בנק ישראל הוריד את הריבית ל-4.5%; הנגיד: "צו השעה הוא תקציב אחראי"
בנק ישראל הוריד את הריבית ל-4.5%; הנגיד: "צו השעה הוא תקציב אחראי"
בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25%, לראשונה מאז משבר הקורונה ב-2020. הורדת הריבית מתאפשרת בשל ההצלחה בריסון האינפלציה, שעומדת כעת על 3.3%. תחזית הצמיחה נותרה ללא שינוי - 2%. הנגיד במסיבת העיתונאים: "אי ביצוע התאמות בתקציב יעלה למשק בהמשך. אין ארוחות חינם"
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.5%. מדובר בהורדת הריבית הראשונה מאז משבר הקורונה ב-2020, אז הוריד הבנק את הריבית מרמה של 0.25% לרמה של 0.1%. ההורדה תואמת את ההערכות המוקדמות של חלק מהאנליסטים, בעוד במרבית הבנקים הגדולים חזו כי היא תישאר על כנה.
הורדת הריבית מהווה התחלה של תהליך הורדת ריבית שאמור להתרחש במהלך 2024, ככל ולא תהיה החרפה בנתוני האינפלציה מטעמים אחרים. בהודעה על ההחלטה כתבו כלכלני הבנק כי הסיבה להורדה קשורה להאטה בקצב האינפלציה, שירד ל-3.3%. המדד של דצמבר צפוי להתפרסם בעוד כשבועיים, והוא עשוי להוריד את האינפלציה לטווח היעד (מתחת ל-3%).
כלכלני הבנק הדגישו את אי הוודאות הנובעת מהמלחמה ומהאופן בו הממשלה תחליט להתמודד תקציבית עם הצרכים הבטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה. לגבי כוונותיהם להמשך כתבו בבנק כי "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית". כלומר, בבנק רומזים כי תהליך הורדת הריבית יכול גם להיעצר כתלות בתנאים במשק והתנהלות הממשלה.
במסיבת עיתונאים הסביר הנגיד אמיר ירון את התנאים שאפשרו להוריד את הריבית: "האינפלציה בישראל אמנם שוהה עדיין מעל היעד, אך עם זאת מסתמנת ירידה בקצב האינפלציה, גם באינפלציית הסחירים וגם באינפלציית הסחירים הדביקה יותר". לדברי הנגיד, "הריבית עדיין מרסנת ותומכת בהאטת האינפלציה". עוד הוסיף הנגיד כי אם הייסוף בשקל ימשיך, הוא יוסיף להתמתנות האינפלציה. עם זאת, הנגיד אמר כי התנודתיות בשקל תמשיך להוות "גורם מרכזי בהשפעה על האינפלציה", וממילא על תוואי הורדות הריבית.
על השלכות המלחמה אמר הנגיד כי "הכלכלה הישראלית היא כלכלה איתנה ביסודה ויש לה את המאפיינים הנדרשים לשגשג גם בשוך המלחמה, אך הדבר אינו קורה מאליו. למדיניות שתינקט להתמודדות עם שלל הקשיים יש משמעות מכרעת על יכולתו של המשק לשוב לצמוח במהרה. על הממשלה לנקוט במהלכים התקציביים הנדרשים להתמודדות עם עלויות המלחמה ועם הגדלת תקציב הביטחון בשנים הבאות כדי להחזיר את המשק מהר ככל הניתן למסלול של צמיחה בת-קיימא ולא להידרדר חלילה לשנים אבודות. העקרונות לכך הם ברורים: מיקוד בהוצאות המלחמה ומנועי צמיחה וויתור על כלל ההוצאות הלא חיוניות, ודאי אלו שלא תומכות צמיחה".
