"גרסה מרוככת של חוק הרבנים": ההצעה השנויה במחלוקת חוזרת מהדלת האחורית
"גרסה מרוככת של חוק הרבנים": ההצעה השנויה במחלוקת חוזרת מהדלת האחורית
אחרי שהחוק המקורי נתקע בשל התנגדות ראשי הערים מהליכוד, ולמרות התנגדות הדרג המקצועי, ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתאפשר לשר לשירותי דת לתקצב כמות בלתי מוגבלת של משרות בשכר של רבנים, מזכירות או בלניות. היתרון מבחינת השלטון המקומי: רק המדינה תממן
ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן אישרה היום (ג') לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחליף את חוק הג'ובים לרבנים, לאחר שההצעה המקורית נתקעה בשל התנגדות ראשי העיריות מהליכוד.
לפי הצעת החוק, השר לשירותי דת יהיה רשאי לתקצב כמות בלתי מוגבלת של משרות בשכר של רבנים, מזכירות או בלניות. המשמעות היא שממשלה אחת תוכל לייצר בכספים קואליציוניים תקני רבנים שיחייבו את המדינה לעשרות שנים. ההצעה אושרה למרות התנגדות חריפה של משרדי האוצר והמשפטים ותוך שיו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן משתלח בפקידים.
את ההצעה הגיש ח"כ ארז מלול מש"ס, מי ששותף עם רוטמן גם לחוק הג'ובים המקורי. היא קובעת כי השר לשירותי דת יהיה רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר, לשאת בהוצאות נוספות של שכר ותקנים מעבר לקבוע בחוק היום, על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו על ידו. גם אם להצעה יש הצדקה מקצועית במועצות אזוריות שבהן יש קושי לממן רבנים, הרי שההצעה מאפשרת לתקצב גם מועצות דתיות רגילות. בדברי ההסבר נכתב כי "מטרת תיקון היא לאפשר לשר לתקצב שכר ותקנים של רבנים ובלניות".
מי שמובילים את ההתנגדות לחוק הג'ובים המקורי הם ראשי הערים מהליכוד, שאינם מוכנים לשאת בעלות הרבנים. היתרון של חוק הג'ובים החליפי מבחינה פוליטית הוא שהמשרד לשירותי דת יממן את התקנים, ולכן אין התנגדות כזו. אבל הבעיה העקרונית של קידום חוק ג'ובים בזמן המלחמה קיימת בשתי ההצעות.
יוזם החוק, ח"כ ארז מלול, טען שההצעה באה לפתור את בעיית התקצוב של רבני מושבים. לדבריו, "יש הרבה יישובים שהרב הוא העוגן הרוחני בהם, וגם ראשי מועצות שאינם קרובים לדעותיי מבקשים את ההסדרה הזו". אלא שכאמור החוק מאפשר למשרד לממן כל תפקיד בכל מועצה דתית.
מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, אמר: "היו הרבה מאוד הפחדות שהתיקון נותן לשר לעשות מה שהוא רוצה, והלוואי שהייתה לנו אפשרות למנות אפילו בלנית אחת. יש מסגרת תקציבית וגם כך אנחנו לא מצליחים ליישם את ההסכם הקואליציוני ". ח"כ גלעד קריב (העבודה) הזהיר כי "ייווצר עוד מסלול המאפשר לממשלה לבוא ולהרחיב דרמטית מספר של תקנים".
אנשי המקצוע העלו שורה ארוכה של התנגדויות. סגן היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד אלעזר שטרן, אמר כי "ההסדר המוצע יוצר דבר מאוד חריג - אין מנגנון דומה בחקיקה. החוק גם יוצר שני ערוצי תקצוב חוקיים לאותו גוף. אני לא מכיר תקדים בחקיקה למצב הזה". גם עו"ד יערה למברגר המשרד המשפטים אמרה כי "בעצם נוצר פה מסלול תקצוב נוסף. אני לא מכירה דבר כזה בשירות המדינה או בחוק". למברגר גם התריעה על כך שהחוק קודם ללא תיאום על אף שאושר בוועדת השרים בחקיקה לקריאה טרומית בלבד: "זה לא מקובל".
סופי פרכטמן, נציגת החשב הכללי באוצר, אמרה כי "כרגע זה מנוסח כגרסה מרוככת של חוק הרבנים. הנוסח היום מאפשר לשר למנות כל תפקיד שהוא רוצה, בין אם יש או אין מועצה דתית". רוטמן הגיב: "המושג ריכוך של חוק הרבנים הוא ביטוי פוליטי המנוגד לעמדת הממשלה". נציג אגף התקציבים הזהיר ש"המנגנון המוצע עוקף את מנגנון התקצוב הקיים והתקציבים ילכו אליו. החוק מייצר בעיה של עובד שמתוקצב ע"י המדינה באופן כמעט מלא אך לא מפוקח ע"י המדינה". רוטמן אמר ש"יש שירות בסיסי שהרשות צריכה לתת לתושביה, ושירותי הדת לא צריכים להיות בנים חורגים".
מארגון עתים נמסר בתגובה: "מאחורי ניסוחים עמומים ונפתלים, מדובר בחוק רבני הערים בתחפושת, עוד חוק שדרכו מנסות ש"ס והציונות הדתית להרחיב את יכולתן למנות את אנשיהם לתפקידים בממסד הדתי.
