ניתוחמערך כיבוי משודרג ששרף זמן על סכסוכים: כך יצאה ישראל למלחמה בשריפת הענק
ניתוח
מערך כיבוי משודרג ששרף זמן על סכסוכים: כך יצאה ישראל למלחמה בשריפת הענק
השריפה בהרי ירושלים תפסה את מערך הכבאות כשהוא ערוך בהרבה מבאסון הכרמל – עם יותר כוח אדם וציוד, יחידת כיבוי אש אווירית וסנכרון בין הגופים. מנגד, הסכסוכים הפנימיים המרים בין ההנהלה לוועד גבו מחיר בכל הנוגע למוכנות כוחות הכיבוי, כפי שהתריע רק לאחרונה מבקר המדינה. ניתוח כלכליסט
השריפה הנוכחית בהרי ירושלים, שכוחות כיבוי האש בשטח נאבקו לכבותה באומץ ובתושייה, מסתמנת כאירוע בהיקף דומה לזה של אסון הכרמל ב-2010, שגבה את חייהם של 44 בני אדם. באירוע הנוכחי, נכון לעכשיו ובתקווה שכך יישאר, אין נפגעים בנפש. בתים ניזוקו, אולם היקף השטחים שעלו באש הגיע כבר לכ-20 אלף דונם, קצת פחות מ-25 אלף הדונמים שנשרפו באסון הכרמל לפני 11 שנה.
מערך הכבאות שהתמודד עם השריפה הנוכחית שונה לחלוטין מזה שפעל בכרמל. בעקבות אותו אסון ודו"ח מבקר המדינה החריף שפורסם בעקבותיו, הוקמה לפני שמונה שנים על-פי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה שהוכנסה תחת כנפי המשרד לביטחון הפנים (בט"פ). הרשות איגדה את 24 איגודי הערים לכבאות שפעלו עד אז ברשויות המקומיות תחת אחריות משרד הפנים, עם סנכרון מוגבל ביניהם, ציוד מיושן, חוסרים רבים ומוכנות לקויה שהמבקר דאז מיכה לינדנשטראוס הגדיר כ"מחדל חמור".
המערך האווירי עדיין לא פועל בלילות
המערך החדש שנבנה מאז, וזכה גם לתקציבים, שיפר מאוד את מוכנות מערך כיבוי האש של ישראל להתמודדות עם שריפות ענק. זה בא לידי ביטוי בכמה היבטים: ראשית, בהקמת מערך כיבוי אווירי, שהיה כה חסר באסון הכרמל, מה שעורר אז ביקורת ציבורית נוקבת על המחדל שבהפרטת המערך המוטס לכיבוי אש. לכבאות לא היה אז מערך אווירי עצמאי ובמקרי שריפות גדולות נעשה שימוש אד-הוק במטוסים של חברות פרטיות, מה שפגע ביכולות ההתמודדות עם אסון בסדר גדול שכזה ובזמני התגובה והצריך הזעקת סיוע אווירי מחו"ל, כולל מטוס ה"סופרטאנקר" הזכור מאסון הכרמל.
כיום, לאור הלקחים וההמלצות, יש בישראל יחידת כיבוי אווירית ייעודית המכונה "טייסת אלעד" (על שם הנער אלעד ריבן ז"ל שנספה באסון הכרמל). המערך הזה כולל 14 מטוסי כיבוי, עם מטען מעכב בעירה, שרובם פעלו משעות הזריחה ועד החשיכה בכיבוי השריפה בהרי ירושלים. בכבאות מתקיים בחודשים האחרונים גם פיילוט בשיתוף חיל האוויר של שימוש במטוסי תובלה מסוג הרקולס לצורך הטלת מעכבי בעירה, שיגביר עוד יותר את עוצמת המערך ואפשרות הפעולה גם בלילה, והתכנון הוא להכניס אותם לפעילות כבר באירוע הנוכחי.
בכל מקרה, בשריפה בסדר הגודל הזה, הכוח האווירי הקיים עדיין לא מספיק ובכבאות החלו להשתמש גם במטוסים שמושכרים מחברת כימניר. בנוסף, משרד החוץ פנה לבקשת סיוע ממדינות שכנות, כמו יוון, שרק לפני שבוע קיבלה סיוע מכוחות הכיבוי הישראלים.
