ההודעה של מאסק עוברת דרך ריסוק השירותים הציבוריים
ההודעה של מאסק עוברת דרך ריסוק השירותים הציבוריים
בדומה לתהליך שקרה בחברות שבבעלותו, גם הפעם הודעתו של אילון מאסק לביטול על ביטול העבודה היברדידית בממשל הפדרלי, צפויה להוביל גם הפעם להתפטרות עובדים המונית. רק שהפעם הראשונים לשלם על כך הם מיליוני אזרחים משלמי מסים ושומרי חוק שצפויים לחוות הדרדרות דרמטית בתשתיות ובשירותים הציבוריים
הבחירות בארצות הברית הוכרעו, אבל נחשול הסיסמאות הפופוליסטיות ממשיך להדהד ביתר שאת, ואם נסתמך על ביצועי ממשל טראמפ הראשון, ונחבר את הנבחרת הפוליטית והמדינית שנרקמת סביבו, נראה שגם בתקופת הממשל הנוכחי לא צפוי רגע של שקט.
ומי אם לא אותו אילון מאסק האקסצנטרי, כדי להחליט לעשות הכל מהר ובגדול? יחד עם שותפו ויוק רמסוואמי לכס הראשות של מחלקת החדשנות שנוסדה לשם התייעלות של הממשל האמריקאי )וחודשיים לפני שדונלד טראמפ נכנס בפועל לתפקידו(, שחרר משחרר הודעה דרמטית: כלל אנשי הממשל הפדרלי, שמתקופת הקורונה, רבים מהם החלו לעבוד מהבית, או באופן היברידי שבחלקו מהבית וחלקו מהמשרד, מחויבים לחזור למתכונת מלאה של חמישה ימי עבודה בשבוע במשרד.
הביסוס של מאסק ורמסוואמי להחלטה הוא שמשלם המסים האמריקאי לא אמורים לשלם על פריבילגיות שלטוניות שנוצרו בעקבות מגפת הקורונה, כשהשניים מקווים שהמהלך יוביל בחובו גל התפטרות המוני בשירות הציבורי, התפטרות המונית שתביא להתייעלות וחסכון.
גילוי נאות עוד לפני הבאת דעתי המקצועית והאקדמית: אף פעם לא החזקתי בחברת יוניקורן ואני רחוק מלהיות מילארדר, אף פעם לא הטסתי חלליות לירח, לא ייסדתי כמות חברות מצליחות וכושלות בדומה לטראמפ וגם לא ניהלתי מאות אלפי עובדים. עם זה, דבר אחד הספקתי ללמוד: בין הצהרות "נוצצות" בתקשורת לבין מימושן בפועל עובר תהום של טעויות, הפסדים ואכזבות. השאלה המרכזית שנשאלת היא האם היה איכפת לי כמשלם מיסים ישראלי, מהיכן מבצע הפקיד הממשלתי שיושב ב"באק אופיס" ועושה את עבודתו, או שהדבר החשוב ביותר עבורי זו רמת היעילות של עבודתו ומתן מענה מהיר ומהוקצע לצרכיי כאזרח? אלפי מחקרים שנערכו בעשור האחרון מדברים על סוגיית היעילות של עבודה מרחוק, כשברובם נצפית התלות בן תפקיד למיקום. הרי זה הגיוני, שכן מתכנת יכול לבצע את עבודתו מכל מקום. לעומת זאת, שף של בית מלון לא יכול להכין אוכל בביתו בכדי לשרת באים למסעדה, ויש שחולקים גם על האמירה הזו.
עם זאת, כלל המחקרים מראים עלייה ביעילות העבודה ממקום הנוח ביותר בעבור העובד הספציפי.
אנו שונים אחד מהשני - חלק מאיתנו אוהבים לעבוד מהבית מבלי לצאת מפיג׳מה, לחלק חשוב מפגש עם חברים לעבודה ושיחות מסדרון. ואם בנושא היעילות נותר עוד מקום לדיון אמיתי, הרי שנושאים שקשורים להוצאות העסק השוטפות, ובראשם עלויות הנדל"ן הן ההוצאה השנייה בגודלה בחברה לאחר תשלומי שכר , הוצאה שכוללת תשלומי ביטוח, תחזוקה, ליסינג ודלק עבור רכבי העובדים, שעות המבוזבזות בפקקים והרבה הוצאות אחרות.
נניח, וממשל האמריקאי לא יכול לבטל את עלות הנדל"ן מרכבי ההוצאות מאחר ונחתמו חוזי רכישה או שכירות ארוכי טווח- הרי שאותן תשומות וההיבטים הנלווים להם מייקרים משמעותית את עלויות משלם המיסים.
החלטתו הדרקונית של מאסק אינה חדשנית או פורצת דרך, וכזכור, כבר בשלהי מגפת הקורונה, מאסק כבר עשה זאת בעבר, כשהיה הראשון לדרוש בפני רבבות עובדיו לחזור למשרד לאחר שהוסרו רוב מגבלות הקורונה. ומה קרה אז? התפטרות המונית. כמו במקרה של חברות בבעלותו של מאסק, ההתפטרות ההמונית אכן תגיע, אבל מכיוונם של העובדים המקצועיים ביותר שיראו בכך הרעת תנאי עבודה. הם מהר מאוד ימצאו חברות עסקיות שמחפשות מקצוענים, בטח עם ידע במערכות ממשלתיות, שיהיו מוכנות לקלוט אותם בזרועות פתוחות, לשלם להם יותר ולאפשר להם לעבוד מכל מקום אפשרי, שכן לאותן החברות ידוע סוד כמוס – מה שחשוב באמת לעסק זו שורת הרווח, ולא מקום הביצוע.
מאידך, עובדים שלא בדיוק בטוחים שימצאו עבודה בקלות, וזאת בעקבות רמת ידע, מקצועיות וניסיון מוגבלים, יחזרו בלית ברירה למשרד. וכרגיל מיהם הראשונים להיפגע? האזרחים בקצה. אמנם לטווח הקצר מאסק צפוי להראות תוצאות טובות של חיסכון תקציבי, אבל בטווח הארוך זה יוביל להידרדרות השירותים הציבוריים ופגיעה קשה בתשתיות שיחזרו לתושבים בריבית דריבית.
נראה שלאילון מאסק כדרכו אצה הדרך לדבר ולחשוב במספרים גדולים, אבל אין שום רע ביציאה לפיילוט הדרגתי עם כמה מאות עובדים, לבצע מדידת תוצאות ולקבל החלטות קצת פחות מרחיקות לכת, אבל מבוססות על תוצאות וודאיות. ברובם המכריע של המקרים, לקחת אוויר ולא לקבל החלטות נמהרות- זו ההחלטה הנכונה ביותר.
ד״ר אלכסנדר צימרמן, יזם ומשקיע, הוא ראש התוכנית ליזמות וחדשנות במכללה האקדמית רמת גן
