פרשנותהמשך עליית הריבית יורגש היטב בכיס של האזרחים
פרשנות
המשך עליית הריבית יורגש היטב בכיס של האזרחים
למלחמה של בנק ישראל באינפלציה יהיה מחיר: ההלוואות לעסקים ולאנשים פרטיים יעלו יותר. וכמובן המשכנתאות, שיעלו אפילו פעמיים
1. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל העבירה היום מסר מאוד ברור, וטוב שכך: אנו מחויבים לריסון האינפלציוני, וזו המחויבות העליונה שלנו. זו הסיבה שבניגוד לציפיות של הרוב המוחלט של החזאים בשוק ההון לעלייה מינימלית של 0.15% בריבית - הנגיד פרופ' אמיר ירון ושאר חבריו החליטו ללכת צעד קדימה ולהעלות אותה ב־0.25% לרמה של 0.35%.
מיותר לציין כי אין הבדל בין ריבית של 0.25% או 0.35% במונחים כלכליים, אך כן במונחים של מסר. המסר הזה מקבל משנה תוקף ומשנה חשיבות. הסיבה לכך איננה רק העובדה שהאינפלציה עומדת על 3.5%, מחוץ ליעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל־3%), וזה עוד לפני שהמלחמה באוקראינה מגיעה לידי ביטוי במדד, אלא בעיקר הציפיות לאינפלציה בטווח הקצר־בינוני, שגם הן מחוץ ליעד היציבות, וזאת אחרי יותר מעשור שדבר כזה לא קרה והציפיות היו מעוגנות היטב בתוך היעד.
הנגיד ירון נשאל - ובצדק - האם הוא לא איחר עם ההחלטה שלו ומצא עצמו "מאחורי העקומה". ירון הדף את השאלה וטען כי "הדברים קרו מהר מדי". אך ברור כי הוא נחוש ששאלה כזו לא תישאל יותר מכאן והלאה.
אנו נמצאים בפתח של עידן חדש שלא היה כאן מאז 2008 - עידן אינפלציוני שהולך להישאר איתנו זמן מה, ולכן יש חשיבות עליונה למסרים ולתקשורת של בנק ישראל עם שאר השחקנים במשק, לרבות משקי בית, חברות וכמובן השחקנים הפיננסיים.
טוב עשו בבנק ישראל כשביקשו להצמיד להחלטת הריבית עדכון לתחזית המאקרו־כלכלית, ובו הצגה בלתי פורמלית של מתווה העלאת הריבית לשנה קדימה. במקרה הזה דווקא בנק ישראל לא רוצה הפתעות. לפי הערכות של חטיבת המחקר של הבנק, בעוד שנה, באפריל 2023, ריבית בנק ישראל תעמוד על 1.5%, כלומר עוד 1.25%, שהם כחמש העלאות נוספות "בהתאם לנתונים", כפי שציין הנגיד. ירון ביקש להבהיר בכל דרך אפשרית כי התהליך יהיה הדרגתי.
2. התמונה מתחילה להתבהר: האינפלציה עולה ותעלה. בנק ישראל גם עדכן כלפי מעלה את תחזית האינפלציה בחדות מ־1.6% ל־3.6% לשנת 2022, כאשר רק ב־2023 היא צפויה לשוב אל תוך היעד. והריבית עולה ותעלה - ל־1.5% ברבעון הראשון של 2023. כעת צריכים לצלול אל תוך ההשלכות של המהלך הזה. אחרי יותר מעשור של ריבית נומינלית אפסית וריבית ריאלית שלילית, חזרה לריבית גבוהה יותר אינה דבר קל. הכסף מתייקר, וזו בדיוק המשמעות של ריבית גבוהה יותר. לכן ההלוואות לעסקים ולאנשים פרטיים יעלו יותר. וכמובן המשכנתאות, שיעלו אפילו פעמיים: פעם אחת באמצעות מסלול צמוד המדד, ופעם שנייה באמצעות הערוץ של ריבית הפריים הצמוד לריבית בנק ישראל.
בהקשר הזה ירון ביקש להרגיע: המשכנתאות של הציבור יעלו בכמה עשרות שקלים בודדים. הוא גם הוסיף כי בנק ישראל לא רק בודק את ההשלכות המאקרו־כלכליות של המהלכים והמדיניות שלו אלא גם ברמת המיקרו. הנגיד הבהיר בביטחון כי הציבור מסוגל להחזיר את הלוואות הדיור שלו גם אחרי שמגבלת הפריים הוחלשה, והציבור התנפל על אותם מסלולים צמודי ריבית בנק ישראל. הוא חזר והדגיש כי בנק ישראל ביצע את מבחני הרגישות האלו. אך אסור להתבלבל: ככל שהריבית תעלה יותר, ההכבדה תורגש ביתר שאת.
2 צפייה בגלריה
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שהחליטה על העלאת הריבית. מתווה לשנה קדימה
(צילום: דוברות בנק ישראל)
יתרה מזו, בשלב מסוים בנק ישראל ירצה גם להשפיע על הריבית ארוכת הטווח, ובהתאם להמלצה של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הוא יתחיל למכור - בהדרגתיות ובזהירות המתבקשת - את האג"ח שקנה במהלך הקורונה. זה גם ייקר את שאר הריביות.
כדאי להסתכל גם על חצי הכוס המלאה: הנתונים המאקרו־כלכליים של ישראל חזקים מאי פעם. צמיחה שנתית של 8.2% - הרחק מעל הצמיחה הפוטנציאלית. הבנק הותיר את תחזית הצמיחה ל־2022 לרמה של 5.5%, וצופה ירידה עוד יותר חדה באבטלה בהמשך של 3.2% - רמת שפל היסטורית. כאשר מספר המובטלים המוחלט דומה למספר המשרות הפנויות מדובר בתנאים יוצאים מן הכלל להעלות ריבית. כאשר מוסיפים לכך עודף עצום בחשבון השוטף, סקטור הייטק משגשג וגירעון תקציבי בשפל היסטורי, ניתן לקבוע כי התנאים האלו הם חלום של כל נגיד. מיותר לציין כי המציאות הזו איננה טבעית ובת קיימא, והיא תוצר של הפתיחה המחודשת של המשק אחרי הקורונה. התנאים אמנם יורעו, אך הם מעידים על יכולת החזר נאה ביותר לתחילת הדרך בעידן החדש שנפתח לפנינו.
3. ניתן לקבוע כי עוד נתגעגע למצב המאקרו של היום. ירון רמז על כך כאשר החל לשרטט את מפת הסיכונים שמעיבים על התחזיות. ראשית, ההתפתחויות בעולם, ובעיקר המלחמה באוקראינה שמקפיצה את מחירי הסחורות וחומרי הגלם, לרבות את מחירי האנרגיה. הנגיד גם ציין כי המצב הגאו־פוליטי לא נראה מרנין במיוחד והתייחס לגל הטרור הנוכחי. אך לא פחות חשוב, הוא ציין את הסיכון החדש-ישן: חוסר הוודאות הפוליטי. הוא הסביר כי כלכלה אוהבת יציבות, והדגיש את הסטטוס המיוחד של בנק מרכזי כאשר נשאל על מערכת היחסים עם שר האוצר אביגדור ליברמן: "תמיד טוב שיש גוף מקצועי וא־פוליטי שמסתכל על המשק מלמעלה". תהיה לירון ולחבריו הרבה עבודה בחודשים הקרובים.
