"בפעילות ועדת הרוגלות יש חשש לפגיעה בטוהר ההליכים הפליליים"
"בפעילות ועדת הרוגלות יש חשש לפגיעה בטוהר ההליכים הפליליים"
כך אמרה עו"ד שוש שמואלי בשם היועמ"שית בדיון בבג"ץ בעתירה נגד ועדת הרוגלות הממשלתית. נציג העותרים: "תכלית הקמת הוועדה היתה לקדם את עניינו האישי של רה"מ"; נציג הממשלה: "היועמ"שית בניגוד עניינים". השופטים ציינו את חשיבות ממצאי תחקיר כלכליסט, שחשף את השימוש הבעייתי שהמשטרה עושה ברוגלות: "היה כאן כשל מערכתי"
בג"ץ דן היום (ב') בעתירה שהוגשה נגד הקמתה ופעולתה של ועדת הבדיקה הממשלתית לחקר פרשת הרוגלות במשטרה ("פרשת פגסוס"), ובבקשה להוציא צו שישהה את עבודתה. זאת בטענה שאין לה מנדט לעסוק בתיקים תלויים ועומדים, ובהם משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכי היא מלכתחילה הוקמה בחוסר סמכות ביוזמת שר המשפטים יריב לוין ועל ידי הממשלה - משיקולים זרים.
מצד אחד של המתרס בדיון היו העותרים - קבוצה הכוללת 10 עורכי דין בכירים, את ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן ומפקד חיל האוויר לשעבר האלוף במיל' אמיר אשל, שיוצגו בידי עו"ד יוסי בנקל ממשרד שבלת - כשלצידם התייצבה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שיוצגה בדיון בידי סגנית מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד שוש שמואלי. מצדו השני של המתרס היו הממשלה והשר לוין, שיוצגו בידי עו"ד אלון פומרנץ ממשרד ליפא מאיר, והוועדה הממשלתית והיו"ר שלה, השופט בדימוס משה דרורי, שיוצגו בדיון בידי עו"ד ברוך רובין - אשר טענו כי הקמת הוועדה היתה בסמכות ויש בפעילותה חשיבות ציבורית רבה וכי הטענות בדבר מניעים זרים משוללי יסוד.
הוועדה הממשלתית הוקמה באוגוסט 2023, כשנה לאחר פרסום דו"ח ועדת מררי - ועדה פנימית שהוקמה בפרקליטות בעקבות חשיפת כלכליסט על אודות השימוש שעושה המשטרה ברוגלות נגד אזרחים, ללא פיקוח או בקרה ובחריגה מצווי בתי משפט. בעקבות הפרסומים בכלכליסט הוקפא השימוש המשטרתי ברוגלות כאלה, דוגמת פגסוס של חברת NSO. במקביל, כיום גם מבקר המדינה עורך בדיקה מקיפה על הפרשה ועתיד לפרסם דו"ח בנושא.
במהלך הדיון ציינו שופטי ההרכב, השופטים יצחק עמית, נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ, את חשיבות ממצאי תחקיר כלכליסט. כך למשל, עמית הזכיר בפתח הדיון את "הסערה הציבורית" שעורר התחקיר, שהביא לצבר הבדיקות האלה, עד להקמתה של הוועדה נשוא העתירה. בהמשך הדיון אמר עמית כי "כולנו מבינים שהיה כאן כשל מערכתי, ושצריך לעשות איזון בין הזכות לפרטיות לעבודת המשטרה", והוסיף עוד שבעקבות דו"ח מררי "כבר ידוע שנעשה שימוש לא כדין ברוגלות".
מי שעוד הרבתה להזכיר בדיון את חשיבות ממצאי התחקיר של כתב כלכליסט תומר גנון והזכירה פרטים שונים שהתגלו בהמשך בוועדת מררי בעקבות הפרסומים היתה השופטת כנפי-שטייניץ, אשר אמרה בין השאר כי "אנו עוסקים בהפרת חוק שיטתית של מערכת אכיפת החוק" ובהמשך העירה: "מה שקרה כאן זה שניתנו צווי בית משפט ותחת חסותם נעשתה הרחבה של הצווים. הרי בדו"ח מררי נמצא שהיתה שאיבת חומר אגור (על הטלפונים הניידים, באמצעות הרוגלות - ע"ק)". גם השופט סולברג הזכיר בדיון כי "חברי כנסת מכל הסיעות דרשו את הקמת הוועדה, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה".
