פרשנותהיום השני לעדות: הדמעות של ניר חפץ וההתערבות של שרה נתניהו
פרשנות
היום השני לעדות: הדמעות של ניר חפץ וההתערבות של שרה נתניהו
ניר חפץ טען בהתרגשות בעדותו שהוא "יוצא מגדרו להגיד רק אמת", אבל בצוות ההגנה של בנימין נתניהו טוענים מנגד כי המידע שמנפק כותרות כלל לא הוזכר בחקירת חפץ. וגם: מדוע שרה ויאיר המשיכו לייחס לוואלה חשיבות רבה, בשעה שראש הממשלה צינן את התלהבותו
במרכזו של יום העדות השני של ניר חפץ בתיק 4000 - מי שהיה דוברו ויועץ התקשורת של בנימין נתניהו - התלקחה מלחמת עולם שכללה הטחת האשמות חסרת תקדים בין התביעה לבין ההגנה. הסנגורים מתנגדים לדרך שבה התביעה חוקרת את חפץ. נדגים את המחלוקת באמצעות שלוש הכותרות הבולטות ביותר שהנפיק חפץ אתמול: גריסת המסמך שקיבל מאלוביץ' בידי נתניהו; התקשורת היא הנושא מספר אחת שהעסיק את נתניהו; והיהלום בכתר – אמירה של אלוביץ' שאתר וואלה הוא בעצם אתר של ראש הממשלה.
3 צפייה בגלריה
ניר חפץ סיפק מידע רב על התנהלות בנימין נתניהו. אך האם מידע זה לא נמסר בחקירות?
(אורן בן חקון)
והנה, מתברר ששלוש אמירות דרמטיות אלה לא נאמרו כלל על ידי חפץ בחקירתו ברשות לניירות ערך ובמשטרה. "אתמול", אמר עו"ד ז'ק חן, "התביעה קיבלה כאן לראשונה דברים שלא הוזכרו בחקירות, והן נמרחו בכותרות ראשיות בעיתונות". ליודעי ח"ן, לא עורך הדין, מדובר בלגיטימיות של הסללת העד לקביעות מרשיעות חזקות כמו שלוש הכותרות לעיל, באמצעות רענוני זיכרון, כרטיס חופשי לטענות שאין להן זכר בחקירות. "3,000 עמודים", זעק חן, "הפכו את העד מלמעלה למטה, ניערו את כל הכיסים, ולא נאמר בהם דבר שעכשיו נאמר לראשונה".
בעדות, יש להדגיש, מחויב העד להגיד אמת, רק אמת וכל האמת. גם אם הדברים לא נאמרו לפני כן בחקירות. אבל אם העד אומר עכשיו לראשונה דברים שלא אמר בחקירת שתי וערב מפורטת שעבר, מותר לחשוד באמינותו, מותר לשער שהתביעה והעד מבצעים כאן מקצה שיפורים מפוקפק.
1. חפץ "יצא מגדרו"
ואסור לשכוח במי מדובר - בעד המדינה ניר חפץ. היום הוא העיד: "מהרגע שחתמתי על הסכם עד המדינה יצאתי מגדרי להגיד רק אמת". במילים אחרות – האמת אף פעם לא היתה נר לרגליי, כרגע היא לא סתם נר, היא לפיד, אבל רק כי אני מחויב להסכם עד המדינה. וחוץ מזה, אנשים שנוהגים להגיד אמת לא אמורים "לצאת מגדרם" כדי לעמוד במשימה זו. אם זו תפיסת האדם את האמת, יש לייחס לעדותו משקל בהתאם.
ביטוי נוסף לדיסוננס של חפץ הוא הערתו לגבי מנכ"ל וואלה דאז אילן ישועה: "נתתי בו אמון והתאכזבתי". ואת זה אומר מי שהקליט את כל סביבתו כדי להפליל בבוא היום את האנשים שעמם עבד. אולי בסוף הדרך יתברר באמת כנמר שהפך חברבורותיו, כצדיק שסוף-סוף ראה את האור, פגש את האמת ומאז לא נפרד ממנה. עד אז הדרך ארוכה.
2. סקר שביעות רצון מוואלה
מתברר שמשפחת נתניהו התפצלה בשאלת שביעות הרצון מהיחס שקיבלו באתר וואלה. נתניהו היה מרוצה, יאיר ממש לא, ושרה היתה באמצע, אבל נטתה בהמשך לעמדת הבן. "עד הניצחון בבחירות היתה שביעות רצון של בנימין נתניהו מוואלה, למעט אירוע אחד, הראיון עם דובי גיל-הר", העיד חפץ. "הטענות המסיביות החלו רק אחרי הבחירות. אחרי הבחירות חשיבות וואלה ירדה לגבי בנימין, ונשארה חשובה בעיני שרה ויאיר".
