דעההבנקים המרכזיים לא ימהרו להוריד את הריבית
דעה
הבנקים המרכזיים לא ימהרו להוריד את הריבית
האינפלציה הממוצעת ב-OECD עדיין גבוהה בהרבה מהיעד, ולא זו בלבד - שוקי העבודה ברוב המדינות חזקים במיוחד ומונעים ירידה חדה של ליבת האינפלציה. לכן, בל נהיה מופתעים מהודעות ריבית ניציות יחסית
שוקי ההון ברחבי העולם מצפים ואף צופים ירידות ריבית בחודשים הבאים (יש מקומות כמו גוש האירו שהריבית אף החלה לרדת), אך מתברר כי כבר כמה חודשים בחזית האינפלציה לא נרשמת התקדמות של ממש. לכן הבנקים המרכזיים יצטרכו להיות סבלניים וכך גם השווקים.
מנתונים של ארגון ה-OECD עולה כי האינפלציה הממוצעת של חברותיו עלתה מעט בחודש מאי מ-5.7% ל-5.9%. הנתון המעניין יותר הינו כי האינפלציה שוהה סביב 6% כבר 8 חודשים – פי 3 מרמות היעד של 2%. יתרה מזאת, ברוב (קל) של המדינות האינפלציה עלתה, ורק בכשליש מהן היא ירדה. כאן יש לסייג ולומר כי בטורקיה, הנמנית עם 38 חברות הארגון, האינפלציה גבוהה מ-70% ומטה את התוצאות הכלליות כלפי מעלה. במקרים כאלה מוצע לפרסם את הנתון בנפרד. אך גם במקומות אחרים רואים שינוי כיוון והשפעה של מדיניות הממשלה. כך, ביפן עלתה האינפלציה בשיעור החד ביותר בין 7 הכלכלות הגדולות (G7) וזאת בגלל שהממשלה שם סיימה סבסוד של מחירי שירותים ציבוריים.
מעבר להשתהות האינפלציה, יש חשיבות רבה למרכיביה ולא תמיד נותנים את הדעת מספיק לכך. חלק גדול מהירידה שכן התחוללה באינפלציה (עד אוקטובר אשתקד) נבע מהשפעות של שוקי הסחורות, שנטו לרדת, בין אם מדובר בשוקי הנפט, הסחורות החקלאיות או המתכות התעשייתיות. ירידת מחירי הסחורות ככלל אפשרה לשווקים, לכלכלנים ולמקבלי ההחלטות להתמקד בליבת האינפלציה, זו שלא כוללת את המחירים הללו ומשקפת יותר טוב את הביקוש המקומי בכל מדינה. זאת, למרות שיעד האינפלציה נקבע כאמור לפי האינפלציה הכללית.
התובנה (ברוב המקומות) הייתה כי ליבת האינפלציה יורדת לאט יותר ומושפעת מאיתנות כלכלית של המדינות, למרות העלאות הריבית. למעשה, ליבת האינפלציה ממשיכה להיות הגורם העיקרי לאינפלציה הכללית כמעט בכל מדינות ה-G7. שוקי העבודה ברוב המדינות חזקים בצורה יוצאת מן הכלל ומונעים ירידה חדה יותר של ליבת האינפלציה והביקוש. בחודש אפריל (הנתון האחרון שפורסם), עמד שיעור הבלתי מועסקים בממוצע במדינות ה-OECD על 4.9% ונותר נמוך מ-5% מאז אפריל 2022.
והנה, קיבלנו תזכורת שעדיין לא ניתן "להתעלם" ממחירי הסחורות. לפי נתוני ה-OCED, עברו מחירי האנרגיה מירידה של 0.1% באפריל לקפיצה של 2.5% בחודש מאי. למעשה, מדובר בזינוק החד ביותר זה 15 חודשים ובעלייה רוחבית, על פני 24 מדינות. גם כאן טורקיה "מככבת" עם זינוק של פי 2 מחודש מאי אשתקד.
ישנם היבטים טכניים שמשפיעים על התוצאות, אך בשורה התחתונה נראה כי העולם מתמודד כעת הן עם ליבת אינפלציה גבוהה (6.1% בממוצע) והן עם עליות מתחדשות במחירי המזון (כ-5% כבר 3 חודשים) והאנרגיה.
לכן, בל נהיה מופתעים מהודעות ריבית ניציות, יחסית, כמו זו של בנק ישראל (אם כי כאן מדובר בגורמים פרטניים נוספים ובראשם הלחימה המתמשכת והשלכותיה הכלכליות) או של הבנק הפדראלי של ארצות הברית. גם הבנק המרכזי של אירופה, שכאמור הוריד ריבית בחודש שעבר, כלל לא "הבטיח" כי הדבר יימשך: בחודש מאי עלתה שם האינפלציה מ-2.4% ל-2.6%, והוא עשוי להמתין עד לפעם הבאה.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