בבנק ישראל מעריכים כי העלויות התקציביות של המלחמה צפויות להסתכם בכ-210 מיליארד שקל. "זהו ללא ספק נטל תקציבי", אמר הנגיד. בבנק מעריכים עוד כי בתום המלחמה יגדל תקציב הביטחון ב-20 מיליארד שקל בשנה. לדברי הנגיד, "גם גידול זה ראוי שייבחן בראייה כוללת, תוך דרישה מתמדת ממערכת הביטחון להתייעל. במסגרת זו, ראוי שוועדה ציבורית רחבה, צבאית ואזרחית, תגבש מתווה רב שנתי חדש לתקציב הביטחון".
עוד הוסיף הנגיד כי הגידול בתקציב הביטחון "מחדד עוד יותר את הצורך בהתאמות בתקציב וקביעת גירעון ברמה שתוביל לירידת יחס החוב לתוצר בשנים שלאחר המלחמה. יש לבצע חלק ניכר מההתאמות כבר בתקציב 2024. זהו גם חלק מ'מס רצינות' שנכון לשדר לשווקים כבר בעת הזו. ברצוני לומר בצורה הברורה ביותר: אי התמודדות כעת בהתאמת התקציב עם קיצוצים בהוצאות ובמשרדים מיותרים והגדלת הכנסות לאור צרכי המלחמה עלולה לעלות למשק הרבה יותר בהמשך. לא בכדי בלימודי הכלכלה שגור המשפט 'אין ארוחות חינם'".
הנגיד סיכם כי "צו השעה הוא תקציב אחראי המחייב התאמות והחלטות לא קלות של תעדופים. ככל שאלו יבוצעו, יתקיימו התנאים הנדרשים לחזרה של המשק הישראלי לצמיחתו הפוטנציאלית הגבוהה".
תחזית הצמיחה נותרה ללא שינוי
ההחלטה מלווה גם בסקירת מאקרו חדשה של חטיבת המחקר בבנק. כלכלני הבנק לא עדכנו את תחזית צמיחת התוצר, ולהערכתם התוצר ב-2023 יצמח ב-2%, וגם בשנת 2024. כמו כן, בבנק מעריכים כי בשנת 2025 תהיה צמיחת תוצר של 5%. זו אמנם צמיחה גבוהה, אך זו צמיחה שתפצה על הצמיחה הנמוכה ב-2024-2023, ולא דומה להיקפי הצמיחה הגבוהים שהיו לאחר משבר הקורונה.
בתחזית הגירעון הבנק מעריך כי הממשלה לא תצליח לעמוד ביעד של 5% גירעון, והכלכלנים מעריכים כי תקציב המדינה לשנת 2024 יביא את הממשלה לגירעון של 5.7%. יחס החוב-תוצר בסוף 2024 צפוי לעמוד על 66%.
עוד מעריכים בבנק כי מדד דצמבר יעלה ב-0.5%, כך ש-2023 תסתיים עם אינפלציה של 3.3%. בסוף 2024, האינפלציה תעמוד על 2.4%. "בשוק מעריכים כי האינפלציה תשוב ליעדה כבר ברבעון הראשון", אמר הנגיד. "חשוב לזכור כי ציפיות הן חלק משיווי משקל".
לגבי הריבית בעוד שנה, חטיבת המחקר מעריכה כי היא תעמוד על 3.75%-4%, בשוק ההון מעריכים כי היא תעמוד על 3.4%, והחזאים הפרטיים מעריכים כי היא תעמוד על 3.6%.
לגבי התנהלות הממשלה בתקציב המעודכן ל-2024, כתבה חטיבת המחקר כי "אם הממשלה לא תבצע התאמות, יהיו לכך השלכות שליליות למשק". בין ההשלכות: עלייה בפרמיית הסיכון, ירידה אפשרית בדירוג האשראי, פיחות בערך השקל, עליית הריבית והאינפלציה ודחיקת השקעות שיביאו לירידה בתוצר ובצמיחה.
בחטיבה העריכו כמה תרחישים, והראו כי אם הממשלה לא תבצע התאמות, ייתכן שהצמיחה תיפגע ב-0.5% לשנה בשנים 2024 ו-2025. בתרחיש חמור זה, יכול החוב הלאומי להגיע לרמה של בין 72%-80% תוצר עד לשנת 2030, במקום 63% במקרה של התאמות.