וזה מסביר את הפיצול: את האב עניין האתר רק לצורכי בחירות, ואילו הבן ואמו ראו בו גם פלטפורמה אישית, במה לשיכוך מכאובי הפרסום השלילי, "אקמול" כדברי חפץ. "יאיר, שכוכבו דרך בשמי ההשפעה", כהגדרת חפץ את הבן ומעמדו שנסק אחרי הבחירות, "היה אומר שאבא שלו נותן כל כך הרבה ולא מקבל סיקור חיובי. זה היה מרכז הטרוניה של יאיר לוואלה". והדברים האלה מזכירים טרוניה דומה של הבן לבן של קובי מימון בעת הבילוי המשותף במועדון החטאים התל-אביבי ("אבא שלי סידר לך עכשיו 20 מיליארד דולר. אתה לא יכול לפרגן לי ב-400 שקל?"). האבא מסדר, והמסודרים-המוטבים כפויי טובה, בין אם מדובר בוואלה או במימון ג'וניור.
על החשיבות המדורדרת של וואלה אחרי הבחירות העיד חפץ: "ישועה ביקש שנביא גם ידיעות אמיתיות, לצד הידיעות המאולצות שבאופן טבעי לא היו נכנסות. ההיענות לכך היתה אפס או קרוב לאפס". עדות חפץ נוגעת לרתימת וואלה בידי ראש הממשלה וסביבתו. היא נועדה למסמר את מודעותו של נאשם מספר אחת, נתניהו, לטובת ההנאה שקיבל מהאתר.
3. שרה רצתה לסגור את הברז
מטובת ההנאה לכאורה בדמות וואלה עברה העדות לצד השני של מתרס - השוחד לכאורה. התנייתו של הסיקור וכריכתו בתמורה לכאורה - ההטבות הרגולטוריות שלהן ציפו בזק והאלוביצ'ים מנתניהו. שרה נתניהו, שאינה נאשמת וגם לא עדת תביעה, גויסה כדי לגשר בין השניים. עו"ד מיכל רוזן-עוזר ציטטה מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, שסגר את התיק נגד שרה בנימוק שאין לה כל מודעות לקשר בין הטיית הסיקור להטבות הרגולטוריות. ואם לה אין מודעות, איך היא יכולה להעיד על מודעות בעלה בנוגע לאישום המרכזי בתיק.
חפץ: "שרה ביקשה ממני שאפגש עם פילבר (לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת ועד מדינה במשפט), ואבקש ממנו לעצור את הברז הרגולטורי לאלוביץ' וקבוצת בזק. זה היה אך ורק שרה ולא בנימין. זה היה מתוך כעס גדול. אף פעם לא קיבלתי הוראה מנתניהו להעביר כל מסר לאלוביץ' בעניין הרגולטורי".
חפץ העביר את המסר לפילבר: "מקרה נדיר שעשיתי בלי לעבור את נתניהו. טעות שלי. אבל הדגשתי לפילבר שזו היא ולא בנימין".
פילבר, מתברר, היה מינוי שחפץ דחף והמליץ. "אני חייל לכל משימה", העיד חפץ על היענותו של פילבר. "הבנתי שהוא מגויס ומחויב לכל. שהוא איש אמון של נתניהו".
פילבר, לאחר שנכנס לתפקידו, החליף את חפץ ברשימת הפייבוריטים של אלוביץ'. "אם עד אז, כשאני והמלכה אליזבת היינו מגיעים למשרדי בזק, השטיח האדום היה נפרש לרגליי, מאז שנכנס פילבר די שכחו אותי". חפץ מכניס לתמונה את פילבר, שמחליף אותו כזרוע הביצועית-הרגולטורית של נתניהו מול אלוביץ'. עד פילבר, הוא היה הכתובת של האלוביצ'ים להעברת בקשות ודרישות, מעכשיו יש להם לא את יועץ התקשורת, אלא את מנכ"ל משרד התקשורת.
4. "הטעות ששינתה את חייו"
וכאן הגיע החלק הדרמטי בעדות, פגישת השיבוש המפורסמת שבה ניר חפץ הגיע לבית האלוביצ'ים, ובישר להם על חקירה שבפתח בעניין תקשורת. חפץ טעה לחשוב שמדובר בוואלה, בעוד מדובר היה בחקירת מוזס. ולמה טעה? פרסום התחקיר של גידי ויץ הציף את התזה של שעבוד וואלה ליחסי שוחד. "באותה העת זה נראה מופרך בעיניי", העיד חפץ, "וגם נתניהו ביטל כלאחר יד ואמר שזה חלק מהרדיפה אחריו". אבל, הוסיף העד, נתניהו היה ער שהעניין עלול להתגלגל לחקירת משטרה, אבל בסיפור אחר של ניגודי עניינים ומתנות, לא שוחד.
חפץ פגש את עו"ד יוסי כהן, שהציג לו רשימה שהכין נתניהו ובה מועמדי חקירה פוטנציאלית, ובהם אלוביץ', פאקר, מילצ'ן ואחרים. חפץ נסע לביתם של האלוביצ'ים והזהיר אותם על חקירה שלא נוגעת אליהם כלל. הוא עשה זאת על דעתו בלבד. "הטעות ששינתה את חיי", קונן היום כשהוא נחנק בדמעות על הדוכן. בעקבות העדכון הם החליטו להיפטר מ"הברזלים" (הניידים). וכך נולדה פגישת השיבוש המפורסמת.
