סגור
מימין הרצי הלוי רב אלוף רמטכל בנימין נתניהו ראש ה ממשלה יואב גלנט שר ה ביטחון
ראש הממשלה נתניהו (משמאל) והרמטכ"ל הרצי הלוי. פוליטיזציה של הביטחון (צילום: דובר צה"ל)

המודיעין הפרטי של נתניהו יוצא לדרך: אושרה הכפפת "איפכא מסתברא" לרה"מ

ועדת השרים אישרה הצעת חוק שתפקיע יחידת הבקרה מאגף המודיעין בצה"ל למשרד ראש הממשלה. המהלך נתפס במערכת הביטחון כהקמת גוף מודיעין פרטי שישרת בלעדית את נתניהו, תוך החלשת כוחם של אמ"ן, שב"כ, המל"ל והמוסד 

ללא עבודת מטה סדורה ובלי לחקור את המחדלים הרבים שהובילו למלחמת 7 באוקטובר במסגרת ועדת חקירה ממלכתית, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בתחילת השבוע את הצעת החוק השנויה במחלוקת שהגישו חברי כנסת מהליכוד ומסיעות הימין הקיצוני להפקעת פעילות יחידת הבקרה מאגף המודיעין בצה"ל למשרד ראש הממשלה.
מדובר ביחידה המכונה "איפכא מסתברא", שעם העברת פעילותה למחלקה חדשה "לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית" תהיה תחת שליטתו המוחלטת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי הצעת החוק, תפקידה יהיה "לערער כביכול על קונספציות שבהן שבויים גופי המודיעין המרכזיים, אמ"ן, שב"כ, המועצה לביטחון לאומי והמוסד".
לפי הצעת החוק שמקדם ח"כ עמית הלוי מהליכוד בתמיכת 16 חברי כנסת נוספים, ראש הממשלה ושר הביטחון ימנו את ראש המחלקה. סמכויותיה יכללו גישה בלתי מוגבלת לחומרי המודיעין הסודיים ביותר, שעל בסיסם גופי המודיעין המרכזיים קובעים את הערכותיהם, וזאת כביכול במטרה לאפשר לה לגבש חוות דעת חלופיות שיאתגרו את קביעותיהם.
מתחילת המלחמה נתניהו מתנער מאחריותו למחדל הגדול בתולדות המדינה, מסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור אותו, וזאת תוך ניסיונות עיקשים מצד לשכתו ומצד מקורביו לגלגל את האחריות עליו לשב"כ וצה"ל. פרט לכך שהעברת פעילות ה"איפכא מסתברא" למשרד ראש הממשלה, באופן שראש המחלקה האמון עליה יפעל בכפיפות ישירה אליו, נתפסת במערכת הביטחון כהפניית אצבע מאשימה מצד נתניהו כלפי הגופים הביטחוניים ביחס למחדלי 7 באוקטובר, מהלך זה נתפס כהקמת גוף מודיעין פרטי שישרת את נתניהו.
"הצעת החוק תולה באופן בלעדי את האשמה לטבח 7 באוקטובר בעובדה שיחידת הבקרה לא הצליחה לשבור את ה'קונספציה' ששלטה בגופי הביטחון ובדרג המדיני, ומשתמשת בהאשמה זו כדי לייצר מנגנון 'מטעם' שיהיה כפוף ישירות לראש הממשלה", מזהיר בנייר עמדה שגיבש בנושא ראש היחידה המדינית־ביטחונית בקרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים ד"ר עומר צנעני. לדבריו, הקמת מחלקה כזאת במשרד ראש הממשלה תהווה חלופה בפועל לגופי הבקרה הקיימים, תוך החלשת המשקל המקצועי שלהם בתהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני.
ד"ר צנעני מתריע כי הצעת חוק פרטית וחלקית מאוד, שמקודמת בהליך בזק, לא מהווה פתרון למחדלים שנחשפו בעקבות מתקפת חמאס וממילא לא יכולה להחליף הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתפקידה לחקור את שורשי המחדל, בדרג המדיני ובדרג הצבאי גם יחד, ועל בסיס ממצאיה לממש מהלכים רציניים וסדורים בשטח. "ההצעה הנוכחית מאיימת לפגוע בעצמאות הערכות המודיעין של ישראל, כשהממשלה הנוכחית פועלת שוב ושוב באותה שיטה תוך החלשת מוסדות המדינה ושומרי הסף, החלפתם בגופים חלשים שנתונים לשליטה פוליטית או הקמת גופים חדשים שישרתו את הדרג הפוליטי ומהווים את לב לבה של ההפיכה המשטרית".
במערכת הביטחון חוששים כי מהלכיו של נתניהו חושפים את העשייה הביטחונית לפוליטיזציה חסרת תקדים, באופן שהתבטא אך בשבועות האחרונים בפיטורי שר הביטחון יואב גלנט על רקע דרישתו לגייס חרדים לשירות בצה"ל והחלפתו בישראל כ"ץ, שחב את תפקידו לראש הממשלה ונתון לשליטתו המוחלטת. ברקע אלה, המשטרה כבר נמצאת תחת שליטתו המלאה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ששולט באופן בריוני על מינויים בכירים וגם בדרגי הביניים שלה, במטרה להכפיף אותם לחלוטין למימוש מטרותיו.
כך, ראש הממשלה מנצל את השבר העצום של קהיליית המודיעין כדי לקדם מחטף שיאפשר לו להחזיק במידע וידע בעלי רגישות והשפעה מיידיים על חיי אדם - וללא איזונים. זאת, בזמן שבכירים בלשכתו נמצאים תחת חקירה של המשטרה ושב"כ בחשד להדלפת מסמכים רגישים לכלי תקשורת זרים כדי לשרת את התודעה שראש הממשלה מנסה לצרוב בדעת הקהל – באופן המשרת את מטרותיו הפוליטיות.
לפי ד"ר צנעני, המחלקה תעקוף את המועצה לביטחון לאומי, שפעולותיה עוגנו בחוק ותפקידיה לרכז את עבודת המטה של הממשלה בנושאי חוץ וביטחון. בעוד שחוק המל"ל מסדיר את סמכויותיה ובעלי התפקידים שיכהנו בה, החוק הקשור למחלקת ה"איפכא מסתברא" מקנה לראש הממשלה כוח עודף ובלתי מוגבל בה וזאת בשל הגדרות אמורפיות של תפקידיה וסמכויותיה. "אחת הסכנות היא פוליטיזציה של עבודת המודיעין מתוך שאיפה שהמנהיג יקבל 'מודיעין מרצה'", הוא הזהיר בשיחה עם כלכליסט.