שנית, כיום - בניגוד לימי אסון הכרמל - מערך הכבאות פועל כגוף אחוד ולא באמצעות איגודים רבים - ולכן, הפיקוח, השליטה, הבקרה והסנכרון מופעלים מלמעלה, מאורגנים ומסודרים בהרבה. כאשר נציב הכבאות רב טפסר דדי שמחי הכריז אתמול על גיוס כללי, למשל, זה מהלך שניתן ליישום מיידי, מסבירים בכבאות. באותו אופן, גם הסנכרון מול שאר גופי החירום כמו המשטרה ופיקוד העורף טוב בהרבה מזה שהיה בימי אסון הכרמל, וזכה לביקורת נוקבת מצד המבקר. "האינטגרציה הזו של גופי החירום זה אחד הלקחים החשובים שנלמדו מאסון הכרמל המיושם בשטח", ציין גורם ברשות כבאות.
שלישית, מצב הכבאות מבחינת ציוד וכוח אדם שופר מאוד מאז אסון הכרמל. נתוני רשות הכבאות מצביעים על הוספת קרוב ל-1,000 עובדים למערך מאז 2013 – אז עמד מספרם על 2,433 איש, לעומת 3,376 בשנת 2020. ברשות מציינים שהנציב עמד על פתיחת קורס לוחמי אש בכל שנה לפחות. בנוסף, בשנים האחרונות נקנה ציוד במאות מיליוני שקלים, מציוד מיגון ועד כלי רכב ייעודיים וחדישים. בעשור האחרון נוספו למערך הכיבוי כ-330 רכבי כיבוי אש מסוגים שונים. בכיבוי השריפה הגדולה לקחו חלק כ-100 צוותי כיבוי בכ-100 כבאיות, ובסך הכול מדובר במאות לוחמי אש.
סכסוכים מרים שפוגעים במוכנות
נציב הכבאות, שהגיע מצה"ל (בתפקידו האחרון היה ראש מטה פיקוד העורף בדרגת תא"ל), מתייחס במידה מסוימת אל הארגון כמו אל צבא לכל דבר - וזה חלק מהשינוי בהתנהלות הגוף הזה. זה הסתדר היטב עם המדיניות שהותוותה מהמשרד לביטחון הפנים לייצר גוף היררכי פיקודי ובראשו מטה - נציבות כבאות והצלה - שאחראית על הכוונת בניין הכוח והפעלתו, התוויית מדיניות, קביעת נהלים והנחיה מקצועית של שבעת המחוזות שהוקמו (במודל דומה לשל משטרת ישראל) ו-125 תחנות הכיבוי הפרוסות ברחבי הארץ.
העימות עם העובדים כלל סכסוכי עבודה, הפגנות סוערות, חסימת כבישים, פיצוץ ישיבות, "ניתוק מהנציב", מאות צעדים ארגוניים שונים כמו השבתות, מעבר לעבודה במתכונת שבת, פגיעה באימונים ותרגילים, שיבוש קורסים והכשרות
אולם יש גם צד שני למטבע וביקורת פנימית מצד כבאים על הניסיון להפוך את הארגון ל"גוף מעין צבאי". מאז כניסתו של שמחי לתפקיד בשנת 2017, ועל רקע שינויים שהוא ביקש להנהיג בארגון הלקוחים מאותו עולם מושגים ותפיסה "צבאיים", קמה לו חזית התנגדות עזה מצד ארגון הכבאים בראשות היו"ר החזק אבי אנקורי. ארגון הכבאים יצא נגד מינויים בכירים במערך ששמחי קידם והוביל בטענה של "סידור עבודה" למקורביו מהצבא, טען ששמחי מנסה להביא לפירוק העבודה המאורגנת בכבאות ושהוא ומנהליו מתנכלים לעובדים ומתעמרים בהם.
