום המדיניות והביצוע בתחומי התחבורה השיתופית הממונעת, תחבורה מסחרית, אמצעים לניהול הביקוש, תחבורה חשמלית ותחבורה אוטונומית. כמו כן, לרשות יוענקו סמכויות תמרור וזו תהיה אחראית על הרמזורים ועל קביעת נתיבי תחבורה ציבורית. הרשות תהיה אמונה גם על אכיפה על נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית ב"אמצעים טכנולוגיים", דהיינו מצלמות נת"צ.
בחוק מסתתרות עוד שתי נקודות מעניינות שעדיין דורשות התייחסות של הלשכה המשפטית של האוצר: הראשונה היא שחברת נתיבי איילון תהפוך לזרוע הביצוע של רשות התחבורה המטרופולינית בגוש דן. השנייה היא שרשות התחבורה המטרופולינית תשמש כרשות רישוי ותוכל להוציא אישורי בנייה בשטחה. יו"ר רשות הרישוי יהיה יו"ר הוועדה המקומית של העיר הראשית במטרופולין (תל אביב), וכמו כן ימונה מהנדס לרשות הרישוי המטרופולינית.
רפורמות לטווח הקצר
באוצר מודעים לכך שלא יהיה ניתן לפתור את כל מחדלי התחבורה בעזרת פרויקטי תשתית ארוכי טווח ולכן הם מציעים מספר פתרונות לטווח הקצר ומחלקים זאת לפתרונות ביקוש ופתרונות היצע.
בצד ההיצע, באוצר מבקשים לתקן את פקודת התעבורה באופן כזה שמוניות שירות יוכלו לבצע נסיעות בקווים שאינם קבועים, ויוכלו לעצור בכל תחנת אוטובוס. כמו כן, מבקשים באוצר לאפשר נסיעות במוניות עם מחיר קבוע מראש, ולהוסיף לאפשרות זו גם כלי רכב דוגמת מיניבוסים. באוצר גם מבקשים להגביר ולהחמיר את האכיפה על אי-תשלום באוטובוסים ועל נסיעה של רכבים פרטיים בנתיבי תחבורה ציבורית על ידי הקמת יחידות אכיפה במשרד התחבורה ושהקנסות. עוד בצד ההיצע, מבקשים באוצר להקים פרויקטי PPP של נתיבים מהירים על כביש 5, 2, ונתיבי איילון וחניוני "חנה וסע" במחלף מבוא איילון ובמחלף שפיים.
בצד הביקוש, באוצר מעוניינים לבטל את מחיר המקסימום על החניה בכחול-לבן, כך שזה יהפוך למחיר המינימום. צעד זה צפוי לגרום להעלאה משמעותית במחירי החניה במרכזי הערים ויהווה תמריץ שלילי לכניסה של רכבים פרטיים לאיזורים אלו. בכל הקשור לאגרות גודש, האוצר מבקש לקדם שאלו יקודמו במסגרת חוק ההסדרים, והכנסותיהן (יחד עם ההכנסות האכיפה בנת"צים) יגיעו לרשויות המקומיות לטובת מימון פרויקטי תחבורה ציבורית ולטובת פרויקט המטרו. בינתיים תוכנית זו נתקלת בהתנגדות מצד שרת התחבורה מרב מיכאלי שטרם גיבשה דעה על אגרות הגודש.
פרויקט המטרו
בהתאם להחלטת הממשלה מ-2016, באוצר מעוניינים לקדם את פרויקט המטרו בגוש דן, "אשר תסייע להאצת צמיחת המשק והגדלת הפריון, תתמוך ביישום תכניות הדיור ותהליכי ההתחדשות העירונית, תשפר את רמת הנגישות התחבורתית, תתרום להעלאת רמת החיים, תפחית את הגודש בגוש דן ותקטין את השפעותיו השליליות".
באוצר מציינים שמסגרת ההוצאה על המטרו לא תעלה על 150 מיליארד שקל וזו תכלול את כל ההוצאות הנדרשות לפרויקט, כולל אלו הבלתי צפויות. באוצר ממשיכים את הקו של לתת לחברת נת"ע את האחריות לפרויקט, אך במקביל דואגים להקים גוף בינמשרדי שיפקח על הפרויקט (רשות מטרו) ומשאירים את הדלת פתוחה לכניסה של חברה ממשלתית אחרת לפרויקט שתהיה אחראית על הביצוע וההפעלה במקום נת"ע.
הפרויקט יהיה ממומן על ידי שלושה מקורות עיקריים: 50% יגיעו מתקציב המדינה, 25% מהיטלי השבחה על בעלי זכויות במגרשים הסמוכים למטרו, יחד עם היטלי השבחה שיגיעו מרשויות מקרקעי ישראל שהיא הבעלים הציבוריים של הקרקע, ו-25% נוספים מהרשויות המקומיות, שכאמור הכוונה היא שהכנסות אלו יגיעו מאגרות גודש, אכיפה בנת"צים ומקורות אחרים. בחוק ההסדרים משאירים פתח לכך שהפרויקטים יבוצעו במימון מדינתי ישיר או באמצעות מכרזי PPP.
בנוסף, חוק ההסדרים מתייחס רבות לטיוב רגולציה בתחום התשתיות, בין אם מדובר בהענקת סמכויות נוספות לגופי התכנון וגופים מבצעים, ובין אם מדובר בשיתופי פעולה בינמשרדיים ובין הגופים המבצעים לחברות הממשלתיו האחרות (מקורות, חשמל וכו').