עו"ד בנקל טען בדיון נגד הסמכות להקמת הוועדה: "תכלית הקמת הוועדה היתה לקדם את עניינו האישי של ראש הממשלה". בנקל טען עוד כי "נעשה פה קונץ פטנט, רצו שרה"מ לא יהיה מעורב, הוא לכאורה לא בעניין, ולקחו שר אחר (לוין - ע"ק) שקידם את זה". השופט סולברג אמר לו כי "זו טענה חמורה ולכן היא מחייבת ראיות חזקות". בנקל התעקש כי "מטרת הוועדה היא לדון בתיקים תלויים ועומדים, כולל של רה"מ. זו הסגת הגבול של הרשות השופטת ופגיעה בגרעין שיקול הדעת של שופט היושב בדין". סולברג אמר לו כי דווקא "מתעוררים מעת לעת דברים שאני כשופט אומר לעצמי שהלוואי שתהיה כאן בדיקה מערכתית".
עו"ד שמואלי טענה בדיון כי "היועמ"שית לא התנגדה להקמת הוועדה, אלא למנדט ולאופן הפעולה שנקבע לוועדה, לעיסוק בתיקים פרטניים וההשפעה עליהם. זה פגם של אי חוקיות, פגם משטרי יסודי, שגוף חוץ משפטי יעסוק בהליכים תלויים ועומדים בבית המשפט".
השופטת כנפי שטייניץ ניסתה להבין כמה תיקים תלויים ועומדים ישנם מכלל מקרי ההדבקות - 1,086 במספר. "יש מעל ל-1,000 שימושים במאות חקירות שהתקדמו ועשרות תיקים תלויים ועומדים, זו הערכה", אמרה עו"ד שמואלי. הערכה זו לדבריה כוללת גם תיקים שנגנזו, כי ייתכן שהחקירה לגביהם תתחדש. לשיטתה, הוועדה יכולה לבחון רק מה שהיא הגדירה כ"נושאים מערכתיים" ונימקה כי "אנו חוששים מפגיעה בטוהר ההליכים הפליליים כי יצרו פה מנגנון שיכול להשפיע על הליכים פליליים מתנהלים. הבעיה היא בתיקים פרטניים, זו הסגת גבול של רשויות האכיפה ופריצת גדר שאינה יכולה להיפרץ ולו בקצת".
השופטת כנפי שטייניץ התעקשה להבין איך ניתן לבצע בדיקה מערכתית ללא כניסה לתיקים פרטניים, שהרי גם ועדת מררי עשתה זאת כך, אף שבאופן מדגמי שבחן 25 תיקים. עו"ד שמואלי ענתה: "אז צריך לחזור לשולחן השרטוטים, ולתאם את סדרי העבודה של הוועדה. אנו צריכים קודם לדון אם יש סמכות לוועדה, ואז אם יש - אז צריך לבחון את המנגנון לבדיקה. תכלית הוועדה היא לתת לרשות המבצעת כלים לעתיד והפקת לקחים ולבחון מה יש לתקן".
ואמנם, השופטים, ובראשם סולברג, אמרו במהלך הדיון כי היה ראוי, ועדיין לא מאוחר שתהיה הידברות ישירה בין הוועדה לבין היועמ"שית לצורך הגעה להסכמות בדבר הכללים והמנגנונים באופן פעולת הוועדה.
"אין ראיה שהקמת הוועדה קשורה לתיקי רה"מ"
במהלך הדיון הכחיש עו"ד פומרנץ בשם הממשלה ולוין, שהוועדה הוקמה משיקולים זרים במטרה לסייע בתיקי ראש הממשלה, ואמר כי הקמתה נעשתה בסמכות. "זה הכל נובע מחשדנות וחוסר אמון. אין פה שום ראיה שהקמת הוועדה קשורה לתיקי רה"מ", אמר פומרנץ. הוא הזכיר שהוועדה הוקמה לאחר המלצת ועדת החוקה בכנסת, וכי מטרתה לבצע בדיקה רוחבית ומערכתית, וכך גם כתוב בכתב המינוי שלה.
