היועמ"שית בתגובה לעתירות נגד פיטורי גלנט: "אין עילה להתערבות בהחלטת רה"מ"
היועמ"שית בתגובה לעתירות נגד פיטורי גלנט: "אין עילה להתערבות בהחלטת רה"מ"
בהרב מיארה קבעה כי "דינן של העתירות להידחות על הסף", וציינה כי סיכוייהן "קלושים". עתירה נוספת הוגשה הבוקר ע"י משפחות חטופים
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה היום (ה') את תגובת המדינה לעתירות גופי החברה האזרחית, במסגרתן התבקש בית המשפט להוציא צווים נגד פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט - בה הגנה על החלטת הפיטורים שהתקבלה בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המדינה, באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כותבת כי "אין עילה להתערבות בהחלטתו של ראש הממשלה, ודינן של העתירות להידחות על הסף בהיעדר עילה משפטית כלשהי להתערבות". היא הוסיפה כי סיכויי העתירות שהוגשו "קלושים".
במחלקת הבג"צים מצטטים את פסק הדין של בג"ץ משנת 2004 שקבע כי לראש הממשלה נתון שיקול דעת רחב ביותר בהפעלת סמכותו להעביר שר מכהונתו לפי החוק, במקרים בהם דרוש הדבר לפי שיקול דעתו, "כדי לקדם את יכולת הממשלה לתפקד כראוי כרשות המבצעת", והיקף התערבותו של בית המשפט בהחלטות מסוג זה הוא מצומצם ביותר.
המדינה כותבת כי בהתאם לאותה הלכה בפסיקה, "ומשלא הוצגה תשתית ראייתית לפעולה המנוגדת לדין" – אין עילה להתערבות משפטית ויש לדחות את העתירות ואת הבקשות להוצאת צווים להקפאת פיטורי גלנט.
בהיעדר החלטה אחרת, צוין, פיטורי גלנט ייכנסו לתוקפם הערב בשעה 19:57, 48 שעות לאחר שנתניהו שלח לו את מכתב הפיטורים. במועד זה ייכנס כ"ץ לתפקיד מ"מ שר הביטחון עד שהכנסת תאשר את כהונתו כשר.
מדובר בשתי עתירות נפרדות שהוגשו אתמול (ד') לבג"ץ נגד פיטוריו של גלנט ומינוי ישראל כ"ץ לשר ביטחון במקומו, בהן התבקש בית המשפט להוציא צווים להקפאת הפיטורים, בין השאר בנימוק שהם בוצעו בעיצומה של מלחמה רב-זירתית, משיקולים זרים, פוליטיים ומפלגתיים, שמטרתם הוא קידום חוק ההשתמטות משירות צבאי. לטענת העותרות, עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית בעתירה אחת והתנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן לישראל בעתירה השנייה, מדובר ב"אי סבירות קיצונית", המחייבת את ביטול ההחלטה. בנוסף, נטען כי מינוי שר ביטחון חסר ניסיון בעיצומה של מלחמה רבת זירות וערב הסלמה מול איראן, מהווה "פגיעה אנושה בביטחון מדינת ישראל בעת מלחמה", ויש בה סיכון ביטחוני חמור.
הבוקר (ה') הוגשה עתירה נוספת המבקשת להוציא צו נגד פיטורי גלנט – מטעם בני משפחות חטופים הנמצאים בשבי בעזה. העותרות הן עינב צנגאוקר, הדס ויפעת קלדרון, אילה מצגר, כרמית פלטי קציר ומרב סבירסקי. גם הן טענו כי החלטת הפיטורים נגועה ב"חוסר סבירות קיצוני, באופן המגיע לכדי חוסר חוקיות, בהינתן נסיבותיו החריגות והקשות של העניין, המגיעות עד כדי סיכון ממשי לביטחון המדינה". לדבריהן, פיטורי גלנט ומינוי כ"ץ מסכנים בין השאר את שלומם של החטופים.
נזכיר כי בעתירת משמר הדמוקרטיה נטען שנתניהו כשל במקרה הנוכחי מלתת את המשקל הראוי לשיקול המרכזי הנדרש, בדבר הצורך ביציבות בפיקוד ובהנהגת מערכת הביטחון בעת מלחמה המתנהלת בעצימות במספר רב של זירות, ובדבר הצורך בניסיון ביטחוני נרחב של הנושא בתפקיד שר הביטחון. עוד נטען שראש הממשלה נתן משקל יתר לשיקולים פוליטיים וקואליציוניים, וייחס משקל נמוך במיוחד, עד כדי משקל אפס, לשיקול בדבר הותרת גורם מנוסה ויציב לנהל את המלחמה. "דחיקתם של שיקולים אלה לקרן-זוית דווקא בעת חירום ביטחונית מלמדת כי ההתעלמות מהם נגועה באי-סבירות קיצונית, המחייבת את ביטולה של ההחלטה", נטען.
טענות דומות מופיעות גם בעתירת התנועה לאיכות השלטון, שמפרטת פגמים משפטיים שונים שמכוחם יש להוציא צווים נגד פיטורי גלנט: חוסר סבירות קיצוני הפוגע ביכולת הממשלה לתפקד כרשות המבצעת; שיקולים זרים ופוליטיים שאינם מן העניין, ובניגוד לשיקולים שנקבעו בפסיקה; ניגוד עניינים חריף של נתניהו, המעדיף את הישרדותו הפוליטית על פני צורכי הביטחון של ישראל; ופגיעה אנושה באמון הציבור במערכת הביטחון ובקבלת ההחלטות בשעת מלחמה.
בתנועה לאיכות השלטון אמרו בעקבות עמדת היועמ"שית לבג"ץ כי "התמיכה בפיטורי שר הביטחון מעלה תהיות קשות, שכן השיקול המרכזי בהדחתו היה ניסיונו למלא את חובתו החוקית - יישום פסיקת בג"ץ והנחיות היועצת המשפטית עצמה בנושא גיוס בני הישיבות וההתנגדות לחקיקת חוק ההשתמטות ולחוק המעונות שנועד לתקצב מקופת המדינה מעונות לצעירים המשתמטים משירות צבאי".
לדברי יו"ר התנועה, עו"ד אליעד שרגא, "היועמ"שית מעבירה מסר מטריד לנבחרי הציבור. לא ייתכן שנושא משרה בכיר ימצא עצמו מודח בשל נאמנותו לשלטון החוק וניסיונו ליישם את הנחיות היועצת המשפטית, והיא תיתן לכך יד. במקום להגן על שר שפעל לקיום החוק והפסיקה, היועצת בוחרת להגן על החלטה שמטרתה לקדם את המשך ההשתמטות משירות צבאי בניגוד לפסיקת בג"ץ. אנו קוראים ליועצת המשפטית לממשלה לשקול מחדש את עמדתה ולהגן על שלטון החוק, במיוחד כשמדובר בהחלטה שמסכנת את ביטחון המדינה בעיצומה של מלחמה".
