סגור

דעה
הביקורת בשוק ההון היא נכס ולא נטל

 בעידן של שינויים מהירים ואתגרים מורכבים, המבקרים הפנימיים והחיצוניים הם שומרי הסף של החברות; הגיע הזמן לחזק את מעמדם ולהכיר בחשיבות תרומתם

כחוקרת, דירקטורית ורואת חשבון, לא יכולתי שלא לחשוב על כישלונות הבקרות שאליהם אנחנו נחשפים בחודשים האחרונים, והדמיון האפשרי לכישלון הבקרות בחברות שלהן עלולה להיות השלכה כלכלית משמעותית בשוק ההון.
חברות המדווחות לבורסה חייבות למנות מבקר פנימי שאחראי על תהליכים בחברה ומבקר חיצוני שמבקר את הדוחות הכספיים.
תפקידים אלו מהווים פונקציות ביקורת משלימות ולא תחליפיות. מדובר בשומרי סף חיוניים שאינם כפופים למנכ"ל אלא ליו"ר הדירקטוריון ולעיתים ליו"ר ועדת הביקורת.
כדי שהמבקרים יכלו לפעול בצורה מקצועית ועם יושרה, חשוב לאפשר להם להניף דגל אדום במקרה של טעויות, הונאות, מעילות ובעיות פיננסיות.
למען הסר ספק, המבקרים הם רק שומרי סף של החברה ועיקר האחריות מוטלת כמובן על הדירקטוריון כולו ועל ועדת הביקורת בפרט. הדירקטורים שמכהנים בוועדת הביקורת לא נחשפים לכל המידע בחברה ומסתמכים בהחלטותיהם בין היתר על המבקר הפנימי והחיצוני.
כדי שיבצעו את תפקידם כראוי, יש לדאוג לחיזוק מעמדם של המבקרים והעברת המסר הברור והבלתי מתפשר שהביקורת היא נכס ולא נטל. הגיע הזמן שהמבקרים לא יחששו לבצע את עבודת הביקורת ולהניף דגלים אדומים כשהם נתקלים בסימני אזהרה. על אחת כמה וכמה הדירקטורים, שאחריותם גדולה יותר מזו של המבקרים. הגיע הזמן להפסיק לחשוש מאמירת ביקורת כשהיא נדרשת.
עבודת הביקורת משתנה באפן דינמי כתוצאה משינויים בכלכלה, בתקינה החשבונאית וברגולציה, ולזה נוסיף גם שינויים טכנולוגיים מהירים מאוד. השיח הפופולרי על ביקורת באמצעות טכנולוגיה הוא כמובן נכון והכרחי. משרדי ראיית החשבון, בעיקר ה-BIG 4, משקיעים סכומי כסף אדירים ומתחרים בהובלת התחום. גם המחקרים שפורסמו עד כה, מוכיחים שאוטומציה ושילוב הבינה המלאכותית בתהליכי הביקורת משפרים את איכות הביקורת. ובכל זאת חשוב להפנים שעדיין אין תחליף למוח האנושי בתחום הביקורת.
ייש להיזהר ולהישמר מכישלון באמידת הסיכונים, כאשר מבקרים עלולים להיכשל בהערכת סיכונים כשהם שבויים בקונספציה לגבי התנהלות הנהלת החברה או מסתמכים יתר על המידה על כלים אוטומטיים, ובוחרים להתעלם מחלק ממקורות המידע שאליהם הם נחשפים בעבודתם.
בנוסף, יש להבין את חשיבות התקשורת הפתוחה והשיתוף במידע בין גופים שונים ואת חשיבות התקשורת האפקטיבית בין בעלי המניות, חברי הדירקטוריון, ועדת הביקורת, עובדים בחברה, הביקורת הפנימית והמבקרים החיצוניים.
כמו כן, יש צורך בדיון, בביקורת, בהערכה ושיפור מתמשך של מערכות הבקרה ובהימנעות מפגמים בהן. חברות חייבות להיות אג'יליות (גמישות וזריזות) ולהיות מוכנות לשינויים מתמשכים במסגרת הבקרות הפנימיות שלהן. גמישות ארגונית מאפשרת התמודדות עם סיכונים ויכולת תגובה מהירה לשינויים בסביבה העסקית.
המלצותיי הן לעודד חשיבה ביקורתית וספקנות מקצועית, כך שגם בעידן הטכנולוגי, עם העזרה המאוד מוערכת של כלי הבינה המלאכותית, מבקרים יהיו מסוגלים להשתמש בכישורי חשיבה ביקורתית חזקים כדי להעריך את ההקשר הרחב ולזהות סיכונים פוטנציאליים שאינם נראים לעין ממבט ראשון.
כמו כן, יש להשתמש במקורות מידע מרובים. היום יותר מתמיד חשוב לנהל שיחות פרונטליות עם גורמים רבים ככל האפשר בארגון ולהימנע מהסתמכות יתר על טכנולוגיה בלבד לניתוח ניירת העבודה. על המבקרים לנצל מגוון מקורות מידע כדי להבין בצורה הוליסטית את פרופיל הסיכון של החברה.
בנוסף, חיוני לשמור על תקשורת פתוחה, כאשר על המבקרים לטפח ערוצי תקשורת פתוחים עם ההנהלה, הדירקטוריון ועם חברי ועדת הביקורת כדי להבטיח שכל הדגלים האדומים יזוהו ויטופלו במהירות.
לדירקטוריון תפקיד קריטי בפיקוח על תהליכי הביקורת, הפנימיים והחיצוניים. לכן עליהם להבטיח את עצמאותם של המבקרים, לשמור על תקשורת פתוחה עם המבקר החיצוני, להבטיח הקצאת משאבים מספקת לתהליך הביקורת, לאפשר להם השתתפות בכל הדיונים הרלוונטיים בדירקטוריון ולהקשיב להם בתשומת לב מרבית. בכך הם יתרמו לחיזוק תפקיד המבקרים כשומרי סף.
הגיע הזמן לשינוי בתפיסה, חייבים להתייחס לעבודת הביקורת כנכס חשוב לארגון ולא כנטל. יש לאפשר למבקרים להתריע במקרה שהם לא מקבלים את כל החומרים הרלוונטיים לעבודתם ולחזק אותם מול שאר חברי ההנהלה. אומנם ביקורת אחראית ומקצועית עולה לחברות בתשומות רבות: גם זמן יקר של חברי ההנהלה, גם משאבים טכנולוגיים וגם תשומות כלכליות, אבל חשוב להבין שביקורת אפקטיבית משפרת את תהליכי ניהול הסיכונים, משפרת את הדיווח הפיננסי, ומקדמת ניהול תקין ואחראי. על ארגונים להבין שהשקעה בביקורת היא השקעה בביטחון העתידי שלהם.
לסיכום, התקופה האחרונה מחייבת חשיבה מחודשת גם בשוק ההון. הדירקטוריון חייב לדאוג שתהליכי הביקורת יתחדשו ויתאימו לשינוים הרגולטוריים, הטכנולוגיים והכלכליים. יש להקפיד על ניהול הסיכונים ולא לשגות בקונספציות, לדאוג לתקשורת פתוחה ולהסתמך על טכנולוגיות מתחדשות ובינה מלאכותית בצורה מבוקרת.