8 צפייה בגלריה
נציב הכבאות הארצי רב טפסר דדי שמחי והשר לביטחון פנים עמר בר-לב מפקחים על כיבוי השריפה בהרי ירושלים
(רשות הכבאות וההצלה)
בהנהלה מנגד ניסו "ליישר" את אנקורי ואנשי הוועד וכך גם במשרד הבט"פ, שהחל לדרוש מארגון הכבאים סדר ושקיפות בכל הנוגע להתנהלותם הכספית, בשונה מהימים טרום הקמת רשות הכבאות. על רקע זה פורסם ב"כלכליסט" באפריל 2019 תחקיר מקיף על הנעשה ב"כספי הרווחה" שמועברים מהמדינה לוועדים לרווחת הכבאים.
כך למעשה ניצת סכסוך אימים שנמשך כבר ארבע שנים בין הנהלת הכבאות - ולעתים גם המשרד לביטחון הפנים עצמו - לבין ועדי העובדים במערך בתמיכת ההסתדרות, שמעניקה גב לארגון הכבאים. הסכסוך הזה, שהיה לפרקים מתוקשר מאוד, כלל הכרזות על סכסוכי עבודה, הפגנות סוערות, חסימת כבישים, פיצוץ ישיבות, "ניתוק מהנציב", מאות צעדים ארגוניים שונים כמו השבתות, מעבר לעבודה במתכונת שבת, פגיעה באימונים ותרגילים, שיבוש קורסים והכשרות ועוד. הצדדים מתקוטטים שוב ושוב בבתי הדין לעבודה בהליכים רבים שלא נגמרים ומטיחים רפש הדדי. אנקורי אף מצא את עצמו במוקד תלונות רבות שהוגשו נגדו מטעם הנהלת הכבאות למשטרה ולנציבות שירות המדינה.
חלק מהתלונות נסגרו ואחרות הפכו לכתבי תובענה שהגישה הנציבות נגד אנקורי לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בין השאר בגין דיווחים בעייתיים, אי-החתמת כרטיס, אי-קבלת מרות ועוד. עם זאת, הניסיון להשעות את אנקורי לא צלח, ונציב שירות המדינה החליט לאחר שימוע שערך לו כי הוא יוכל להמשיך בעבודתו במקביל לניהול ההליכים נגדו. אנקורי, הנהלת רשות הכבאות והמשרד לביטחון הפנים מנהלים מאבק על כספים. כל צד טוען שהאחר צריך לשלם, כפי שפורסם ב"כלכליסט" בחודש יוני האחרון.
אנקורי מצדו טוען כי כל הצעדים האלה הם חלק מ"ניסיון חיסול" שלו במטרה לפגוע בעבודה המאורגנת בכבאות, ומדגיש כי הוא נחוש להילחם בכך.
חסרים מאות לוחמי אש
הסכסוכים הפנימים האלה והעיצומים הרבים גבו מחיר כבד בכל הנוגע למוכנות מערך הכיבוי. ברשות הכבאות התריעו על כך זמן רב, ובמקביל פועלים מול המשרד לביטחון הפנים כדי לקדם את הפיכת הכבאות לגוף חירום לכל דבר כמו צבא או משטרה, כך שעובדיו יוגבלו בנקיטת צעדים ארגוניים. אולם עד כה גם השר לביטחון הפנים הקודם גלעד ארדן וגם השר הנוכחי עמר בר-לב עדיין לא הרימו את הכפפה לקידום שינוי החקיקה בנושא, מהלך שההסתדרות, כמובן, לא תיתן לו לעבור בשקט, אם מישהו ינסה להוציא אותו אל הפועל.
המבקר אנגלמן קבע בדו"ח חריף: "רצף האימונים וההכשרות משובש לעיתים תכופות מסיבות שונות, לרוב בשל צעדים ארגוניים. במצב דברים זה עולה חשש לפגיעה באיכות המענה המבצעי ולנזק מצטבר בכשירות לוחמי האש"
לפני שנה וחצי נחשף ב"כלכליסט" כי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פתח בבדיקת כשירות מערך הכיבוי בצל הסכסוכים המרים האלה והעיצומים שננקטים. הבדיקה החלה לאחר שכבאים נעדרו מתרגיל משותף לכיבוי אש, משטרה ומד"א לטיפול בחומרים מסוכנים בשל העיצומים.