לטענתו, היועמ"שית נמצאת במה שהוא הגדיר "מצב של חשש לניגוד עניינים", היות שלדבריו "לה ולפרקליטות יש עניין בנושא הבדיקה. אין לאפשר מצב שבו הגורם המבוקר שולט בתהליך הבדיקה והפיקוח. בעצם היועמ"שית ורשויות האכיפה מבקשות להסיג את גבולות הרשות המבצעת ולמנוע מלחקור נושא שהוא סופר מהותי וחשוב".
עו"ד פומרנץ אמר בהמשך במענה לשאלת השופט סולברג בנוגע לאופן פעולת ועדת הבדיקה, בין השאר ביחס לתיקים תלויים ועומדים, ש"הפתרון הנכון הוא בהידברות ושיתוף פעולה בין הוועדה לבין היועצת המשפטית לממשלה - והגעה להסכמות". כנפי-שטייניץ העירה כי "אפשר להוסיף (בכתב המינוי - ע"ק) הוראה לביצוע תיאום בין הוועדה ליועמ"שית כאשר יש עיסוק בתיקים פרטניים".
עו"ד רובין אמר בשם הוועדה שהיא היתה רוצה לקבל שיתוף פעולה מצד היועמ"שית, אולם למעשה נתקלה בחוסר היענות וסירוב להעברת חומרים. "ממשיכים להטיל רפש בוועדה שפונה ומבקשת חומר ולא מקבלת", טען. "יש פה חשיבה קונספירטיבית נגד חברי הוועדה, כל הזמן מציגים כאילו פעילותה קשורה לתיקי רה"מ. אנו לא מעוניינים לדון בתיקים האלה מעבר להסתכלות הרוחבית, אין פה שום דבר פרטני".
כנפי שטייניץ העירה לו במהלך דבריו בנוגע לעדויות אנשים בפני הוועדה כי "העדת נאשם עלולה להיות שיבוש הליכי משפט, פה אני רואה קושי". עו"ד רובין ענה לה: "אנו מוכנים לקבל את ההסתייגיוית האלה, אנו לא מבקשים להתעמת עם אף אחד בבואנו לאסוף את החומר. אילו היה מתקיים שיח במקביל לעתירה זה היה טוב. היועצת המשפטית בבואה להחליט אלו חומרים נקבל מגדירה הגדרות רחבות ביותר למה זה תיק תלוי ועומד. אומרים לנו 'אנו מוכנים שתדונו באופן כללי', אבל לא מעבירים לנו חומרים, אז עם מה נשארנו, איך אפשר לפעול כך?".
עו"ד רובין גם יצא נגד הטענות שנשמעו על יו"ר הוועדה דרורי, שהתבטא עוד לפני שמונה בעניינים הקשורים לנושאי הבדיקה, ואמר שזה לא עולה עד לכדי "חשש ממשי למשוא פנים" וזה "לא מספיק כדי להטיל בו דופי". גם לגבי שני חברי ההרכב הנוספים, עו"ד ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר, ושלום בן חנן, לשעבר בכיר בשב"כ, אמר כי מדובר ב"אנשים רציניים מאוד".
בסיום הדיון השופט עמית הודיע כי החלטה לגבי הבקשה לצו ביניים תינתן בהמשך, אולם העביר מסר בנוגע להקפאת השימוש ברוגלות, עד היום. "לפני שנה גורמי הביטחון אמרו שהקמת ועדה עלולה לפגוע בתפקוד משטרת ישראל והטיפול בפשיעה בחברה הערבית - וזו היתה נבואה שהגשימה את עצמה", אמר עמית. "מאז הקמת ועדת מררי הושהה כל נושא השימוש בכלי הזה - והמשטרה צריכה אותו בדרך זו או אחרת. בינתיים נרצחים אנשים כי הנושא הזה לא השתחרר, בלי קשר לוועדה הזו. את הנושא הזה צריך לפתור. בואו נזכור את המחיר שכולנו משלמים".
