סגור
איתמר בן גביר והמפכ"ל יעקב שבתאי
איתמר בן גביר והמפכ"ל יעקב שבתאי. מאות מיליונים נוספים למשרד לביטחון לאומי (צילום: אלכס קולומויסקי)

פרסום ראשון
ברגע האחרון: עוד 358 מיליון שקל לבן גביר

במהלך הישיבה אמש שבה אושר התקציב המעודכן לשנת 2023, הוחלט על העברת סכומים נוספים למשרד לביטחון לאומי כאשר המקור יהיה הכספים הקואליציוניים של שנת 2024; כן סוכם להגדיל ב-12 מיליון שקל את התקציב ל"מורשת רחבעם זאבי"

הממשלה אישרה אמש את התקציב המעודכן לשנת 2023, זאת לאחר דיון לילי במהלכו שרי המחנה הממלכתי ושר הכלכלה ניר ברקת הצביעו נגד הצעת התקציב, וזאת מפני שהוא כולל העברה של כספים קואליציוניים פוליטיים במיליארדים לטובת המפלגות החרדיות ומפלגת הציונות הדתית. כעת, מתברר כי הוויכוחים בישיבת הממשלה גם נשאו פרי לחלק מהמשתתפים: במהלך הישיבה הלילית הוחלט על העברת כ-358 מיליון שקל נוספים למשרד לביטחון לאומי של השר איתמר בן גביר והוחלט להגדיל את תקציב מרכז המורשת לרחבעם זאבי (גנדי) ב-12 מיליון שקל נוספים.
התקציב המקורי שהוקדש לסעיפי הביטחון הלאומי עמד על 1.65 והוכנס כחלק מתקציב הסיוע האזרחי למלחמה. בהצעת המחליטים שהוגשה לממשלה נכתב ש"כ-1.65 מיליארד נדרש למשטרה, שב"ס, רשות הכבאות וגופי ביטחון שאינם הצבא". אחרי שאנשי בן גביר ניהלו אתמול משא ומתן עם אנשי האוצר במשך שעות הוחלט כי המשרד לביטחון לאומי יקבל 358 מיליון שקל נוספים, כאשר המקור התקציבי יהיה הכספים הקואליציוניים של שנת 2024. מפני שהתקציב של 2024 צפוי להיפתח – ייתכן שלסיכומים כלפי 2024 אין משמעות אמיתית ולכן השרים מעדיפים כסף מיידי על פני כסף עתידי ומוטל בספק. השר בן גביר וחברי עוצמה יהודית מאתגרים את הקואליציה לאחרונה והצביעו נגד עסקת החטופים.
בהצעת המחליטים שהוגשה לממשלה נכתב כי המרכז למורשת גנדי יזכה לתקציב של 2.9 מיליון שקל בלבד. בתקציב הדו שנתי המקורי שאושר לפני חצי שנה זכה המרכז לסכום של 10 מיליון שקל ב-2023 ו-9.7 ב-2024, אך התקציב ל-2023 קוצץ יחד עם סעיפים אחרים בגלל המלחמה. כעת, הוחלט להגדיל את הסכום שהמרכז יזכה לו לכ-15 מיליון שקל עוד ב-2023. המרכז למורשת גנדי מוקם ביישוב ברקן שבשומרון, ומיזם זה זוכה לתמיכה משמעותית מצד ראש מועצת שומרון יוסי דגן שיש לו השפעה רבה במפלגת הליכוד.
התקציב המעודכן לשנת 2023 שאושר אמש בממשלה כלל לא רק כספים קואליציוניים מגזריים אלא גם הגדלה משמעותית של מסגרת התקציב והגירעון הממשלתי. הסיבה לגידול הזה היא מלחמת חרבות ברזל וההוצאות הביטחוניות והאזרחיות הנלוות אליה. סך ההוצאה הממשלתית לשנת 2023 תעמוד על 636 מיליארד שקל במקום 610 מיליארד שקל, גידול של 4.2% בהוצאה הממשלתית וגידול של 26 מיליארד שקל בגירעון. התוספת לתקציב מורכבת מ־17 מיליארד שקל עבור הוצאות צבאיות וביטחוניות ו־8.8 מיליארד שקל עבור הוצאות אזרחיות. הרכב ההוצאות הביטחוניות אינו מפורט, אך אלו מורכבות ברובן מתחמושת, דלק, לוגיסטיקה וימי מילואים. ההוצאות האזרחיות המרכזיות כוללות תקצוב לפינוי אוכלוסייה מהצפון והדרום, תקצוב נוסף לגופי הביטחון הלאומי, החינוך, הביטוח לאומי, הבריאות והרווחה, דמי אבטלה מוגברים, תקציב למנהלת תקומה לשיקום עוטף עזה ועוד. הדיונים הרשמיים על עדכון תקציב שנת 2024 טרם החלו, אך השינויים בו צפויים להיות אף יותר דרמטיים מאלו של 2023.