עודפי תקציב בגובה 855 מיליון שקל ימשיכו לשרת צרכים פוליטיים
עודפי תקציב בגובה 855 מיליון שקל ימשיכו לשרת צרכים פוליטיים
משרד האוצר מבקש להעביר כעת עודפי תקציב, שהוקצו משיקולים פוליטיים בשנה שעברה לשימור הקואליציה, ולא נוצלו. זאת במקום להסיט אותם למימון הוצאות המלחמה ולהקטנת הגירעון המשתולל
משרד האוצר מבקש בימים אלה מוועדת הכספים לאשר העברת עודפי תקציב של כ־855 מיליון שקל משנת 2023 לשנת 2024, כשמרבית הכספים מיועדים לשימור הקואליציה, וחלק גדול מהם נועד לרצות את השותפים הקואליציוניים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עבור צרכים פוליטיים הקרובים לבוחריהם.
גורמים ממשלתיים מתחו ביקורת על המהלך וטענו כי הכספים הוקצו ברובם לפרויקטים פוליטיים וניתן היה להקפיאם על מנת להסיט את המקורות לתקציב המלחמה ההולך ותופח ולהקטנת הגירעון הגבוה בתקציב המדינה.
העברת עודפי תקציב משנה לשנה מתבצעת בכל שנת תקציב, והיא נועדה לאפשר למשרד הממשלתי להשתמש בכספים שהוקצו בשנת כספים אחת גם בשנה העוקבת אחריה. במקרים רבים מדובר בהתקשרויות שחוצות שנות תקציב ובפרויקטים שהתעכבו.
אלא, שהממשלה הנוכחית הגדילה את היקף הכספים הקואליציוניים, ואת תקציבי המשרדים המיותרים שהוקמו, ותקציבם הוגדל על ידי נתניהו על מנת לתחזק את הקואליציה שלו. כך, המשרדים לא הצליחו בשנת התקציב 2023 לנצל חלק גדול מהכספים הגדולים שהורעפו עליהם.
מדובר, לכאורה, בהליך טכני של העברת עודפי תקציב שלא נוצלו והוא צפוי להיות מאושר אוטומטית בוועדה, אלא אם אחד מחברי הכנסת יגיש ערר. שכן הפעם מדובר בסכומים גדולים שברובם נועדו לתקציבי משרדים מיותרים, ולפרויקטים שהם בעיקר בעלי גוון פוליטי סקטוריאלי. בין התקציבים המופיעים בבקשת משרד האוצר, גם תקציב משרד ראש הממשלה ממנו מוצע להעביר כ־1.2 מיליארד שקל, כשחלק מהם כספים בעלי גוון פוליטי מובהק.
למשרד ההתיישבות בראשות אורית סטרוק (עוצמה יהודית) יועברו 302 מיליון שקל, למימון פעולות לזהות יהודית, גרעינים משימתיים, והחטיבה להתיישבות שהיא זרוע הביצוע של הממשלה ביהודה ושומרון.
למשרד ירושלים ומסורת בראשות מאיר פרוש (יהדות התורה) יועברו 23 מיליון שקל לשכר, תפעול והוצאות חד־פעמיות למימון הילולת ל"ג בעומר במירון. לנוכח ההחלטה לבטל את ההילולה נערך המשרד לבצע חגיגות במקומות אחרים ברחבי הארץ כמו בקבר רבי שמעון הצדיק בירושלים, והוא מקצה כסף לצורך העמדת כוחות משטרה ואבטחה למניעת עליית אזרחים להר מירון בל"ג בעומר. התקציב המקורי שאותו הבטיח האוצר לחגיגות עומד על 80 מיליון שקל, אבל האוצר התנה את העברת הכסף בקיום החגיגות.
ועוד העברות: למערך הגיור יועברו עודפים של 30 מיליון שקל; למשרד התפוצות בראשות עמיחי שיקלי (ליכוד) יועברו כ־26 מיליון שקל; למשרד המורשת בראשות עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) יועברו 21.3 מיליון שקל; ואילו למשרד לפיתוח הנגב והגליל בראשות יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) יועברו כ־24 מיליון שקל המיועדים לרשויות, וכן לחיזוק הנגב והגליל. בדברי ההסבר בבקשה נמסר כי מדובר בכספים המיועדים לשכר, תפעול ועוד ובמימון פעולות חוצות שנות תקציב.
למטה משרד רה"מ יועברו עודפים של 283 מיליון שקל, לצרכים הבאים: פעילות מערך ההסברה הלאומי, רכישת שירותי מיגון ואבטחה והצבת מחסומים. התקציב הזה מיועד בעיקר למיגון ואבטחה של אירועים בהם משתתף נתניהו והמשרד עצמו.
ואילו במשרד החינוך דרכו מועברים כספים רבים לחרדים, לחינוך ההתיישבותי ולמינהל החינוך הדתי יועברו 81 מיליון שקל לחינוך הדתי, ו־213 מיליון שקל לחינוך ההתיישבותי. הכספים האלה יועברו ברובם לפי דרישת הציונות הדתית בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לתקציב מוסדות חינוך "מוכר ואינו רשמי" יועברו כ־58 מיליון שקל.
משרד הדתות בראשות השר מיכאל מלכיאלי (ש"ס) יקבל עודפי תקציב של 60 מיליון שקל המיועדים בעיקר למועצות הדתיות בהם 13 מיליון שקל תמיכה בשירותי דת ו־18.5 מיליון שקל עבור: פיתוח מקומות קדושים, תמיכות והילולות, וכן התארכות פרויקטים להקמת מוסדות דת עקב המלחמה. בנוסף, לבתי העלמין יועברו 4.1 מיליון שקל, לרבנות הראשית 5.2 מיליון שקל ולבתי הדין הרבניים עוד 8.1 מיליון שקל.
מתנה תקציבית לבן גביר
העברת עודף תקציבי נוסף בהיקף של 10.7 מיליון שקל היא לרשות לאכיפה במקרקעין. בחודש שעבר אישרה הממשלה את העברת הרשות ממשרד האוצר אל המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) זאת בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי הצעד מכוון בעיקר לטיפול בחברה הערבית. ברשויות הערביות חוששים שהמהלך יאפשר לבן גביר לממש אג'נדה קיצונית ומסוכנת נגד תושביהן.
כל זאת לאחר שהמשרד לביטחון לאומי קיבל מנתניהו תוספת תקציבית נכבדת של 2.1 מיליארד שקל בשנת 2024 ויועברו אליו עודפי תקציב של 1.1 מיליארד שקל.
בין עשרות הסעיפים להעברות תקציביות, בולטת העברת 103 מיליון שקל עודפי תקציב למינהלת תקומה. המדובר בכספים שלא נוצלו עדיין בשל התקשרויות חוצות שנות תקציב לפיתוח תשתיות ופתרונות דיור זמניים עבור תושבים ביישובים שלא ניתן לחזור אליהם.