בהנהלת הכבאות, שהזהירו כל העת מפני השפעת העיצומים התדירים, שגררו ביטול אימונים והכשרות, על הכשירות המבצעית של כוחות הכיבוי והמוכנות שלהם למצבי חירום שמחו על הבדיקה. אפילו בארגון הכבאים אמרו אז כי הם מקווים שהמבקר יבחן גם את מה שהם מתריעים לגביו, כמו חוסר ניכר בתחנות כיבוי ובאלפי לוחמי אש, שמביא בין היתר לפגיעה בזמני ההגעה לאירועים וכשלים נוספים במערך בהובלת ההנהלה הנוכחית.
אנגלמן פרסם את הדו"ח שלו בחודש מאי האחרון ותיאר תמונת מצב עגומה של מערך כיבוי האש. בין השאר הוא הצביע על איוש חסר של מאות משרות לוחמי אש ומפקדים, ליקויים ברמת הכשירות המקצועית בתחומים קריטיים, חוסר בהדרכות והכשרות, פגיעה ברצף האימונים ואי הטמעת לקחים שעלו בתחקירים פנימיים.
המבקר הצביע, כצפוי, על הסכסוך המתמשך בתוך הכבאות כגורם המרכזי שמשפיע על כשירות הכבאים. "רצף האימונים וההכשרות משובש לעיתים תכופות מסיבות שונות, לרוב בשל צעדים ארגוניים", קבע אנגלמן. לדבריו, בעקבות עשרות צעדים ארגוניים שבהם נקט הוועד בוטלו פעילויות הדרכה, תרגילים ואימונים רבים וכמו כן בוטלו סיורים ויציאה להכשרות וקורסים. בשורה התחתונה סיכם המבקר בחריפות: "במצב דברים זה עולה חשש לפגיעה באיכות המענה המבצעי לאירועים ולנזק מצטבר בכשירותם של לוחמי האש". המבקר אף קרא לשר לביטחון פנים לבחון מהלכים שיאפשרו את הפעילות התקינה של המערך, "תוך מימוש סמכות שנקבעה בחוק להתקין תקנות בנוגע לכשירותם של לוחמי האש".
נקודה נוספת שעליה הצביע המבקר בדו"ח נוגעת לבניין הכוח. הוא מצא למשל חוסר ב-648 לוחמי אש כדי להשלים את התקן המאושר, שגם הוא לדבריו נמוך משמעותית בהשוואה ליעד שנקבע בתרחיש הייחוס. עוד קבע שמספר תחנות הכיבוי בסוף 2020 מכסה רק כמחצית מהאזור האורבני של ישראל כדי להצליח לספק זמן תגובה סביר.
בעיות בחילוץ מבניינים רבי קומות
ברמת הכשירות המקצועית של לוחמי האש, הצביע המבקר על כמה תחומים שבהם יש בעיה, כמו חילוץ תת-קרקעי, חילוץ מרבי-קומות, חילוץ ממעליות וטיפול באירועי חומרים מסוכנים ובמערכות לייצור אנרגיה. עם זאת, לדברי גורם ברשות הכבאות, "ממצאים אלה בנוגע לכשירות לא רלוונטיים לאירוע הנוכחי של שריפה בשטח פתוח, שבו הלחימה היא כמו של דיויזיות משוריינות. כשהכבאים צריכים לעמוד עם זרנוקי מים מול האש. בתחום זה הכשירות המבצעית בכבאות טובה יותר מאשר בתחומים שפורטו בדו"ח המבקר".
ולגבי הסכסוך המתמשך, אומר אותו גורם, גם הוא שוכך בימי לחימה, כאשר כל אנשי המערך מפנימים שמדובר בשעת חירום. "אם עד לפני רגע חווינו את השיבושים כמו עבודה במתכונת שבת וכדומה, אז באירוע כזה כמו השריפה הנוכחית גם הוועד מבין שמדובר בשעת חירום, וכולם מגיעים מכל המחוזות ומתגייסים לטובת המשימה, דבר שבמצבי שגרה הם לא תמיד עושים".
זה אגב לא מבטיח שברגע שלהבות האש שחורכות כעת את הרי ירושלים יכובו, הן לא ימשיכו לבעור במאבק האינסופי בין ההנהלה לוועד. עם הדם הרע שזורם בין הצדדים, זו לבטח רק הפוגה זמנית.
