סגור
אמיר ירון נגיד בנק ישראל בראיון לבלומברג
הנגיד אמיר ירון (צילום: בלומברג)

בנק ישראל מציג: שקיפות לפי מה שבא לי

הבנק טוען כי חוק חופש המידע אינו חל על הוועדה למינוי דירקטורים, זאת אף שכל התקציב והמזכירות שלה מגיעים ממנו

זה תקופה שהתנועה לחופש המידע, יחד עם "כלכליסט", מנסה לקבל נתונים ומידע על פעילות הוועדה הציבורית למינוי דירקטורים הפועלת תחת בנק ישראל. הוועדה נועדה להמליץ על מועמדים ראויים לכהונת דירקטורים בבנקים שבהם אין בעל שליטה, וכיאה לגוף שמבקש את אמון הציבור, היא צריכה לפעול בשקיפות מרבית. חרף זאת טוען בנק ישראל, במענה לבקשת חופש המידע של התנועה, כי חוק חופש המידע אינו חל על עבודת הוועדה.
זאת, אף שהוועדה מתוקצבת במלואה מתקציב בנק ישראל ומזכירות ועדת המינויים מאוישת כולה בעובדיו. לפי התשובה שנתן עו"ד רונן ניסים מבנק ישראל - הוועדה היא גוף לווייני ואיננה חלק אורגני או אינטגרלי מהבנק ועל כן, לפי פרשנותו השגויה, הוועדה אינה חייבת בכלל לבחון את בקשתנו למסירת הפרוטוקולים, שכן הוראות חוק חופש המידע אינן חלות על הגוף שמתוקצב ומופעל בשם בנק ישראל.
נזכיר, בעבר נמסרו לציבור הפרוטוקולים של דיוני הוועדה, זאת בעקבות הביקורת הציבורית החריפה שנשמעה על הוועדה בהליך בחירתו של סטנלי פישר, לשעבר נגיד בנק ישראל, למועמד לדירקטור בבנק הפועלים. בעקבות אותו לחץ תקשורתי והליכים משפטיים שהגיעו עד בג"צ, ואחרי שד"ר אילן מעוז עתר נגד עבודת הוועדה והעובדה שכלל לא פעלה בהתאם לנוהל מסודר, החילה על עצמה הוועדה סוף סוף נוהל שקובע כי 'עקרונות חוק חופש המידע חלים על עבודת הוועדה'.
הקורא הסביר עלול להתרשם כי הוועדה פועלת בשקיפות, אלא שעקרונות החוק אינה כמו הוראות החוק, ומשמעות הדבר הלכה למעשה היא שחוק חופש המידע אינו חל על הוועדה, והפונה המבקש מידע אינו יכול לפנות לערכאות משפטיות כפי שמאפשר חוק חופש המידע, אלא לקוות לטוב ושהמידע שהוא מבקש הוא מידע שמתחשק לוועדה למסור. כך שבמקום לאמץ שקיפות ולדבוק בה, מעדיף בנק ישראל לבצע להטטנות משפטית ולהשאיר את פעילות הוועדה בחושך. כלומר 'שקיפות לפי מה שבא לי' ולא לפי חוק חופש המידע.
בתשובה שניתנה ל"כלכליסט" ולתנועה לחופש המידע, בנק ישראל מסתמך על קביעת ביהמ"ש המחוזי בעניין אחר שהיה נגד המועצה לניסויים בבעלי חיים (עת"מ 67654-12-15 העמותה למען מדע מוסרי נגד המועצה לניסויים בבעלי חיים), שם ביקשו העותרים לחייב את המועצה בפרסום דו"ח שנתי, כפי שמחייב חוק חופש המידע את רשויות המדינה השונות, מדובר בדו"ח מפורט מאוד שמכיל פירוט על עבודת היחידה, אלא שביהמ"ש דחה (ולדעתי בצדק) את בקשתם של העותרים, שכן החובה חלה על משרד הבריאות עצמו ולא על כל יחידה מיחידות משרד הבריאות.
אגב, אותה מועצה לניסויים בבעלי חיים כן מפרסמת את הפרוטוקולים של דיוניה, הסברים אודות עבודתה ואודות הליך בחינת הבקשות לקבלת היתר לעריכת ניסויים בבעלי חיים, את זה לצערי הוועדה בחרה שלא לאמץ וללא הליך משפטי (הנשקל בימים אלו על ידי התנועה לחופש המידע ו"כלכליסט") הפרוטוקולים האלו ישארו עמוק במגירה של בנק ישראל.
הכותבת היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע